נכשלתי!!!
אני כותבת את ההודעה והדמעות שלי פשוט ולגות וזולגות.
אני אמא חד הורית שמגדלת לבד שלושה ילדים ופשוט נכשלתי כאמא, נכשלתי כהורה.
החלטתי להתגרש בעקבות אלימות מילוית קשה מאוד. לא הסכמתי להיות קורבן של בחרה אומללה, לא הסכמתי שילדי יהיו חשופים לטרוף חסר הרחמים שהיה בבית.
אני והגרוש עברנו לגור בישוב במדבר ולפתע נותרתי לבד, בלי משפחה וכמעט בלי חברים.
שמתי בראש מעייני את הילדים ואת האמהות שלי ותמיד זה היה לי לדגל.... לא אכניס גבר הביתה י קודם הילדים, קודם האמהות שלי.
גידלתי את ילדי על ערכי כבוד ואהבה לולת ואכן ילדי מנומסים, אדיבים, נעימים, ותורמים.
הילדים גדלו, הגדולה ה עתה התגייסה, האמצעית שנה הבאה תלך כנראה לשנת שרות והקטן חגג לא מזמן בר מצווה.
לפתע הילדים לא רוצים להיות בבית, הקטן נסע לאבא שלו בחופשת חנוכה... האבא עבד כל החג והבן היה כל היום לבד או עם בת הוג של האב ועם זאת לא התגעגע לשניה אחת אלי או הביתה.
האמצעית התחילה לנסוע לחבר שלה ולבקש לשון אצלו בכל הדמנות .... וכל פעם היא חוזרת הביתה נפעמת מהאווירה הנעימה יש בבית שלו.
הבת הגדולה שלי התחילה לנסוע לאבא שלה בחופשות של הצבא במקום לחזור הביתה.
שאלתי את הילדים למה הם מרגישים כך? חלקם עונים שאין מספיק שמחת חיים בבית, הבית שקט.....
אני מרגישה שנכשלתי....שלושת ילדי מעדיפים לא להיות בבית...
אני כל כך עצובה.... אי אפשר כבר להחזיר את הזמן אחורה ולשנות דברים.
ואני חייתי באשליה, שהכל טוב.
תות
אני כותבת את ההודעה והדמעות שלי פשוט ולגות וזולגות.
אני אמא חד הורית שמגדלת לבד שלושה ילדים ופשוט נכשלתי כאמא, נכשלתי כהורה.
החלטתי להתגרש בעקבות אלימות מילוית קשה מאוד. לא הסכמתי להיות קורבן של בחרה אומללה, לא הסכמתי שילדי יהיו חשופים לטרוף חסר הרחמים שהיה בבית.
אני והגרוש עברנו לגור בישוב במדבר ולפתע נותרתי לבד, בלי משפחה וכמעט בלי חברים.
שמתי בראש מעייני את הילדים ואת האמהות שלי ותמיד זה היה לי לדגל.... לא אכניס גבר הביתה י קודם הילדים, קודם האמהות שלי.
גידלתי את ילדי על ערכי כבוד ואהבה לולת ואכן ילדי מנומסים, אדיבים, נעימים, ותורמים.
הילדים גדלו, הגדולה ה עתה התגייסה, האמצעית שנה הבאה תלך כנראה לשנת שרות והקטן חגג לא מזמן בר מצווה.
לפתע הילדים לא רוצים להיות בבית, הקטן נסע לאבא שלו בחופשת חנוכה... האבא עבד כל החג והבן היה כל היום לבד או עם בת הוג של האב ועם זאת לא התגעגע לשניה אחת אלי או הביתה.
האמצעית התחילה לנסוע לחבר שלה ולבקש לשון אצלו בכל הדמנות .... וכל פעם היא חוזרת הביתה נפעמת מהאווירה הנעימה יש בבית שלו.
הבת הגדולה שלי התחילה לנסוע לאבא שלה בחופשות של הצבא במקום לחזור הביתה.
שאלתי את הילדים למה הם מרגישים כך? חלקם עונים שאין מספיק שמחת חיים בבית, הבית שקט.....
אני מרגישה שנכשלתי....שלושת ילדי מעדיפים לא להיות בבית...
אני כל כך עצובה.... אי אפשר כבר להחזיר את הזמן אחורה ולשנות דברים.
ואני חייתי באשליה, שהכל טוב.
תות
