ניק

[מייקילולי]

מישהי יודעת מה עם ניק../images/Emo124.gif

 

[הניק שלי זמני]

אני פה באישפוז

היתה לי הרגשה שלא ימצאו כלום ובאמתכך היה.. עוד חודש ביקרת אצל הרופא לראות מה נסגר, כי מההאבים אני לא יכולה להעלם! אחר כך אפרט יותר

 

[ארץ דימיוני]

../images/Emo4.gif

מחכה לעדכון מפורט שלך תרגישי טוב בינתיים

 

[מייקילולי]

מה??../images/Emo2.gif

אין כלום

מצד אחד כמובן שזה טוב

אך מצד שני החיפוש אחר הכאבים לא תם

מאחלת לך החלמה מהירה ושהסיבה לכאבים תמצא במהרה

 

[מבוהלת ו]

אז...אם

לא היה לך כלום, עשו לך רק לפה' אבחנתית? אני לא כ"כ מבינה.. תעדכני כשתוכלי...

 

[vizsla3]

ניק תרגישי טוב../images/Emo140.gif

תעדכני למה הכוונה כלום? אין לך אנדו'?

 

[זואילי]

ניק יקירה

מקווה שאת מרגישה טוב ותחלימי מהר מהניתוח (??) הזה. לקחו לך איזו ביופסיה מאיפשהו בפנים? מישהו הזכיר אנדו?? ורק שתדעי, אם את לא אנדואית (??), זה לא אומר שתפרשי מהפורום... לא ניתן לך...

 

[ארץ דימיוני]

יש מצב

שאנחנו חוזרות לסיפור PID שלא טופל?

 

[הניק שלי זמני]

אני בבית ../images/Emo82.gif

לא מצאו אנדו', אבל הרופא לא שולל את העובדה שלא מצאו כי אני עדיין לא יצאתי מהדיכוי (או כמו שאמר- הדקא' לא יעלים ציסטה 10 ס"מ, אבל בהחלט יכול להעלים ציסטה של ס"מ אחד), אבל כמובן זה בסבירות נמוכה מאד. דקא' אחרון היה לפני חודשיים וחצי, הגוף שלי כנראה התרגל... הוא גם לא שולל אנדו' שנמצא בתוך הרחם, אבל שוב לא משהו שאפשר לראות על דיכוי... בדק מעברי צבע- תקין ראה נוזל לא ברור ולקח ביופסיה ממנו המליץ בינתיים לא לגשת לטיפולים (לא שיש לי כוונה כזאת אם אני לא יודעת מה סיבת הכאבים...! המחזורים לא יהפכו ל"פחות גהינום" בגלל הלפה' שלא מצאו בה כלום), אבל כן לנסות טבעי (מי בכלל חושב עכשיו על טבעי, אני כרגע שומרת על הבטן שלי מהשמיכה שלא תיגע בה יותר מידי

) למבוהלת- אם לא מוצאים כלום אז זה אבחנתי. ברור שלא מכניסים סתם כך ל"אבחנתית", אבל אם יש בסיס סביר שזה יהיה גם ניתוחי- אז מכניסים. זואילי- בוודאי שהזכירו אנדו'! קאופמן בעצמו ניתח אותי, ולפני היתה עוד אחת עם אנדו' (שבגללה הניתוח שלי התעכב

), אני הייתי "לנשים, האנדומטריוזיס", וזה הוזכר בכל דף שרק היה אפשר דמיוני- זכור לי שהיה כאן בפורום מקרה של PID, אבל בלפה' לא היו אמורים לראות דלקת? או בבדיקות דם- סימנים של דלקת? (אולי זה ה"עקבות ליקוציטים" שבאופן כמעט שיגרתי רואים בבדיקות שתן שלי?) ההמתנה לניתוח היתה משעשעת מאד! (חוץ מאחות אחת חסרת טאקט שכמעט אכלתי אותה לראוחת בוקר!) זה התחיל בילדה בת שנתיים שחיכתה לניתוח אחר, וכשהביאו לה את הפיג'מה היא שאלה את אמא שלה אם אפשר אחר כך לקחת את הפיג'מה הביתה

באיזה שהוא שלב נמאס לה לחכות והיא היתה בדרך לפרק את המיטה מרוב שיעמום

כשלקחתי את הקלסר לקרוא מה כתוב (ומזל שלקחתי, כי הם סימנו שאני לא רגישה לתרופות, למרות שאני כן!!) אחת האחיות אמרה "חשוב שתקראי", ואחרי רבע שעה השניה חטפה לי את הקלסר מהיד "אסור לך לקרוא, זה רק הרופאים!" (פשש.. מה את אומרת!) האחות הראשונה חסרת הטאקט מאד השתדלה להיות נחמדה, ואפילו ציינה בפני שהיא מאד נחמדה ואדיבה לכולם (

