ניתוח חלום
חלמתי חלום, והייתי שמח אם תוכלו לנתח אותו בשבילי. בחלום הייתי עם בחורה נהדרת, באמת נהדרת. ואני לא סתם אומר את זה. אני לא אומר את זה על כל אחת. תאמינו לי, הייתי עם מספיק בחורות, אבל היא באמת הייתה נהדרת. אחת מהנהדרות שבנהדרות הללו. כן, ובכן, בכל מקרה. בחלומי פגשתי אותה באיזה מועדון מסריח. אבל, ושימו לב, זה קצת מוזר. בחלום לא ניגנו במועדון המסריח הזה את המוזיקה הדפוקה שבדרך כלל מנגנים בו. אנשים שאני אשכרה מזהה את פרצופם מהבתי-ספר האילתיים (כשעוד למדתי, לפני שהתגייסתי) היו על הבמה, וניגנו. אנשים אחרים, אפילו חברות של אחותי הקטנה, גם כן היו שם. אחותי הקטנה שרה שם, על הבמה! וגם היא הייתה שם. למעשה, היא לא בדיוק הייתה שם, היא הגיעה איתי. נסעתי איתה, כי חבר טוב שלי אמר שנוכל לתפוס איתה טרמפ למועדון. אז שם התחלתי לדבר איתה. אך פתאום היא נעלמה, וביקשתי מהחבר הזה שלי להתקשר אליה, שיבקש ממנה שתבוא. היא באמת הגיעה, וישבנו באיזה מועדון שהכרתי לא מזמן, משהו בסגנון טאראבין אבל עם מוזיקה נחמדה, עם נרגילה ועם תנורים לחימום. היה די נחמד, שיחקנו קלפים, שתינו תה ודיברנו על כל מיני שטויות. אבל, בצורה די מוזרה בהתחשב בהמשך החלום, היא לא הסתכלה עליי בכלל, לא הביעה בי שום עניין. פתאום החלום קפץ קדימה, והיינו אצלה במכונית. הרגשתי צורך מוזר לשאול אותה אם יכול להיות בינינו משהו, אי פעם, כי אין לי כוח שוב להשבר מהמין היפה. אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל די שיקרתי לעצמי באותו רגע - נורא רציתי להשבר מהמין היפה, רק בשביל דקה איתה, שנייה איתה ביחד. שתגע בי ותזרוק אותי. זו הייתה הרגשה שלי באותו הרגע. והיא ענתה לי שהיא רוצה להכיר אותי יותר טוב, אז התשובה היא אולי. לעזאזל, תשובה טיפוסית, זיהיתי את זה מיד - גם בחלום. "אולי" זה "לא", בעצם - נכון? שאלתי אותה, והיא ענתה ש"אולי" זה יותר כמו "כן". שוב החלום קפץ קדימה, והיינו אצלי בבית. אני לא בטוח כמה זמן עבר, אבל היא שכבה לידי על המיטה, והיינו מחובקים. אני קראתי בשמה, והיא סובבה את ראשה כלפיי, פתחה את עיניה היפות, ואני נישקתי אותה. די מוזר, החלום הזה, לא? דברים כאלו לא היו קוראים לי במציאות, לא עם מישהי כמוה. ואז מגיע החלק שלפי דעתי הכי עקרוני בחלום הזה. פתאום הרגשתי שתקופה ארוכה של "ביחד" הייתה בינינו. ההרגשה של התקופה באה ב"מכה", כאילו שכל הזמן שהיינו ביחד, ופשוט לא זכרתי את זה. הזיכרון פשוט נחרט במוחי. היה נורא נפלא, בסך הכל, והיא גרמה לי להרגיש כמו גבר אמיתי. והקרבתי כמו שהייתי מצפה מגבר אמיתי, מג'נטלמן אמיתי להקריב. אבל, לא יכולתי להפגין חיבה, משום מה. כל כך רציתי, גם כשהיינו ביחד במיטה וגם כשישבנו ביחד באוטובוס או