נכבדי המדינה, שלום
Somebody have a littel problema...
יש לי בעיה. המצב בד"כ הפוך, אבל זה נורא מציק לי. יש איזה מישהי בעבודה...
אין צורך להוסיף... קיצר, אני כבר כמה זמן תוהה ביני לבין עצמי איך אני ניגש אל ה
הנחמדת ומתחיל איתה בצורה שרמנטית וכובשת, כך שכל מה שהיא תעשה זה להגיד לי "כן", ולהסתכל עלי שעה ככה
אבל אני "קצת, טיפה" ביישן, אז לקח לי הרבה זמן. היום ניגשתי אליה ואמרתי לה בקול הכי שרמנטי יש לי (שבמקרה יצא גם מגמגם), שהייתי רוצה להזמין אותה לארוחת ערב. היא הסכימה
היא הסכימה
היא הסכימה
היא הסכימה
ואפילו לא הייתי צריך לשלם לה על זה
אבל...... יש "אבל"... הבחורה לא מסכימה בשום פנים ואופן שאני אזמין אותה. זה מטריף לי את המוח. היא הציבה לי תנאי שהיא לא מוכנה שישלמו עליה, היא בנאדם עצמאי, ובלה בלה בלה. נעלבתי. אז שאלתי אותה אם היא מסכימה שאני אזמין אותה לקפה מהמכונה (בצחוק), אז חטפתי צעקה (לא צעקה, אבל היה לה טון מחנך כזה) שהיא אמרה לי שהיא לא מוכנה לזה, ואני לא חייב לה כלום, והחלה בנאום חוצה להבות. מישו מוכן להסביר לי מה זה הפמניסטיות הקרצייתית הזאת שהשתלטה על נשים מסויימות? כאילו, אני לא נגד. באמת. מבחינתי מאז ומתמיד נשים הם העם היפה, החזק, החכם והרע, ואנחנו נוצרנו כדי לעשות עוד כמוהן, או להמשיך את קו היצור.. אבל באמת! יש גבול! אני יודע שהיה פה דיון כזה בערך, אבל זה ממש מוציא אותי מדעתי. בברכה, דור, מחלקת יצור. (קומה שניה, חדר 13)
Somebody have a littel problema...