ניתוח כתב יד

[itayda]

ניתוח כתב יד

שלום אני בת 20 כותבת ביד ימין יש לי השכלה תיכונית ואני כעת לומדת במכינה צירפתי קובץ עם כתב ידי. אשמח אם תוכל לתת לי היתרשמות מכתה ידי לגבי קווי אופי ואולי גם הכוונה למקצוע... תודה רבה

 

[Ramie]

אנסה לנתח

אני גרפולוג מתחיל, ולכן אני נוטה לטעות יותר מאחרים. אנא התייחסי לדברי בזהירות יתר. אשמח לקבל משוב. את נתפסת העיני כבחורה שמתקשה להתלהב מרעיונות חדשים. את ריאלית, שתי רגליים יציבות מאד על הקרקע. כל רעיון חדש יבדק בשבע עיניים וייזנח אם לא תהיי מרוצה במאה אחוז. גם כאשר את מתחילה לבצע דבר מה, את עלולה לזנוח את הביצוע באמצע אם ההתקדמות אינה ממש ממש מניחה את דעתך. את נוטה לא לסיים דברים. יש לי הרגשה שאת נוטה תמיד לבחור בדרך הקלה, הקצרה והבטוחה ביותר. למרות שבדרך כלל את חברותית ומתייחסת בחיוב לסובבים אותך קיימים מצבים (לא מתוכננים) שבהם תעדיפי את טובתך האישית בלי לבדוק כלל את השפעת מעשייך על אחרים. קשה לך לצפות ולתכנן לטווח רחוק. ייחסייך עם החברים הם תקינים וחמים בדרך כלל. את משקיעה מאמצים מודעים להיות מקובלת בחברה מאחר שיש בך ביישנות טיבעית. לדעתי את בהחלט מצליחה בכך. אני חושב שתצליחי במקצועות שאינם דורשים מגע מתמיד עם אנשים. הדבר שקופץ לי לראש זה מדעי מחשב, אבל יש עוד תחומים רבים הדומים לזה. בהצלחה

 

[nili6]

רמי,תוכל לתת סימנים תומכים?

 

[nili6]

כמה סימנים.

בעיניי מה שבולט, מבחינת סימנים: אין איזור עליון (שהוא מוחנק לגמריי). גם האיזור התחתון לא בולט נהפוך הוא, אם כי כאן אין אחידות. זווית ישרה. כתב מהיר. ("ביחס", כמו שאודם אומר). אין אחידות בגודל האותיות. ומרווחים גדולים ("ביחס") בין המילים אם כי לקראת הסוף הם קצת מתקטנים, אולם עדיין. הייתי שואלת, אם היא חברותית כפי שאתה כותב, מדוע עבודה מבודדת מבני אדם , יחסית. אומנם אתה מציין ביישנות, אז כאן אשאל, מדוע לא להתפתח ולהתאים העבודה לתכונות שאוליי כדאי - אוליי - לעשות בהן שינוי.

 

[nili6]

שאלה נוספת שלי

האם יציבות כזאת כמו שאתה מתאר לא מצריכה איזור תחתי יותר בולט.

 

[אודי בן יעקב]

ואולי הבריחים מראים שהיא אכן בעיצומ

של שינוי ועבודה על עצמה, מה שכרוך בלבטים ( נדנוד ) ושינויים כאלה ואחרים בגובה ( דימוי והערכה עצמית ביחס למה שלפניה ) אך עדין נטישה מסוייגת של המשענת מתוך תלות ( עדין ) בחיזוקים, עיצות ועידוד מצד הסביבה ?

 

[אודי בן יעקב]

בכל מקרה, יש לקחת בחשבון שיש גם

חומות שמהוות חייץ מפני הכרה והגעה פשוטה יותר אליה, למה שחשוב, מעסיק וטורד אותה. למשל, מתוך הגנה עצמית, שימור תדמית וצמצום היפגעות. או מסבות אחרות שגורמות לכך שלא מוצגת לפנינו התמונה המלאה של הציפיות וההתחבטויות, ונעשה שימוש בניסוחים דיפלומטיים. במקרה כזה החומה ( בדמות של הגדלת אותיות כבולה ) 'מתיימרת' להיות העולם והמציאות שמאחורי החומה. מי מתנדב להסביר במלים פשוטות את המשפט האחרון ?