במכונית, במועדון או בחדר שלה. ניסיתי להיות מתוק ומתחשב, אבל קשיים שלי מהעבר, של להראות חיבה למישהי בציבור - הם עצרו בעדי. גם הקטע המיני היה קצת פגום, כי רצתה ללכת לאט, וזה קצת דיכא אותי, כל פעם להתחיל ולא לסיים עם שומדבר חוץ מחשק שלא מסופק אף פעם. גם זה די החל להעלם, כשהרגשתי בטוח איתה אל מול הסביבה, בעיקר בגלל חיזוקים חיובים מכל מי שאי פעם שם את עיניו עליה או דיבר איתה. הכל נראה פתאום בסדר, למרות שלא התנשקנו באמת כמעט כמה ימים, וכל פעם היא אמרה שהיא "נורא עייפה". איך לא ראיתי את זה קורה? חלום או לא, אני מסוגל לזהות דברים כאלה. נורא התגאיתי בזה, ביכולת הזאת שלי, פעם. זה אותו הדבר, בחלום, בחיים, בסרט, בספר. תמיד זה אותו הדבר. כמובן, שכהגיעה ההודעה שהיא "רוצה להפגש איתי, והיא צריכה לדבר"... ידעתי שזה מה שהיא תגיד. נפגשנו באיזו כיכר שנמצאת בין הבית שלי לשלה, והלכנו לשבת איפשהו. היא אמרה לי, שאין לה רגשות כלפיי. היא נורא רוצה להיות בקשר איתי וליצור כלפיי רגשות, אבל אין לה זמן לזה, לא עם הצבא (היא התגייסה לא מזמן) וכל זה. מצחיק, הרי קשר נוצר מתוך רגשות, לא? אבל זה מה שהיא אמרה. שקרנית, חשבתי לעצמי, כנראה ש"אולי" זה "לא". אחרי שהיא אמרה לי את זה הלכתי לכיוון הבית, וחשבתי לעצמי בראש שכנראה היא אף פעם לא הרגישה כלום כלפיי. כשהגעתי הביתה, נגמר החלום.
חלמתי חלום, והייתי שמח אם תוכלו לנתח אותו בשבילי. בחלום הייתי עם בחורה נהדרת, באמת נהדרת. ואני לא סתם אומר את זה. אני לא אומר את זה על כל אחת. תאמינו לי, הייתי עם מספיק בחורות, אבל היא באמת הייתה נהדרת. אחת מהנהדרות שבנהדרות הללו. כן, ובכן, בכל מקרה. בחלומי פגשתי אותה באיזה מועדון מסריח. אבל, ושימו לב, זה קצת מוזר. בחלום לא ניגנו במועדון המסריח הזה את המוזיקה הדפוקה שבדרך כלל מנגנים בו. אנשים שאני אשכרה מזהה את פרצופם מהבתי-ספר האילתיים (כשעוד למדתי, לפני שהתגייסתי) היו על הבמה, וניגנו. אנשים אחרים, אפילו חברות של אחותי הקטנה, גם כן היו שם. אחותי הקטנה שרה שם, על הבמה! וגם היא הייתה שם. למעשה, היא לא בדיוק הייתה שם, היא הגיעה איתי. נסעתי איתה, כי חבר טוב שלי אמר שנוכל לתפוס איתה טרמפ למועדון. אז שם התחלתי לדבר איתה. אך פתאום היא נעלמה, וביקשתי מהחבר הזה שלי להתקשר אליה, שיבקש ממנה שתבוא. היא באמת הגיעה, וישבנו באיזה מועדון שהכרתי לא מזמן, משהו בסגנון טאראבין אבל עם מוזיקה נחמדה, עם נרגילה ועם תנורים לחימום. היה די נחמד, שיחקנו קלפים, שתינו תה ודיברנו על כל מיני שטויות. אבל, בצורה די מוזרה בהתחשב בהמשך החלום, היא לא הסתכלה עליי בכלל, לא הביעה בי שום עניין. פתאום החלום קפץ קדימה, והיינו אצלה במכונית. הרגשתי צורך מוזר לשאול אותה אם