ניתוח-כדאי או לא?

[ענבל1278]

ניתוח-כדאי או לא?

שלום לכולן,
בעוד כשבועיים אני אמורה לעבור ניתוח
לפרוסקופיה להוצאת ציסטה והסרת הידבקויות.
קראתי קצת באינטרנט וממש נכנסתי לפחד!!
עד כדי כך שאני שוקלת לבטל...
המצב אצלי לא פשוט, השחלות דבוקות אחת
לשנייה, הרחם מקובע, ועוד הידבקויות ברצועות
וכנראה גם קרוב למעי.
מבחינת סימפטומים - אין כאבים.
החשש שלי שאם לא אעשה את הניתוח
המצב יסתבך ויהיו לי בעיות להיכנס להריון
(עדיין לא ניסיתי).
העניין הוא שאני מתה מפחד מהסיכונים...
שהניתוח יעשה נזק, שמשהו שם ייפגע...
אני כל כך מפחדת שאני שוקלת לבטל....
אשמח לקבל עיצות, המלצות ודעות שיעזרו לי להחליט.
תודה,
ענבל

 

[liats80]

היי

האמת היא שאף אחת לא יכולה לומר לך אם כדאי או לא.
החששות שלך לגמרי מובנות. אכן בניתוח יש סיכונים.
ההחלטה אולי קלה מעט יותר כשיש כאבים, כי אז התקווה להפטר מהם וההרגשה שככה אי אפשר להמשיך דוחפות לכיוון של ניתוח. אותו דבר בעניין הפוריות. כשיש בעיה כמובן שזה דוחף גם כן. זכית שאינך סובלת מכאבים.
באופן אישי אני מאלו שמאמינים שאם יש משהו לא בסדר אז צריך לטפל. אם יש ציסטות והדבקויות מבחינתי צריך להסירן. חשוב לי גם תמיד לדעת מה קורה איתי ועם הגוף שלי ולצערנו במקרה של אנדומטריטזיס הדרך היחיד לדעת מה קורה היא לעבור לפרוסקופיה.
אני יכולה לספר לך שבמקרה שלי הניתוחים (עברתי שניים) בהחלט שיפרי את המצב. ודאי שמבחינת הכאבים וכנראה גם בתחום הפריון.
לפני הניתוח השני חשבנו שהמצב ממש נוראי, אמרו לי שכנראה יש מעורבות מעיים ובעיה קשה בשלפוחית והכינו אותי לכריתת מעיים ולסיכונים של ניתוח כזה.
אבל כמוהשכתבתי קודם, את המצב האמיתי יודעים רק כשנכנסים לבטן והמצב אצלי היה הרבה הרבה פחות גרוע משחשבנו ובכלל לא היתה מעורבות מעיים (למרות הסימפטומים).
לפני הניתוח מגדירים מה מתכוונים לעשות ומגדירים גבולות. אפשר להחליט שהניתוח הוא אבחנתי בלבד - מסתכלים מה המצב ולא עושים כלום. או למשל אפשר להחליט שגם אם יש בעיה במעיים לא נוגעים, או למשל מחליטים לא לגעת בשחלות וכו'.
בצורה כזו מפחיתים את החששות והסיכונים (אך כמובן גם יתכן שתוצאות הניתוח יצביעו על כך שיש צורך בניתוח נוסף לטיפול בכל מה שנמנעו לגעת בו בניתוח הראשון).
אני ניגשתי לניתוחים ונתתי לרופא יד חופשית. כן שאלתי וחקרתי והעליתי את החששות שלי. כן ביקשתי שמאוד ישתדלו לשמור על השחלות. אבל בסופו של דבר אמרתי שיעשו מה שצריך.
אבל זו אני וזה לא מתאים לכל אחת.
מה שחשוב לדעתי זה לעבור את הניתוח אצל רופא מומחה שאיתו את מרגישה נוח ועליו את סומכת.
וכמובן שאת יכולה להחליט לדחות את הניתוח לשלב מאוחר יותר. אך גם בכך יש סיכונים - שהנזק יגדל ויהיה בלתי הפיך, שציסטה תתפוצץ וכו'.
איפ התכוונת לעבור את הניתוח? אצל מי?
אולי כדאי לך לנסות להפגש עם רופא נוסף ולקבל חוות דעת נוספת שאולי תעזור לך להחליט מה נכון עבורך.
בהצלחה!!
ליאת.

