אני...
אני אוהבת את השיר מאוד, ומאוד מתחברת אליו, במיוחד בגלל
" והכי קשה זה להיות לבד, כשאין ירח והלילה קר מוזר" אני מתחברת קשות למשפט הזה, כי גם לי יוצא תמיד לשבת ככה עם עצמי לבד, לחשוב על *** שאני כ"כ אוהבת והוא לא אוהב אותי בחזרה, בטח כמה שהוא נהנה, ולי קר, מוזר, בדיוק כמו בשיר. ואז ישר גם אני מתחילה להרגיש שהלילה ארוך, אני שוכבת על הגב ומסתכלת על העננים [בד"כ גם בשמיעת השיר תו"כ
] ושוב, מתחילה לתהות ולמצוא את משמעות החיים שלי, מתוך שיעמום ובדידות. וכל זה - ל*ב*ד! (ואני מדברת בתור בנאדם שמאוד אוהב את הלבד), לפעמים ודווקא בזמנים הקשים ביותר - הייתי רוצה שיהיה איתי מישהו
כדי להעביר לילה קר ומוזר שכזה. אני מטורפת על השיר הזה
מחכה לתגובתכם... ודייב סליחה שוב על הבורות.. לא יחזור על עצמו..