 

[Ramie]

הסימנים החשובים בעיני הם

קודם כל הסדר על הדף. שולי ימין ישרים ממש, ואילו שולי שמאל ממש לא. הזוית ישרה בדרך כלל אולם נהפכת לכהה לקראת סיום השורה. מהירות כתיבה בינונית. הכתב לא מחובר בדרך כלל חוץ מכמה חיבורים מאד מקוריים שבדרך כלל פוגמים במבנה של האות הראשונה. יש כאן לדעתי הרבה פוטנציה ד קצת ב (בעיקר בשורה האחרונה שלא קשורה ישירות לטקסט) קצת ז וקצת ו כתבלין. נילי, את שואלת מדוע לא להתפתח - ולדעתי זו בכלל לא היתה השאלה. השאלה היתה - איזה מקצועות מתאימים לה. בבחירת מקצוע רצוי לבחור את מה שמתאים לרגע זה. התפתחות היא שאלה שהאדם צריך להחליט עם עצמו - ואל לנו בתור נותני עצות להחליט עבורו.

 

[אודי בן יעקב]

בהנחה שהסימן הבולט בפוטנציה ז' הוא

התקת לחץ צדדית, לציר האופקי ימינה, ו/או גם שמאלה, האין בכתב זה ייצוג רב לאלמנטים הנ"ל ? האם קיימת בכלל פוטנציה ז' ? או שמא כל הפוטנציה הזו היא סה"כ אמצעי הסתגלות בעל אופי של תקון, שנוי שמאמצים לעצמם בעלי פוטנציות אחרים שחסרונותיהם האופייניים מציבים קשיים בדרכם להסתגלות מוצלחת? שלא תחשבו לרגע שמדובר בשאלה פשוטה או בשליפה כלאחר יד, השאלה והתשובות האפשריות יכולים לאכלס ספר גרפולוגיה חדש.

 

[אודי בן יעקב]

הדגמא נכתבה כנראה בעט שלא מחדד

הבחנות לחץ חשובות לכן פערים בלחץ בין צירים שונים בכתב לא מוצאים ביטוי ברור ושקוף בהתבוננות בדגמא. אולי זה טוש, או פיילוט?

 

[Ramie]

אם זה אכן פיילוט

זה רק מחדד את הבחירה בדרך הקלה שדיברתי עליה. מניסיוני המועט נראה שאכן פוטנציה ז היא בעייתית. קשה הרבה יותר למצא כתבי יד שבהם פוטנציה זו היא השלטת והבולטת ביותר. ב, ד, ג, ו ואפילו ה הרבה יותר נפוצות.

 

[אודי בן יעקב]

רמי, לא דיברתי על שכיחות, אלא על

ערעור אפשרי של היסודות. אני לא בטוח אם ניתן לקיים כאן דיון כזה ואם בכלל ניתן בלי שנעשה איזה מחקר מסודר, אבל היות שאנחנו בפורום פחות מכופתר ניתן להעלות שאלה כזו גם כך. שנית: בנסיוני הדל נתקלתי בהרבה כתבי יד שעונים על הגדרות של פוטנציות אחרות, כדוגמת א' ג', ח' ט' ו', שלהם התווסף מרכיב שני שעונה על הקריטריונים של ז', שנועד להקל על ההסתגלות של אותם טיפוסים בדיוק באותם מרכיבים אופייניים שבהם הם ( בעלי הפוטנציות שציינתי ) לוקים בחסר. האם יתכן שבעל פוטנציה ג' שמבקש לחזק את מרכיביו הלוקים בתסמונת יתר של ג', ומבקש להיות קצת יותר ד', נאלץ להסב אי אילו מרכיבים בכתב ידו כך שיהיו יותר ד'. אותו שינוי ( שבמקרה זה הוא אכן מאמץ לחולל שינוי פנימי בהתנהגותו, שקול דעתו וכד' ) עובר בהכרח דרך המאפיינים של פוטנציה ז' ? ובתמצית, אולי ז' צריך לצאת מהלקסיקון של הפוטנציות? וגם במקרה שהוא דומיננטי בכתב יד מסוים עדין יש לראות את נוכחות היתר שלו כמשקפת את חומרת המצב של אותו כותב שנאלץ להשתמש במנגנוני הסתגלות בשעור מוגבר כל כך ?