 

[שמיץ1]

סימפטומים של מעי, ללא מעורבות מעי

היי ליאת,
הזכרת שסבלת מסימפטומים שהעלו חשד למעורבות מעי, אבל בניתוח לא הייתה עדות לכך. אני עומדת לעבור ניתוח בעוד כמה שבועות ואני סקרנית לדעת - האם הניתוח בכל זאת הקל על תסמיני המעי שהיו לך?

תודה.

 

[liats80]

סימפטומים

במקרה שלי - כן, בהחלט.
גם מבחינת העיכול (סבלתי משלשולים ועצירויות לסירוגין והיום לשמחתי כבר לא) וגם דקירות בפי הטבעת מהן סבלתי נעלמו.
לא כ" יודעת להסביר, אבל השיפור הוא משמעותי מאוד.
בהצלחה! מאחלת שיעבור בשלום והחלמה מהירה כמובן.

 

[שמיץ1]

מעודד מאוד לשמוע ואפילו מצאתי הסבר...

בהחלט מעודד מאוד לשמוע על השיפור המשמעותי לאחר הניתוח

באמת קראתי שיכולים להיות תסמיני מעי גם כשאין נגעים על המעי, אבל כששאלתי את הרופאים, אמרו לי שהם לא נתקלו בזה.
אני תמיד מרגישה צורך לדעת למה

, אז למקרה שזה מעניין מישהיא - הנה מה שהצלחתי להבין:
לפעמים מוקדים עמוקים במקומות סמוכים (כמו המחיצה הרקטו-וגינלית או הרצועות שמחזיקות את הרחם) יכולים לגרום לתסמיני מעי כגון כאבים בזמן יציאות ואפילו דימום רקטלי.
גם "מתווכים" דלקתיים, חומרים שמשוחררים בתגובה לדלקת או פציעה, משפיעים על המעי (פרוסטגלנדין, ציטוקין, אינטרלוקין ו-TNF). הם יוצרים שינויים ברקמות, יכולים לגרום לגידול של כלי דם חדשים, לצלקות ולמשיכה של חומרים נוספים לאזור (כמו תאי דם לבנים). כמו כן, פרוסטגלנדינים שמשוחררים בזמן המחזור גם מהרחם וגם ממוקדים של אנדו', גורמים להתכווצויות של שרירים חלקים. הם משפיעים לא רק על שרירי הרחם, אלא גם על שרירי המעי, וגורמים לשלשולים ועוויתות.

 

[ענבל1278]

היי ליאת

היי ליאת,
אני אמורה לעבור את הניתוח בתל השומר, ככל הנראה ד"ר ביבי ינתח אותי.
הוא מקסים ואני סומכת עליו אבל לא דיברנו על מה עושים אם יש בעיה במעיים/בשחלות
אני בשום אופן לא הייתי רוצה שיגעו בהם...
האם ממש לפני הניתוח להעלות את הדברים האלה או מראש?
קראתי שיש בנות שיצאו עם נזקים מהניתוח וזה מה שמפחיד אותי
באופן כללי אני כן רוצה לעבור את הניתוח ולדעת שאין לי את הציסטות וההידבקויות
אבל מצד שני אני חוששת שהמצב יהיה יותר גרוע אם משהו יתפקשש שם...
תודה
ענבל

 

[זואילי]

אז תקבעי איתו שוב פגישה

אני לפני הניתוחים נפגשתי שוב ושוב ושוב. עד שלא נותרו לי שאלות.

