נלחמת.

[לוחמת 21]

נלחמת.

הי,אני חדשה פה.קוראים לי נטלי ואני באמת משתדלת ונלחמת לאכול כמו שצריך. זה קשה בטירוף ואני יודעת שאין מצב שהייתי עוברת את זה בלי תמיכה של מישהי שאני בעצם חייבת לה את החיים שלי.אני חולה כבר כמעט שבע שנים וכבר שלושה שבועות שאני לא מקיאה.אני אוכלת מעט מאד אבל האוכל נשאר אצלי.אני משתדלת לעשות מה שחברה שלי אמרה לי,לעבור כל יום בנפרד.לא לתכנן רחוק.כל יום בנפרד.באותה הזדמנות רציתי להודות לך,נשמה,את בטח יודעת שזו את.תודה שאת תמיד כאן בשבילי.מתה עליך. ואני באמת מקווה שאני אקבל פה את התמיכה שלכם! ערב טוב!

 

[Tidal]

טריגר.

קראי את התקנון בבקשה וברוכה הבאה.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

../images/Emo20.gif ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

כל הכבוד על המלחמה האמיצה. אחרי 7 דנים... לא קל בכלל. וחברה שלך מקסימה, וזה באמת נכון. כל יום, להחזיק רק להיום. זה נותן כוח. אבל חברה זה לא מספיק, וגם אנחנו זה לא מספיק.... את בטיפול מקצועי? היית פעם? לילה טוב

רחלי

 

[לוחמת 21]

לרחלי.

הי.תודה.הייתי בתל השומר כמה חודשים ואז בקפלן חודשיים וכלום לא עזר. דווקא כשהתחלתי לקחת את עצמי בידיים לבד הצלחתי.אמנם רק 3 שבועות אך זה הרבה יותר מכל מה שהצלחתי אי פעם.

 

[טימפסונית]

**ברוכה הבאה!

קודם כל. וחוץת מזה,זה צעד ענקי מה שעשית ואת צריכה ליהיות גאה בעצמך! כל הכבוד לך מתוקית באמת! שוב ברוכה הבאה לביתינו הקט. ואני בכל זאת ממליצ הלך ללכת לטיפול...רק בישביל לדעת שאת לא לבד.

 

[לוחמת 21]

תודה.

אני ינסה,תודה לך חמודה!

 

[צליל 18]

חברה שלך חכמה...

לקחת כל יום בנפרד... אני ממש מאמינה במשפט הזה. וכ"כ מחכה לרגע שגם אני יצליח ליישם אותו. ושלוש שבועות??? זה בהחלט הישג... אני מאמינה בך... את רוצה לצאת מזה... ואת תצליחי!!! מחבקת המון

צליל

 

[לוחמת 21]

תודה.

תודה רבה!אני בטוחה שגם את תיהיי בסדר!

 

[מי שהיא 1]

ברוכה הבאה.

מאיתנו תקבלי את התמיכה שאת צריכה. והשינוי שאת עושה, גם אם הוא צעד קטן, הוא מבורך. אבל התמיכה שלנו והתמיכה של החברה אינם מספיקות. את צריכה עזרה מקצועית. חשבת על זה?

 

[לוחמת 21]

בוקר טוב.

אולי,פשוט כבר עברתי הרבה טיפולים שכבר נמאס לי.

 

[Bells For Her]

ממה נמאס בדיוק? *סליחה שנדחפת*

 

[why23]

הניק שלך כבר

מראה הרבה אופטימיות שזה דבר טוב.. ברוכה הבאה

 

[psycho maiden]

ברוכה הבאה ../images/Emo70.gif

זה שאת נלחמת זה נהדר ! אבל לפחות תשלבי בזה טיפול פסיכולוגי, לפחות...

 

[גילי 69]

המלחמה שלך

היא קצת שגויה. כתבת שאת אוכלת מעט מאד. זאת לא המלחמה האמיתית. זו רק הפסקת אש. מה את חושבת, לוחמת? וברוכה הבאה

 

[לוחמת 21]

בוקר טוב.

שאת צודקת. כנראה שהכי חשוב אצלי זה לא להקיא ולכמות אוכל אין משמעות.

 

[להבה ירוקה]

אני מאמינה בצעדים קטנים

ולא להקיא זה צעד יפה מאד. יתכן שהצעד הבא שלך הוא להתחיל לתת משמעות לכמויות. אבל האמת היא, שזה לא מספיק. זו התעסקות בסימפטום ולא בבעיה עצמה. מה נמאס לך בטיפול? למה את נגד? אצל כמה מטפלים היית? ומה את תרמת למהלך הפגישות והטיפול?

 

[לוחמת 21]

הי.

אני אשקר אם אומר שממש תרמתי כנראה שמפחיד אותי שמישהו אחר ישלוט בכמויות האוכל שיכנס לגוף שלי.אני לא רוצה לאכול לפי שעות.אם אני לא רעבה ואנ אוכל כי אני חייבת זה יגרור את כל הסיפטומים ואני מעדיפה להיות בשליטה על הכמויות.

 

[גילי 69]

אבל זאת שוב שליטה חולה.

לא נמאס לך לנתח את זה? לא מרגיש לך כאילו החיים מכילים בתוכם הרבה יותר מכמויות של אוכל? תני למישהו חיצוני כמו דיאטנית להוביל אותך בתחום האוכל, בשביל שתוכלי להתפנות לדברים שהרבה יותר חשובים לך בחיים! מה למשל חשוב לך?

 

[לוחמת 21]

מה חשוב לי?

האמת שאני לא מוצאת משהו שחשוב לי.אני רואה את כל החברות שלי חיות.צוחקות,מבלות עובדות,לומדות, מתחתנות...אני לא רוצה את כל הדברים האלו.מפחיד אותי לחיות,לצאת החוצה לחיים האמיתיים.זה מפחיד אותי בטירוף וההתעסקות באוכל מסיחה לי את הדעת מהדברים הבאמת חשובים.