יכול להיות בינינו משהו, אי פעם, כי אין לי כוח שוב להשבר מהמין היפה. אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל די שיקרתי לעצמי באותו רגע - נורא רציתי להשבר מהמין היפה, רק בשביל דקה איתה, שנייה איתה ביחד. שתגע בי ותזרוק אותי. זו הייתה הרגשה שלי באותו הרגע. והיא ענתה לי שהיא רוצה להכיר אותי יותר טוב, אז התשובה היא אולי. לעזאזל, תשובה טיפוסית, זיהיתי את זה מיד - גם בחלום. "אולי" זה "לא", בעצם - נכון? שאלתי אותה, והיא ענתה ש"אולי" זה יותר כמו "כן". שוב החלום קפץ קדימה, והיינו אצלי בבית. אני לא בטוח כמה זמן עבר, אבל היא שכבה לידי על המיטה, והיינו מחובקים. אני קראתי בשמה, והיא סובבה את ראשה כלפיי, פתחה את עיניה היפות, ואני נישקתי אותה. די מוזר, החלום הזה, לא? דברים כאלו לא היו קוראים לי במציאות, לא עם מישהי כמוה. ואז מגיע החלק שלפי דעתי הכי עקרוני בחלום הזה. פתאום הרגשתי שתקופה ארוכה של "ביחד" הייתה בינינו. ההרגשה של התקופה באה ב"מכה", כאילו שכל הזמן שהיינו ביחד, ופשוט לא זכרתי את זה. הזיכרון פשוט נחרט במוחי. היה נורא נפלא, בסך הכל, והיא גרמה לי להרגיש כמו גבר אמיתי. והקרבתי כמו שהייתי מצפה מגבר אמיתי, מג'נטלמן אמיתי להקריב. אבל, לא יכולתי להפגין חיבה, משום מה. כל כך רציתי, גם כשהיינו ביחד במיטה וגם כשישבנו ביחד באוטובוס או במכונית, במועדון או בחדר שלה. ניסיתי להיות מתוק ומתחשב, אבל קשיים שלי מהעבר, של להראות חיבה למישהי בציבור - הם עצרו בעדי. גם הקטע המיני היה קצת פגום, כי רצתה ללכת לאט, וזה קצת דיכא אותי, כל פעם להתחיל ולא לסיים עם שומדבר חוץ מחשק שלא מסופק אף פעם. גם זה די החל להעלם, כשהרגשתי בטוח איתה אל מול הסביבה, בעיקר בגלל חיזוקים חיובים מכל מי שאי פעם שם את עיניו עליה או דיבר איתה. הכל נראה פתאום בסדר, למרות שלא התנשקנו באמת כמעט כמה ימים, וכל פעם היא אמרה שהיא "נורא עייפה". איך לא ראיתי את זה קורה? חלום או לא, אני מסוגל לזהות דברים כאלה. נורא התגאיתי בזה, ביכולת הזאת שלי, פעם. זה אותו הדבר, בחלום, בחיים, בסרט, בספר. תמיד זה אותו הדבר. כמובן, שכהגיעה ההודעה שהיא "רוצה להפגש איתי, והיא צריכה לדבר"... ידעתי שזה מה שהיא תגיד. נפגשנו באיזו כיכר שנמצאת בין הבית שלי לשלה, והלכנו לשבת איפשהו. היא אמרה לי, שאין לה רגשות כלפיי. היא נורא רוצה להיות בקשר איתי וליצור כלפיי רגשות, אבל אין לה זמן לזה, לא עם הצבא (היא התגייסה לא מזמן) וכל זה. מצחיק, הרי קשר נוצר מתוך רגשות, לא? אבל זה מה שהיא אמרה. שקרנית, חשבתי לעצמי, כנראה ש"אולי" זה "לא". אחרי שהיא אמרה לי את זה הלכתי לכיוון הבית, וחשבתי לעצמי בראש שכנראה היא אף פעם לא הרגישה כלום כלפיי. כשהגעתי הביתה, נגמר החלום.