נישואים מתישים

מרטיט1

New member
אולי..

מה שתארת, קורה אחרי 10 שנות נישואין ומעלה( כמו שקרה אצלי)
הנסיונות האלה להחזיר תשוקה או אהבה הם נסיונות שלצערי לא צולחים.
כשמנסים אז יש תחושה שהנה זה חוזר.. מגיע.
אבל זו אשליה שנובעת מהרצון לשמר את הקיים או פחד משינוי.
לגיטימי לרצות להשאר מסיבות כאלה או אחרות( בטחון כלכלי, חוסר בטחון.. וכו)
התשוקה לא תחזור ...
אבל זה אני. תמיד יש יוצאים מהכלל...
 

erezbh2

New member
לדעתי..

את מתארת פה חוסר התאמה בינכם..
הקשיים שנובעים מהחיים עצמם לא גורמים לחיכוך
אם הקשר הוא חזק..נהפוכו..הם אמורים לקרב אותכם..כך גם הילד..


אין ספק שזו דילמה אם לפרק או לא ..רק אתם יכולים להחליט..

בהצלחה..
 

פופאפ

New member
מהשורה השניה בערך קולטים שהיית בטיפול

הצרה הצרורה שלך (ואחרים) שאת מסתכלת על עצמך כאילו מבחוץ כאילו במין מודעות
ובמינוחים מלוליים מושאלים שלוכדים אותך והופכים למציאות המלאכותית שלך.
אין תועלת בשום טיפול, שמישהו יחשוב וימליץ לך במקומך, כך את רק מאבדת שליטה וכיוון
מטפלת הינו כנוי למי שמטפלת בילד קט או בקשיש דמנטי או באינפנטיל ולא חסרים כאן כאלו שאכן עונים על ההגדרה.

בגדול שבי תעשי לך רשימה כפי שעושים למכולת או מטלות בניהול עסק להתנהלות חייך במיטבם.
אפשר להפרידבין חיי משפחה לטובת הילד לבין הטיפוח שלך ומציאת ריגושים
לבין פתרון מצוקה כלכלית. בשביל זה יש לך ראש ו10 אצבעות לחפש ולעשות

שורה תחתונה הטיפול גרם לך נזק.דבר ראשון להתנער מכל ההבלים ששטפו אותך ולחזור לשליטה עצמית.
 

turangaleela1

New member
יכול להיות שבתור התחלה

לחדש את התקשורת ביניכם יהיה הדבר הכי חכם.
מצד שני, כתבת שהלכתם לטיפול וזה לא עזר, ומה אני כבר יודעת על דרכי התקשורת ביניכם.

אולי במצב הזה עדיף באמת לכל הצדדים להגיד שמספיק. להפרד, להמשיך לגור קרוב (גם בשביל הילדה) אבל לחיות חיים נפרדים. לפחות לתקופה ולראות איך זה הולך
 
למעלה