אני חושבת שצריך להבין מה הסיבה לניתוח. מבחינת הרופא.
הרי אם זה לא בשביל איכות חיים כי לא כואב לך - אז זו לא מטרת הניתוח.
אם זה לא עבור פריון כי את עוד לא מנסה להרות - אז זו לא מטרת הניתוח.

מהי המטרה?
אני אמנם סומכת על הרופאים שיודעים מנסיונם אם ומתי להמליץ על ניתוח, אבל בכל זאת חשוב להבין למה מצפים כשמחליטים על הניתוח.
ומהי המטרה שלך?

גם אני בניתוח הראשון לא הסכמתי שיגעו במעיים. ואפילו כתבתי את זה בכתב ידי על טופס ההסכמה לניתוח.
ואכן, מלבד קצת לגרד פה ושם שטחי, הידבקויות שהיו במעיים - לא באמת נגעו בו (ברמה רדיקלית).
כמובן שבדיעבד זו היתה טעות גדולה מצידי לסרב.
כי בגלל שזה לא טופל אז במצב ההוא, זה רק החמיר. והסיבוכים שקרו לי בניתוח שני היו כמובן חלק מזה שבמצב חמור יש יותר סיכוי לסיבוכים...
או במילים אחרות - עדיף מוקדם מאשר מאוחר... זו דעתי מנסיוני המר.

אז לדעתי בוודאי שתעלי את הדברים מראש.
וכמובן - קחי אחריות על החלטתך. לטוב ולרע.
כי רק בדיעבד אנחנו חכמים ויודעים מה "היינו צריכות לעשות".

בכל מקרה, הנזקים שהיו לי, כולם תוקנו.
ומה שהפך לכרוני - גם הוא מטופל ואינו פוגע באיכות החיים שלי.
והשינוי אצלי הוא 180 מעלות ממה שהיה לפני הניתוח.
טפו טפו, חמסה חמסה שלא יגמר לעולם

דבר נוסף שאת צריכה לתת את הדעת לגביו הוא דיכוי.
אם את רוצה לשמור על הגוף.
בין אם תנותחי ובין אם לא - הווסת היא נזק.
ואם הרופא חושב שעדיף לך ללא ווסת (בעיקר אם כרגע הריון לא על הפרק) - אז זה סופר חשוב.
וכמובן שגם לדיכוי יש מחיר.

בהצלחה!!

 

[ענבל1278]

היי

המטרה של הניתוח היא לעצור את ההתקדמות של המחלה.
בשנה האחרונה המצב החמיר וכדי לא להגיע למצב גרוע יותר הציעו לי את הניתוח.
גלולות אני לא מוכנה לקחת, הן גרמו לי לתופעות לוואי נוראיות (ואני גם נגד זה באופן עקרוני...)
בשלב הראשוני אני רוצה להיפטר מההידבקויות והציסטות
ולאחר מכן לטפל בעצמי באמצעות תזונה, תוספי תזונה וצמחי מרפא (שכבר התחלתי ליישם, אני נטורופתית...)
אני בהחלט אתאם עוד פגישה, אני חושבת שזה ירגיע אותי וככה אוכל לעבור את הניתוח עם מינימום של חרדות.
המון תודה! זה עוזר לדעת שיש נשים שעברו את הניתוח ושזה עבר בסדר.
מקווה שאעבור את השבועיים האלה בקלות

ענבל

 

[lilo4]

בכל ניתוח יש סיכונים

אף אחד לא יכול לחזות מה יהיה בדיוק, בטח לא במחלה כמו אנדו', כשאי אפשר באמת לדעת ב-100% מה המצב לפני שנכנסים לניתוח.
את יכולה לעבור ניתוח ולצאת ממנו במצב מצוין עם שיפור עצום, או שיכולות להיות בעיות בדרך, עד לרמה של סיבוכים הזויים וקיצוניים. קחי בחשבון שזה בעיקר מה שצץ ועולה, בעיקר בפורום כמו כאן. הרי מה אנחנו משתפים? את מה שקשה. מעטים האנשים שיכתבו על כך שעבר בקלות, נכנסים כדי לכתוב כשיש בעיות וסיבוכים וצריכים תמיכה ועזרה.