 

[שייקה לנדאו]

אודי, זו שאלה מרתקת

אולי תנסה להוריד זאת אל הקרקע באמצעות דוגמה ותיאור מקרה, ולא רק תיאור מופשט שקשה יותר לעקוב אחריו.

 

[אודי בן יעקב]

הנה משהו זמין, דגמת כתב ידו של

המלחין נחום הימן, שעדין בעמוד הראשון בפורום. הצמדתי אותו לכאן. התנאי הבסיסי הוא קיומו של "לחץ צדדי" ופער מודגש בין הלחץ והעומק והגוון בציר האופקי לעומת חיוורון באנכי. בשלב ראשון אני מציע שנמתין למעורבות גם של ארז, נילי ואחרים שיסייעו לנו באיתור סימנים של לחץ צדדי בכתב זה.

 

[graphein]

אכן, יש מצבים בהם הרפורמטוריות

מייצגת שלב התפתחותי של פיצוי. כלומר, האיש עושה רפורמה = מנסה לאמץ לעצמו נוהג חדש כדי לפצות עצמו על קשיים אותם חווה. זה מצביע על מוטיבציה ויש בזה אספקט של יוזמה עצמאית. בספרו "כתב יד ואישיות" אומר אודם על הרפורמטור - "...מאבקו לשיפור עלול להסתלף באבדן בטחונו העצמי מול מכשולים 'בלתי עבירים' לכאורה. אפילו מחונן הכותב בכשרונות שוהים , חווה הוא כפיה שאין הוא יכול לעמוד בה, והוא אנוס לנהוג ולהגשים את עצמו כאילו ב'מחתרת'. עשיה כזאת יכולה לשלב התכחשות הכותב להרגשתו הטבעית עם היענות לצורך דוחק לתגמול.... בכך מוסבת מצוקתו של הכותב - בגלל מפח-נפש, אכזבה, צרה במשפחה לפעילות חיובית, קונסטרוקטיבית מבחינת החברה.....". אבל אודם מבחין בין שני תתי-טיפוס של הרפורמטור (אקוטי וכרוני) וזהו התאור של הראשון מבינהם. הוא נראה לי המתאים למצב שאתה מתאר. כלומר, הוא יכול להופיע עם כל מיני פוטנציות ובכל אחת מהן ימלא תפקיד 'מתקן'. אבל יש גם את השני, המתיימר? איך אתה רואה אותו?

 

[אודי בן יעקב]

והנה כתב נוסף, שעדין בפורום, נדמה

לי שגם אצלו ניתן לזהות מרכיבים רפורמטוריים, כל מי שרוצה לזהות לנו את התקת הלחץ האופקית האופיינית - מוזמן לעשות כן.

 

[אודי בן יעקב]

בציטוט הנ"ל אודם יוצא מנקודת הנחה

שיש טיפוס כזה, שנקרא בעיניו רפורמטור, שאותו הוא מחלק לשני תתי טיפוסים וכן הלאה. הטיפוס הזה, בוחר בפצוי שמשרת את החברה ומקל בכך על מצוקה פנימית כלשהי, ואילו 'חברו' רק מעמיד פנים שהוא פועל לאותה תכלית ממש - לפעמים גם כן מתוך מצוקה כלשהי המוטיב הרפורמטורי המרכזי מייחס לטיפוס זה את המוטיבציה לפעול כדי לשנות, ונקרא לזה 'בגדול' - לשנות מצב עניינים שאיננו תקין. ואילו המוטיב הרפורמטורי שעליו נסוב הדיון שלנו מפעיל את הרפורמה בראש ובראשונה במגמה פנימית, כפי שכתבת: מנסה לשנות איזה נוהג פנימי שטבוע בו עצמו, היות שהנוהג הקודם, הטבעי בסיסי שלו, הופעתו כרוכה בכל מיני קשיים ומכשולים על נתיב ההסתגלות ( חברתית, רגשית, כלכלית, תעסוקתית וכד'). למשל: לפנינו אדם קטנוני וקמצן שהחברה לועגת לו בשל נטייתו זו, וגם מעמדו והצלחתו נפגעים וכתוצאה מכך הוא לא שבע רצון מעצמו והתנהגותו. המכשול שהוא חווה ועליו צריך לגבור זוהי הקמצנות שטבועה בו עמוק, שינוי הנוהג נועד לקדמו בסקאלה של קמצנות-רוחב לב, מעמדתו הקרובה לצד הקמצני לכוון של רוחב הלב. רוחב הלב כאן הוא בבחינת הרצוי ומשאלת לב. הצורך שלו להניח בצד את קמצנותו ולנהוג ברוחב לב יהיה לעולם כרוך אצלו באימוץ, חוסר טבעיות, מתיחות, דריכות ורגישות יתר, בדרגות שונות של כפיה ( כפיה של מרכיב רצוי על מרכיב פנימי לא רצוי ). שיתבטא בהתקת לחץ צדדית, בנתיבי העלי, התחתי, המתווך הנמוך או הגבוה. המעבר בין מהותו בהקשר מסוים ( כאן קמצנות ) לבין הרצוי ואידיאלי שאמור לשפר את התקבלותו והסתגלותו ( החברתית במקרה זה ) עובר בהכרח דרך מרכיבים רפורמטוריים. עד כאן בינתיים.

