ובנימה קצת רצינית, לא חבל לתת
לכתבי יד כל כך עשירים בתופעות מעניינות לגלוש סתם לאיטם מטה? לי נראה שיש בכתבים שהועלו מרכיבים השווים התייחסות. כך למשל, הן בכתב של נחום היימן והן בדוגמא השלישית ניתן לזהות את המתיחות הגבוהה והתבנות המסוגנן. ועוד תופעות משותפות עליהן שמתי לב בשני כתבי היד: - הדגשת הקווים האופקיים (ת', ז', ר, - נחום היימן; ת',ד', ר', ב' וכו' – בשני) אות למאמץ העיצובי שבא על חשבון חופש התנועה ונועד לחפות על משקעי עבר מציקים. - הקמר המסוגנן והמודגש בראש אות (ר', ב', ה',) המצביע על סגנון חשיבה עמוס שמחפש אחר סוציאליזציה תוך התכחשות להרגשה הטבעית. - ההבחנה האורכית (צ' לדוגמא) שמרמזת על השאפתנות שנועדה לפצות על מצוקה יומיומית. ויש גם את האזור העליון, אבל אעצור כאן כדי לפנות מקום גם לאחרים.