אני חושבת שאם את לא בטוחה מה הולך להיות תתעקשי ותקבעי עוד פגישה עם הרופא, תבואי אפילו עם רשימה מסודרת של שאלות כתובות ואל תתביישי גם לכתוב תוך כדי נקודות חשובות. אחד התפקידים החשובים של הרופא הוא להסביר מה עומד להיות, ולפרט בפנייך את הסיבוכים והקשיים האפשריים אחרי הניתוח. ואם את עדיין לא מרגישה בטוחה, אל תתביישי להמשיך ולשאול, ואל תתביישי ללכת ולקבל עוד חוות דעת. זה הגוף שלך, את בודקת כרגע אפשרות שהיא לא פשוטה בכלל מבחינת ההשלכות שלה. את צריכה שיהיה לך מקסימום מידע כדי שתוכלי להחליט מה הכי טוב בשבילך.

לגבי הטיפול- אני לא מבינה מספיק באפשרויות של הטיפול האלטרנטיבי, בכל מקרה חשוב להיות במעקב ולוודא שהטיפול בו בחרת אכן אפקטיבי.

 

[ענבל1278]

את צודקת

נכון, הגיוני שבאינטרנט אתקל בעיקר במצבים שלא הצליחו/היו קשים
ובטח יש הרבה נשים שעברו את הניתוחים האלה בקלות.
אני אקבע פגישה נוספת, אני בטוחה שזה ירגיע אותי וגם אוכל לבקש לא לגעת באזורים מסוימים.
אני כל הזמן במעקב, ברור לי שזה לא משהו שאפשר להזניח
נכון שאי אפשר לרפא את המחלה באמצעות הנטורופתיה אבל בהחלט אפשר לעצור אותה ולהפחית משמעותית את הסימפטומים.
אני אעבור את הניתוח ואשמח לעדכן אחר כך איך זה הולך....
תודה רבה

 

[lilo4]

חשוב לי להבהיר- אני לא אנטי נטורופתיה חס וחלילה

כל אחת צריכה לדבוק במה שטוב ומתאים לה

 

[beegoody]

זואילי

כתבת: "והשינוי אצלי הוא 180 מעלות ממה שהיה לפני הניתוח."

אצלי המצב רחוק מלהיות כך.
מה את עושה באורח חיים נגד האנדו?
דיקור, תזונה, ויזאבל/לוקרין?
ויטמינים? פעילות גופנית?
ולנפש?

אשמח לדעת מה את עושה, כי אני כואבת ודואבת עדיין.

 

[זואילי]

עברו 3 שנים מהניתוח

אז אני הרבה זמן אחרי ההחלמה הראשונית.

ברגע שנעלמו הכאבים הארורים, אני פשוט לא עושה כלום...
אני עם התקן מירנה שזה הדבר הכי נפלא שהחלטתי לעשות.
ותזונה תמיד שמרתי. אמנם לא תזונת אנדו אבל אוכלת מאוד בריא.
לצערי אני עצלנית נורא ולא עושה פעילות גופנית והלוואי ואצליח כן לעשות משהו בעניין הזה.

אני מאמינה שהניתוח אצלי עשה את ההבדל. כי היה רדיקלי. לא השאירו שום מוקד שראו. ודיכויים כמה שיותר (בהתחלה גלולות ברצף עם הפסקות בודדות רק לנסיונות להרות) זה השילוב הכי נכון עבורי.

הנפש ברגע שהפסיקו הכאבים, כבר לבד מצאה מנוחה.

