קראתי עכשיו לראשונה לעומק את המילים
מעניין - יש כאן (על פי הבנתי) יותר מכפי שחשבתי בהתחלה, צער על אבדן חברים. יש צער על אבדן חברים ופיצוי בדמות התחזקותה של אותה תחושה בלתי מוחשית של "רעות" שנותרה בין החברים החיים ובינם לבין החברים המתים. ואותו דובר בשיר מוכן ללכת שוב למלחמה ולאבד עוד חברים בשם אותה תחושת רעות בלתי מוחשית בינו לבין החיים ובינו ובין המתים. "הרעות כנערייך כולם שוב בשמך נחייך ונלכה כי רעים שנפלו על חרבם את חייך הותירו לזכר." בקיצור, אני כבר לא סגורה על זה שאני אוהבת את השיר הזה....
