נישואים במשבר

נשוי 377

New member
נישואים במשבר

שלום לכולם/ן. אני נמצא רגע לפני פירוק המשפחה ואשמח לקבל דעות נוספות למרות שלא בטוח שזה מה שיעזור,אולי אני כאן כדי לסיים את ההליך אותו אני מרגיש מזה זמן רב. שמי ירון בן 37,אני ואישתי נשואים יחד 11 שנים ולנו 2 ילדים מקסימים בגילאי שבע וארבע. הנישואים התחילו ברגל ימין והשינוי הגיע בלידת הילד הראשון,אישתי התחילה להיות קרה וחסרת רגש והיום אני מבין שזה נובע מכך שגדלה בבית להורים גרושים. התחושה שאני חש היא מזה שנתיים.והיו לנו תקו' קשות מאוד ביחסים שהגיעו לעזיבה שלי והתנהגות שלה שרצתה בגירושים,כאשר אני ביקשתי שננסה לשקם את הקשר היא הסכימה לאחר בקשות רבות ולא לפני שהספיקה להשפיל אותי בכל דרך באמצעות עורך דינה ששכרה טרם הפרידה איזה בעל רע אני ולא מספיק "עשיר" עבודה כדי לספק לה את הצרכים. היום אני מרגיש חזק יותר נבון יותר ויודע מה מגיע לה לתת וגם לקבל,היום כאשר אני מבקש ממנה שנסיים את הקשר בצורה יפה ומכובדת ללא עורכי דין היא זו שלא מסכימה שניפרד ורוצה שנישאר. דיבורים לחוד ומעשים לחוד. הילדים כבר מספיק גדולים ואנחנו מקבלים עזרה מההורים בכל הקשור לבייבסיטר. חסרים לי כל כך הרבה דברים בזוגיות כמו:אהבה (שהייתה בתחילה הקשר),הרגשת תשוקה,מין( היא לא יוזמת כלום ואומרת שאם אני רוצה אני תמיד יכול לפנות אליה והיא תענה בחיוב רק שהיא לא מבינה שאני גם רוצה להרגיש מחוזר והמין הוא לא רק האקט),הרגשת פתיחות מולה ואיתה,אני מרגיש שהיא לא מטעינה אותי ולא מאתגרת אותי,מה שחשוב לה זה שקט בבית ואני צריך הרבה יותר. אני יודע ששיגרה זה דבר נהדר ואני גם מסכים לכך רק שלדעתי זה לא מספיק להחזיק נישואים לאורך שנים. אשמח לקבל תגובות מאנשים שהיו במצבי או שחושבים שיכולים להגיד לי משהו שאני לא יודע או טועה,אני פתוח להכול.
 
../images/Emo140.gifלילה טוב לך......

לא יודעת כמה אני יכולה לעזור כי אני באותה בעיה. אני כל כך מבינה אותך.וגם אני לאחרונה תוהה האם כדאי להישאר ולנסות שוב (ושוב,ושוב) או לסיים את הקשר ולהמשיך הלאה. לא יודעת אם קראת את השירשור בהמשך הדף אבל הוא מדבר בדיוק על זה. כבר יומיים שאני נכנסת לפורום, קוראת את כל התגובות ומנסה לגבש דיעה. אתמול עם פרץ של אופטימיות החלטתי שאני שוב מנסה והפעם הולכים לייעוץ זוגי. דיברנו על כל מה שמפריע לנו והיום כאילו ששכחנו הכל. יכול להיות שאתם כל כך כועסים אחד על השני והכעס עומד ביניכם כמו חומה ומתוך זה קשר עד בלתי אפשרי לתקשר ואז יש מקום לפנות לגורם מקצועי, השאלה עד כמה אתם רוצים את ועד כמה תהיו מחוייבים לזה. ומצד שני יכול להיות שקשרים פשוט נגמרים. יכול להיות שאחרי 10 שנים של זוגיות משהו נגמר והגיע הזמן להמשיך הלאה. גם אני חיה עם מישהו שיכול כל יום לעשות אותו דבר, שעושה איתי סקס רק בחילופי עונות (טוב הגזמתי קצת),שכל מה שמעניין אותו זה שיהיה לו שקט ושלווה ושאף אחד לא יפריע לשיגרה היומית שלו.וכמו שאמרת זה לא יכול להחזיק את הקשר לאורך זמן. כמו שאני רואה את זה הדבר האחרון אותו ניתן לעשות לפני החלטה על פרידה היא לפגוש איש מקצוע ויחד איתו לנסות ולהבין האם יש על מה להילחם. האם פניתם ליעוץ?
 

