חחחחחחח
אין משהו רע עם התפרים... הוא אמר להוריד תחת מים כדי שלא יכאב, אבל זה לא כואב... לי הוא הוריד בטבור את התפר יום אחרי הניתוח, וניסה להראות לי שהדם מגיע משום מקום... (הוא פשוט חפר שם בפנים, אבל לא הרגשתי כלום... בקשר לתפרים אני מעבירה לך במסר אבל תרגעי זה לא משהו כואב מבטיחה לך
) בקשר לחזרה לשגרה, בשבוע שאחרי הניתוח הוא אמר לי להשאר בבית ועשיתי את זה, היו לי גם הרבה סחרחורות. בשבוע השני התחלתי לעשות הליכות אבל לא ארוכות של רבע שעה כל פעם, כדי להתחיל לחזור לשגרה. ובאמצע אותו השבוע כבר התחלתי עם כפיפות בטן, בהתחלה היה ממש קשה (אני ספורטאית, זה היה לי ממש מוזר) בשבת האחרונה חזרתי למגרש הכדורעף אחרי תקופה של חודשים וחצי שלא הייתי שם... המאמן שלי אמר לי לבוא ישר למשחק ושאני אהיה על הספסל. אני לא יכולה לתאר לך איזה הרגשה היתה לי שהוא העלה אותי על המגרש... בהתחלה היו לי סחרחורות (לא יודעת למה אבל כל פעם שהייתי עושה עוד משהו של חזרה לשגרה הן היו מגיעות) אבל אז הן הפסיקו, ניראה שלא החלדתי כל כך (חלודה= חוסר כושר) יום ראשון כבר הייתי באימון והתאמנתי אימון מלא! (קצת עצירות באמצע אבל היה טוב!) בקשר לכאבים, לא היו לי כאבים של הניתוח, לא מהתפרים ולא פנימיים. היו לי עדיין את הכאבים שהיו לפני הניתוח, במיוחד באגן, אבל פה הבנתי שצריך לתת לזה קצת זמן, אחרי הכל הוא קיבל טראומה (חודשיים וחצי של כאבים שלא פסקו, 2 שחלות שנדבקו אליו ואחת מהן עם ציסטה של 5 ס"מ...) ואז הם ממש גברו ומתברר שהייתי צריכה לקבל מחזור (לפי הגלולות) שלא קיבלתי בגלל הדיכוי, אבל הכאבים עברו אחרי היום הזה! (ככה שחלק מהכאבים היו כאבי מחזור) את התפרים כמעט ולא רואים, אני במקום אשתו נותנת לו לתפור את הבגדים בבית... הוא גם נוראה אוהב את התפרים שלו אז בכלל... (חכי חכי אני שולחת לך מסר
)