 

[אודי בן יעקב]

עוד משהו קטנטן

הימצאותם של המרכיבים הרפורמטוריים מורה כמעט בוודאות שהנ"ל מתחבט מתמודד עם אי אילו קשיים בהסתגלותו, אך עדין אין בכך כדי ללמדנו מהם אותו קשיים ומכשולים בנתיבו. כאן צריך לעשות סדר בדברים. החסרונות האופיינים לכמה פוטנציות, או 'אימפוטנציות' הם הבסיס להבנת המרכיב הרפורמטורי, לכן, תחילה יש לאבחן ולזהות את אותם המרכיבים שיוצרים את הקשיים והמכשולים ומנקודה זו להמשיך. חסרונות רבים שיוצרים קשיים ומכשולים על נתיב ההסתגלות לא בהכרח משויכים לפוטנציה מסוימת, וזה מחייב הכרות עם ביטויים הגראפי של כל מיני חסרונות כגון: קנאה? תחרותיות? שוויצריות? שטחיות? ועוד. במקרים אלה המרכיב הרפורמטרוי עשוי להתייחס רק להיבט אחד, מסוים באישיות, שהוא שמפריע ופוגע בהסתגלות מוצלחת. אני מקווה שהמושג "הסתגלות מוצלחת" שהוא מושג כללי - מובן לכולם. אבל אם מישהו רוצה לספק לנו הסבר כללי - הוא מוזמן.

 

[אודי בן יעקב]

והנה עוד אחד מהקבוצה

ניתן לראות שאצלו אין הבדל בין רפורמה פנימית לחצונית, במהותה הרפורמה שלו באה לידי בטוי בניתוב הלחץ לציר הצדדי, ומעידה על כברת הדרך הרבה שהוא נדרש לעשות כדי לעבור מנוהג מאפיין לנוהג רצוי. אלא שהנוהג הרצוי, שבכתב זה כרוך בסמנים של אימוץ יתר, מלאכותיות, העמדת פנים, הגזמה וכד' בא לידי בטוי בתקשורת ותפקודי חוץ על תקן של יוזם, מכניס שינויים ורפורמה כדי לקדם, לייעל ולעשות מוצלח יותר ממה שקיים ונעשה עד כה, ולכן יש בכך גם יסוד של שאפתנות. עד כאן הקטע 'הקל' שנקרא לו "הסבה מקצועית" - אדם שיש לו מקצוע א', ממיר אותו במקצוע ב'. ולאופי: אדם שיש לו אופי א' שכרוכים בו תכונות לא רצויות, קשות, רעות וכל מה שתרצו, ממיר אותם בנוהג והתנהגות שונים, שמזכים אותו בהערכה ומקלים על הסתגלות יציבה. 'הקטע הקשה' הוא לזהות, דרך החרכים המוגפים של התריס, מבעד לנוהג ולמקצוע 'החדשים' שהוא אימץ לעצמו, מהו או מהם אותם מאפיינים נוגדים ומקשים על התסתגלות, שאם היה מופיע אתם כפשוטם יש להניח שהרבה דברים בחייו הוא נקטעים ונהרסים ומשתהשים בפרק זמן קצר.

 

[אודי בן יעקב]

אני מציע שנניח לנושא הזה, יתכן

שזו טעות שלי שחשבתי שניתן לברר נושאים כאלה בצורה כזו ובפורום, כנראה שזה לא כך. לא קרה כלום וניתן לזה לגלוש לאט ובטוח למטה.