נשוי 377

New member
שלום פיה אדומה

קראתי את מה שכתבת בנוגע לזוגיות שלך עם בעלך ואנחנו נמצאים פחות או יותר בבעיה דומה רק שלדעתי אצלי זה קצת יותר מורכב.(אנחנו בהליך של מפגש עם יועצת זוגית) אני חושב שבעלך מפסיד אותך בדיוק כמו שאישתי מפסידה אותי. אני כבר לא כועס על אישתי ולא בא בטענות מה שעשיתי בעבר שלא היינו שוכבים או מגיעים למצב אינטימי,היום אני כבר מבין שהיא לא אשמה וככה היא ומנסה לשמור על זוגיות שלבה ורגועה עד אשר ניפרד כי ככה באמת אני לא יכול להמשיך. עשיתי כל דבר מבחינתי כדי לעורר את החושים שלה גם מהבחינה של תמיכה יום יומית מה שאמרה שחסר לה כ"כ ואז היא לא יכולה להגיע שקטה למיטה (למרות שממש לא מסכים) וגם מהבחינה של להראות משיכה גדולה כלפיה כי למרות כל השנים שעברו אני עדיין נמשך ממש נמשך אליה אפילו יותר מבעבר,היא אישה יפה עם גוף דקיק ומדהים אבל היא לא נשית או מינית וזה הרבה יותר חשוב מכל מה שרשמתי,מבחינתה מין זה מטלה ואני אדם מחוזר ונאה מאוד משכיל למה לי להתפשר ולהגיד לעצמי שזה המצב וצריך לדעת לקבל אותו? אני מנהל שיחות רבות בנושא יחד עם אמא שלי שהיא חברתי הטובה ובמקרה הזה הלא כל כך מבינה,היא אטוענת שבשביל סקס לא צריך לפרק משפחה ואני יכול לבגוד ולנהל רומן או ללכת לנערת ליווי אבל זה לא הפיתרון עבורי,אני רוצה מישהי שתכיל אותי ואת הפנטזיות שלי ואת החוסר שיגרתיות שלי ולהבין שהפנטזיות שלי מאוד פתוחות ולקום בבוקר בידיעה אחרי יום עבודה מתיש עם אנשים שצריך לשחק מולם את המשחק למישהי שמחכה לי בדיוק כמו שאני לא ונעשה את מה שכ"כ רוצים וזה קצת להתפרק,אתן לך דוגמא אחת לפני 3 שנים בערך ביקשתי ממנה ללכת לחנות לבני נשים ולקנות עבורה איזה לבוש סקסי כדי קצת לגוון היא אמרה לי שאני זה שצריך לעשות זאת עבורה....עשיתי זאת נכנסתי לחנות לבני נשים והרגשתי כ"כ מובך ולא ידעתי מידות ורכשתי עבורנו את מה שרציתי,רק כדי להמחיש לך שהיא לא יוזמת כלום פשוט כלום. אין לי בעיה לעשות כל דבר מבחינה מינית והיא כ"כ סגורה וקרה ואני בטוח שמגיע לי הרבה מעבר. לפני שנתיים היא זו שרצתה לקום וללכת כי גילתה את עצמה וחשבה שמגיע לה משהו אחר כי הייתי קצת נמוך מחינת הסטטוס שהייתי בעבודה,היום המצב שונה ואני זה שהתקדמתי במקום עבודתי ומאוד מחוזר ע"י נשים ומבין עד כמה שדברים יכולים להתשנות והזלזול שלה כלפיי בעבר היום בעוכריה. אני מאוכזב ממנה הרבה מעבר לכועס. ולכל התגובות האחרות של: תנסה לתמןך בה-אני תומך תנסה לתת לה אהבה שקטה מבלי רצון לקבל-אני נותן ישנם צרכים שהשכל לא יכול לשכנע את הגוף.
 