) היא הביאה לי שני חלוקים "זה וואחד ככה, וזה השני ככה", היא גם מאד השתדלה להראות לכולם שהיא יודעת ערבית (3 מילים בדיוק, ספרתי!) קיבלתי גם מערכון של "שבוע סוף" אונליין, אותה אחות היתה בתפקיד "סמדר" (למי שרואה..) משהו בסגנון "שלום ותודה שהגעתם לבת חולים כרמל, אצלינו מנותחים, מתאוששים ונהנים! מה בשבילכם בבקשה?" הגיעה אשה אחת "שלום!" "שלום, מה שמך בבקשה?" "אירנה" "לאיזו מטרה הגעת?" (כל הקומה זה רק חדרי ניתוח והתאוששות!) "לניתוח" "יש לך מלווה?" "כן, לאוניד, הוא בחוץ" "מה שמו של המלווה בבקשה?" "לאוניד" "ואיפה הוא?"

היו גם זוג אתיופים מבוגרים שידעו רק אמהרית, הבעיה היא שכל מי שהיה יכול לתרגם להם- היה בחופש... "הוא שתה?" "אמרו לא לשתות" "ואת הבקבוק שהביאו לו?" "כן, הביאו לו" "הוא שתה?" "שתה" "הרופא הביא לו בקבוק?" "כן, בקבוק" "ואיפה הבקבוק שהרופא הביא לו?" "אהה בבית" "הוא שתה את הבקבוק?" "אהה!! לא שתה" "שתה או לא שתה?" "שתה" דחו לו את הניתוח... היה גם אחד שהביאו אותו באמבולנס (לא הבנתי אם זו היתה העברה מבי"ח אחר?) לא עשה קבלה, לא כלום, "זרקו" אותו בחדר המתנה בטענה ש"המשפחה בדרך"... מסכן, יותר משעה היה שם בסטטוס של "המשפחה בדרך" בהמשך לשירשורי הוורידים- למרדים לקח בדיוק שלש שניות להבין ש-וריד הוא לא ימצא אצלי (פתחתי-סגרתי את היד, הוא דפק קצת עם פטיש קטן והכניס את המחט בגב כף היד), האמת היא שזה הרבה פחות כואב והרבה יותר נוח! (אני שוקלת לבקש תמיד לפתוח לי וריד בגב כף היד

) הוא אמר לי שהוא מזריק לי חומר הרדמה "שישרוף קצת", הספקתי להגיד לו שזה לא שורף, פתאום הרגשתי אדים חריפים באף, הדבר האחרון שחשבתי לפני שנרדמתי זה "תפתחי את העיניים, שלא יחשבו שאת רדומה!"

, 3 פנסים עגולים צהובים שהפכו מטושטשים מאד מהר, וזהו. כשהתעוררתי אני זוכרת שהדבר היחיד שאמרתי זה "קר לי", אין לי מושג מי שם ומה שם אבל הרגשתי שאני מתחממת, שמעתי את דר' קאופמן מדבר עם בעלי, שאל אותי אם אני שומעת אותו ועשיתי "כן" עם הראש (שומעת, אבל לא מקשיבה

אין לי מושג מה אמר לו!) אחרי כמה זמן התחלתי להזיז את הראש מצד לצד (הרגשתי שזאת תנועה שלא בשליטתי, הראש פשוט זז), אחר כך גם הידיים (את כפות הידיים עצמן לא הרגשתי), הייתי אמורה להשתחרר אתמול אבל בסוף אישפזו אותי, לקראת הלילה ישבתי קצת (הרגשתי איך הגז יוצא לי מהאף

), מתישהו הוציאו לי את האינפוזיה, בבוקר הגזים כבר התחילו לצאת מכל חור אפשרי, בלילה אחרי 5 שקיות אינפוזיה עוד לא היה לי פיפי, אז פשוט הלכתי להוציא לפחות את מה שיש.. בבוקר גם היו הפרשות ירוקות (כשבעלי הגיע הוא אמר שזה מהצבע שהכניסו לי בניתוח) אככלתי קצת, שתיתי לאט, ובצהריים החלפתי בגדים ו-הביתה (ותודה לזק על כל העצות והטיפים! משכך כאבים שכחתי לקחת לפני שיצאתי

אבל אמרתי לבעלי שיביא כרית מהבית- החלטתי לא לקחת סיכון עם הכרית שכבר יש באוטו, מה שהתברר כדבר מאד חכם! היא הרבה יותר "בולמת" זעזועים, למרות שהרכב שלנו יחסית חדש ונוח) חלק ממכתב השיחרור זה דו"ח הניתוח (והביקור שקדם לניתוח), שם מפורט הכל אני זכיתי בסוויטה פרטית עם מיטה ליד החלון (הגעתי לחדר עם עוד 3 נשים, אחת מהן רצתה לעבור לחדר ליד כי יש שם טלויזיה, אז שלושתן הלכו להצטופף שם והשאירו אותי לבד