עדיין אני מגבילה את עצמי בפעילויות. עובדת כמובן (משרה לא מלאה) ואח"כ לא מתרוצצת. רק לסידורים ועניינים חברתיים. אבל תמיד משתדלת לא לבנות לי יום גדוש פעילויות (כי אז ישר אדמם. אמנם ללא כאב אבל זה יכול להתיש אותי).
כאבי בטן של אנדו אין לי טפו טפו אבל כן יש לי כאבי ראש לפחות פעמיים בחודש, ופה ושם כאבי צלקות (תלוי מזג אויר). בכל ניצנוץ כאב הנ"ל, אני לוקחת כדור ואז זה לא מתגבר.
וזה ההיפך הגמור ממה שהיה לי לפני אותו ניתוח גדול.
בזמנו, כששינמן עוד עבד בתה"ש הוא אמר שאני מקרה קלאסי של מחלה סימפטומטית. מחסלים לי את הסימפטומים אז המחלה "מחוסלת". ולכן ניתוח היה קריטי לטיפול בי.

תהיי סבלנית. ותשמרי על הגוף (בלי ווסת) כמה שניתן כמובן.
אלה הטיפים שלי.

 

[beegoody]

בחזרה אלייך

עוד שני טיפולים ואז אני חוזרת לסוריאנו ומתייעצת לגבי ההמשך.
ברור לי שכשלגוף יהיה קל יותר גם הנפש תירפא.
אני ממש נוראית בכל הקשור לתזונה, פעילות והרגלי חיים בריאים, אבל החלטתי לאמץ כמה במהרה.
חג שמח!

 

[רינתבי]

מזדהה עם הפחד

היי,

קודם כל טבעי לחשוש ולפחד. אתמול בדיוק חזרתי מהערכה טרום ניתוחית והניתוח שלי בעוד שבועיים והוא כפול : גם הסרת נגעים והוצאת ציסטה משחלה וגם הוצאת פוליפ מהרחם .

כמוך גם אני חוששת מאוד מהסתבכויות ונזקים בעיקר במעיים ובשלפוחית. אמרתי לרופא חד משמעית שלא נוגעים באיברים אלו אלא אם כן מדובר במצב של חיים או מוות.

אני חייבת לעבור ניתוח היות ויש לי הדבקויות קשות (שתי השחלות דבוקות אחת לשנייה ולרחם ) ויש לי כאבים קשים .

הרופא גם רצה לשים לי התקן וסרבתי מתוך חשש לבעיות.

אין ערובה בחיים. צריך לראות עלות מול תועלת .

אכן לבטים לא פשוטים. במידה ואכן החלטת לעבור את הניתוח אז שיהיה בהצלחה והחלמה מהירה

 

[ענבל1278]

גם אצלי

היי, גם אצלי השחלות דבוקות אחת לשנייה ולרחם...
למרות שאין לי סימפטומים, המצב לא קל ולכן אני מעדיפה שכן לעבור את הניתוח
מקווה לא לפחד יותר מדי....
איפה את עוברת את הניתוח? מי אמור לנתח אותך?
גם לך, המון בהצלחה, שיעבור מהר וקל והחלמה מהירה!

 

[רינתבי]

ניתוח

אני עוברת אותו בבי"ח כרמל אצל דר' קאופמן. היום ראיתי את תוצאות MRI שעברתי - קצת מלחיץ. הרקטום דבוק לרחם . עוד לא יודעת מה לעשות לגבי המידע החדש.

 

[תנו חיוך 1]

היי חמודה

גם אני חששתי מאוד לקראתי הניתוח..וחקרתי ובדקתי ומצצתי מידע ונורא פחדתי.
היה לי חשד של עירוב מעי אבל נתתי אוקיי לרופא..שמה שצריך לעשות שיעשה- כי גם פחדתי מלעשות שוב ניתוח , או לדעת שאחרי הניתוח אין שיפור במצב ולכן העדפתי שאם כבר אני הולכת על זה אז---כמו שצריך.
בסופו של דבר עשו לי תפרים במעי כי המוקד קצת חדר לדופן..אז גילחו את המוקד ותפרו...עוד לא עבר חודש מהניתוח והמעי מרגיש מצויין

הרופא ניקה גם בשלפוחית השתן- שזה משהו שלא צפינו בכלל..לא ראו שיש שם מוקדים ולא הרגשתי שום דבר גם בשתן- אבל מתברר שגם שם היו הדבקויות..והיתה בעיה לתת שתן לאחר הניתוח...וחששתי מאוד שזה לא יסתדר אבל זה כן הסתדר..וכל יום זה יותר ויותר טוב...