../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifכל כך נכון מה שכתבת.

לפני ההתייחסות למהות חייבת לעשות איזת תיקון קומסמטי להודעה שלך. כמו שכתבת פחות חשוב אם הגוף שלה דקיק והחזה שלה עומד כמו תורן. מיניות היא דבר פנימי, היא משהו שבא לידי ביטוי בכל מה שאתה עושה ולא בהכרח באיך שאתה נראה. אני חושבת שאפשר לזהות אנשים לא מיניים, כי נוגע להרבה מאוד תחומים. ודרך אגב לא בטוח שעם גבר אחר או אישה אחרת במצב שלי ושל בעלי זה יהיה שונה. יכול להיות שאם הם יתחילו קשר חדש אז בהתחלה הם יעשו יותר סקס ואחר כך זה יחזור לאותו מצב. כן מאוד מבינה את זה שאתה לא כועס, זאת בהחלט תחושה קשה של אכזבה ואני לא בטוחה מה גרוע יותר. האינסטינקט הראשון של מי שקורא את ההודעות שלנו שאולי אנחנו לא עושים מספיק, לא תומכים מספיק. אבל האמת שרוב הסיכויים שמדובר על שני אנשים שהצרכים שלהם שונים מאוד. ואתה יודע מה? אני לא מבינה משהו לפעמים אני אומרת לבעלי שאי אפשר לחכות לרגע מושלם וסטרילי כדי להיכנס למיטה. מה הסיכוי שיהיה רגע כזה בו הכל בסדר בינינו, אין שום בעיות בעבודה, אין משכנתא ואין בעיית מים גלובאלית בעולם? נו באמת, הכל תירוצים כי אני מאמינה שאם זוגות היו נכנסים יותר למיטה דווקא ברגעים קשים, או בכלל מגיעים לאינטימיות שלא חייבת לכלול סקס הדברים היו נראים אחרת. גם אני מחכה כרגע לשעת כושר. מנסה לשמור על סטטיות בדברים ולאט לאט מבינה שזה בסדר שיש חוסר התאמה, שזה לא תמיד אומר שמישהו לא בסדר. בעלי אדם נפלא ומגיע לו שיהיה לו טוב. אני לא האישה בשבילו. גם עבורו זה נורא לחיות עם מישהו שרוצה דברים שאתה לא יכול לתת. נפלא בעיניי שנכנסת לחנות לבני נשים לקנית לראישתך מתנה. גם עבורי מין הוא מטלה, לעזאזל צריך להתאמץ לדאוג שיהיה לי טוב וכמובן שצריך להתקלח (והרי לפני שעה הוא התקלח) והכי גרוע יש סיכוי שבחסות הסקס אולי נתחבק, נתנשק באמת ואולי (שומו שמיים) תתפתח שיחה אמיתית. אז נכון, יש ילדים ויש אחריות אבל יש לנו גם אחריות כלפי האושר שלנו. אתה לא יכול ללמד את הילדים שלך להיות מאושר זה משהו שהם יכולים ללמוד מהמעשים שלך. וכן, מגיע לך ולי משהו מעבר. לא בגלל שבני הזוג שלנו לא בסדר. שוב בגלל שהצרכים שלנו מאוד שונים ובגלל שאם זה ימשיך ככה אני בסוף אקפוץ על אחד השכנים (ואם תראה את השכנים בבנין שלי תבין עד כמה המצב נואש)
אז מה עושים? הפיה האדומה
 
תיקון לטקסט....

כתבתי "גם עבורי מין הוא מטלה" וכמובן שהתכוונתי שגם עבורו מין הוא מטלה. יחי ההבדל הקטן.......
 

