ניתוק
חייבת לפרוק , ומקווה שזה בסדר לעשות את זה גם כאן.
היום לא הגעתי לפגישה עם המטפל שלי במרפאה. שוב ניתוק מהגיהינום. עד ששמתי לב (מסתבר שהוא גם התקשר ואני בכלל הייתי מנותקת ולא שמעתי), זה בסדר הוא אומר שהוא לא כועס.
וגם כשקמתי (מקווה שלא מגעילה אתכם) היה כתם דם על הכרית, זה קורה לי, שאני אולי מקבלת מכה ולא מרגישה וכדומה. אבל לא מוצאת שום סימן לפצע או משהו כזה. אבל הראש שלי מרגישה אותו מאוד כבד.
וביום ראשון (לפני יומיים) זה גם קרה. פגישה עם מתאם הטיפול בדיור המוגן. וגם כאן הוא התקשר מספר פעמים (והוא באמת באמת דאג לי) ושוב ניתוק.
מרגישה מבולבלת ורחוקה מעצמי. האמת שקשה לי להסביר. וזה גם מאוד מבהיל ואני עוד יותר נכנסת ללחץ כשזה קורה לי.
חייבת לפרוק , ומקווה שזה בסדר לעשות את זה גם כאן.
היום לא הגעתי לפגישה עם המטפל שלי במרפאה. שוב ניתוק מהגיהינום. עד ששמתי לב (מסתבר שהוא גם התקשר ואני בכלל הייתי מנותקת ולא שמעתי), זה בסדר הוא אומר שהוא לא כועס.
וגם כשקמתי (מקווה שלא מגעילה אתכם) היה כתם דם על הכרית, זה קורה לי, שאני אולי מקבלת מכה ולא מרגישה וכדומה. אבל לא מוצאת שום סימן לפצע או משהו כזה. אבל הראש שלי מרגישה אותו מאוד כבד.
וביום ראשון (לפני יומיים) זה גם קרה. פגישה עם מתאם הטיפול בדיור המוגן. וגם כאן הוא התקשר מספר פעמים (והוא באמת באמת דאג לי) ושוב ניתוק.
מרגישה מבולבלת ורחוקה מעצמי. האמת שקשה לי להסביר. וזה גם מאוד מבהיל ואני עוד יותר נכנסת ללחץ כשזה קורה לי.