עם כל מה שעברתי- אני לא מצטערת לרגע שעשיתי את הניתוח - מה שיתן לי איכות חיים טובה יותר וולי סיכוי לכניסה להריון.

את לא יודעת לאן זה יכול להתפתח אם לא תעשי את הניתוח, ואולי תמצאי את עצמך בעוד כמה שנים בבעיה ומאוד מצטערת שלא פתרת את זה כשהיה עוד "קל".

ממליצה לך מאוד לעשות את הניתוח, ואולי אפילו קחי חוות דעת שניה..אני ממליצה על ד"ש רון שיינמן, מקבל בבי"ח מאיר, הוא גם ראש המרכז לאנדומטריוזיס שם.
את מוזמנת לפנות אלי בכל שאלה בפרטי- אם תרצי

ב-ה-צ-ל-ח-ה !!

 

[ענבל1278]

היי, אני כותבת לך בפרטי

 

[פז08]

הי ענבל

ראשית, רוצה לציין שמאוד מבינה את החששות שלך.
אני חושבת שאת בהחלט צריכה לתאם פגישה חוזרת עם רופא מנתח כפי שהמליצו לך, לשבת איתו ולדון לפרטי פרטים מה תוכנית הניתוח.
חשוב לסגור את כל הפינות.
אני יודעת שכיום הרופאים מאוד קשובים לאישה ומתאמים ניתוח בהתאם לסימפטומים של האישה, מטרות הניתוח והרצונות שלה...
אחותי למשל עברה ניתוח אצל ד"ר שינמן רון עם מוקד רקטווגינלי ממש לא קטן. אבל אצלה האינדיקציה לניתוח היה פריון, ולא הסבל היומיומי.
היא ביקשה וסיכמה מפורשות לא להסיר את המוקד עד הסוף, אם הדבר מצריך נגיעה משמעותית במעי.
אז כך היה. הסירו את המוקד כמה שיכלו אבל לא נגעו במעי יותר ממה שסיכמו.
ההחלמה הייתה די קלה ובסבב השני אחרי הניתוח הגיע ההריון המיוחל, שאני מקווה מאוד שב"ה ימשיך תקין.
אני לעומת זאת, שמאוד הציק לי הכאב ביחסי מין, נסעתי עד לאיטליה על מנת לעבור ניתוח אצל פרופ' קונינקס כדי שיסיר את המוקד עד תומו.
ואכן הוא ממש גרד לי שכבה של המעי אבל המוקד הוסר לחלוטין!!!!
מתחברת לחוסר הרצון שלך לקחת גלולות, גם אני אחרי הניתוח הראשון וגם לפניו למעשה, סרבתי בתוקף לגלולות.
היום אני דווקא יודעת שזו הייתה טעות......
אבל בהחלט חושבת שזכותך על גופך ואם את לא מתחברת לטיפול מסוים זה בהחלט לגיטימי.
רק דבר אחד- לגבי הדבקויות- קחי בחשבון שכל ניתוח לרוב מחמיר הדבקויות. נכון שלטווח הקצר זה פותר את הבעיה אבל הדבקויות לרוב חוזרות. חשוב שתתייעצי בנושא זה עם הרופא המנתח.
תראי- ניתוח זה בהחלט משהו שטומן בחובו סיכונים.
עם זאת- אצל נשים רבות הוא עובר ללא סיבוכים דרמטיים ומקנה שיפור באיכות חייים.
חשוב שתגשי לניתוח עם תחושה שאת עושה את הדבר הנכון ולדעתי הפתרון הוא בהחלט שיחה עם המנתח ובמידת הצורך אף חוות דעת נוספת.
אם יש לך שאלות נוספות, אשמח לענות, בהצלחה!!