שילה1

New member
ירון-להתגרש אפשר גם בדרך של גישור,

וגם דרך בתי משפט,ועורכי דין,ואיני בטוחה כי השקט התעשיתי -לא יביא איתו מהומה ענקת. ולעצם הענין-כנראה שנגמר לך ממנה ומהמערכת.אם כך אתה מרגיש ושלם עם עצמך-חבל על הזמן.קום,עשה מעשה,וקווה שבעתיד תהייה מאושר. אם אינך שלם עם עצמך,אולי מספר שיחות עם איש מקצוע יואילו לעשות לך סדר בבלבלת שבא אתה,כך אני מתרשמת,נמצא כעת.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
בוקר טוב

מה שבולט ביותר בהודעתך הוא אי ההבנה שלה. יש שם רק משפט אחד ויחיד שמדבר על מה היא מרגישה ולמה, וגם הוא נראה לי לא נכון: אתה כותב שהיא קרה וחסרת רגש כי הוריה התגרשו. תסלח לי, אבל מה הקשר? ילדי הורים גרושים הם קרים וחסרי רגש? ממש לא. אתה אולי מתכוון שיש כביכול פגיעה נפשית בילדים עקב גירושין, ויש בזה משהו, אבל זה לא מוביל בהכרח לקרירות וחוסר רגש. וגם אם כן, עדיין בולטת העובדה שאתה מתייחס רק למה שחסר לך, ואין שם בכלל הבנה של מצבה, ובעיקר, של התרומה שלך למצב. לכן אני אומר: אם אתה רוצה לפרק, תפרק. אבל אם אתה רוצה לתתלקשר סיכוי, הצעד הראשון הוא להבין שאתה כנראה לא חושב מספיק על הצרכים שלה, או לא מבין מה הם, או לא מכבד אותם (כמו למשל הצורך בשקט ושלווה - מה רע בזה?) ואם זה כך, ואתה לא נענה לצרכיה, גם היא לא תיענה לצרכיך. הצרכים שלך, כפי שאתה מתאר אותם, הם בהחלט לגיטימיים. הם צריכים להתמלא. אם תבין ותתחשב בצרכיה, יש סיכוי טוב שהיא תחזיר לך באותו מטבע. רק משפט לגבי המין: מאחר ויש ביניכם הרבה כעסים, וודאי שהיא לא תפגין משיכה אליך. אבל חוץ מזה, משיכה לא בהכרח צריכה להתבטא ביוזמה מצידה. יש אנשים בעלי מיניות פסיבית, והם יכולים בהחלט להימשך לשני, ולהזקק למין איתו, ולא ליזום. לכן זה שהיא לא יוזמת יכול לנבוע משתי הסיבות: כעס ופסיביות, ולאו דווקא מחוסר משיכה.
 

נשוי 377

New member
בוקר טוב זכריה

התחלנו הליך של יועצת זוגית ואני מרגיש את המיצוי. היא הרגישה שהיא רוצה ללכת ליועצת ואני הסכמתי,עשיתי טעויות לפני זה אין ספק אבל מזה זמן רב אני שומר ומקפיד להעריך אותה לפנק אותה גם מבחינה נפשית וגם חומרית גם אז עשיתי את אותם דברים רק שזה היה מתוך הכרח עצמי ולא רצון אמיתי כי באמת שלא קיבלתי דבר,כאשר התחלתי לעשות ולתמוך מאהבה גיליתי שהבעיה היא לא אצלי והטענות שלה לחוסר אהבה מצידה כ"כ לא נכונות והיו רק תירוץ,כחודש + אני לא יוזם כלום מבחינה מינית ומבחינתה אין בעיה,כאילו הנושא לא קיים בכלל,לא משוחחת עליו והיא יודעת עד כמה הדבר חשוב עבורי. באמת שניסיתי הכול כדי לשקם את הזוגיות רק חושש שהיא לא תסכים להיפרד בדרך יפה עם הבנה שזה נגמר כי האגו שלא לא מסכים שניפרד. תודה
 

niva99

New member
מסכימה עם חלק מהדברים

חוץ מעניין של הציפיה הלא ריאלית שהיחסים יהיו ממש כמו בהתחלה. הרי ברור שלידת הילדים משנה הכל , שלא לדבר על השיגרה... אולם מתוך דבריך עולה הרושם שאשתך בחרה לה בדרך הפסיבית של "המגיע לי" ו"ישחק הנער לפני" . אתה אמור להיותת אמון על היוזמה והחיאת הקשר והיא על תקן הנעתרת והמסכימה. לדעתי אם שניכם מעוניינים להשאר ביחד - הפתרון היחידי הוא יעוץ זוגי.
 
למעלה