בלילה הגיעה עוד אחת לחדר שלי, וזהו... איזה שקט!) האחות היתה מקסימה ודואגת, (הביאה לי ארוחות "קחי ילדה חמודה, תאכלי" "הנה הארוחה שלך ילדה מתוקה"

), לא היה לי יותר מידי קר (גלי חום וקור שפקדו אותי לא נחשבים... בגל חום- היה לי חם רק עם הכותונת, ובגלי קור- גם 2 שמיכות צמר ושמיכה אחת דקה לא הספיקו...), בלילה פתחתי חלון ומזגן- שיהיה נעים ותהיה תחלופה של אוויר עכשיו אני עם בטן עגולה

(פחות מחודש חמישי

האחות מאד שמחה לעזור לי לשבת אתמול "טוב לי שהיא רזה כל כך, זה לא כבד

) זהו..

אני רק מקווה שהימים הקרובים יעברו בסדר (החתכים כבר מתחילים לשרוף לי מהזיעה

), ושבוע הבא אדבר עם דר' קאופמן בצורה קצת יותר מיושבת וצלולה... זוזו, אני לא בורחת לשום מקום, עדיין יש לי דקא' להאשים

תודה לכולן על התמיכה בפורום, במסרים ובטלפון

(בעלי התחיל לאהוב אתכן

)

 

[הניק שלי זמני]

../images/Emo18.gifיצא ארוך מאד!../images/Emo18.gif

 

[זואילי]

וואי, קרעת אותי עם הסיפורים!!../images/Emo6.gif

אם אין לך אנדו, אז ניק יקרה... הדבקנו אותך!!!!!! כי יש לך מוח של אנדואית. ובעלך מתחיל לאהוב אותנו. התאוששי לך בביתך הנקי בניחותא והפעילי את כל סובבייך כיאה לבת מלך. נשיקות וחיבוקים

 

[מייקילולי]

ניק ניק../images/Emo24.gif

קחי לך את הזמן כעת להחלמה, תנוחי ותתפנקי. ואחרי שתחלימי תמשיכי בברורים. מחכה לשמוע מה ד"ר קאופמן יגיד לך בשבוע הבא.

 

[ארץ דימיוני]

טוב לראות שאת ב../images/Emo82.gif

איזה תלאות וסיפורים

לגבי הממצאים - יכולה להגיד לך שבניתוח שלי גם אני הייתי על דיכוי מסוג לוקרין בערך אותו זמן שלך וזה לא השפיע על הניתוח

האנדו' היה שם ומצאו אותו בהחלט...מה זה אנדו' שנמצא בתוך הרחם? לא קיים אלא אם הוא התכוון לאדנומיוזיס (רקמת אנדו' בשריר הרחם) וזה רואים ב-US וגינלי רגיל ולא צריך בשביל זה ניתוח. PID - סבלתי מזה לפחות 3 או 4 פעמים, לא רואים את זה בשום מקום (לפחות אצלי) ואצלי טעו בין זה לבין דלקת בדרכי שתן ולקח זמן עד שזה טופל

בין היתר PID גורמת להדבקויות בבטן והצטלקויות של החצוצרות וחסימתן

מאחר ובדקו מעברי צבע והכל תקין

ואין הדבקויות שהופרדו זה מוריד משמעותית את המחשבה שאולי הייתה לך PID שלא טופלה כראוי. שמחה שזה לא אנדו' ומקווה שבקרוב מאוד ימצאו את הבעיה

 

[הניק שלי זמני]

יכול להיות שהתכוון לאנדומיוזיס

ואין לי שום דרך לדעת למה בדיוק התכוון לפני שאני מדברת איתו, כי את כל המידע הזה בעלי מסר לי אחרי שהתעוררתי (אני רק זוכרת שדר' קאופמן דיבר עם בעלי בדיוק כשהתחלתי להתעורר ושאל אם אני שומעת, יותר מזה אני לא זוכרת) אני גם מקווה שימצאו את הבעיה ומהר

אם זה לא כ"כ סביר שזה PID, אז מה זה כן יכול להיות?? יש מצב שזה "סתם" מכלול של בעיות שהחליט להתקבץ דווקא אצלי? (עצירות שקשורה למשהו אחד, כאבים שקשורים למשהו אחר, דימומים כבדים וארוכים שקשורים לדבר שלישי...?...)

 

[ארץ דימיוני]

ניק מתוקה

אני לא ד"ר למרות שעם כל מה שעברתי ועוברת אני יכולה לעשות דוקטורט

מנסה לעלות השערות יחד איתך:

יש לי הרבה חברות שסובלות כאבים ודימומים חזקים במהלך ווסת ואין להן אנדו', בד"כ נקסין/אדויל/נורופן מכסה אותן ביומיים-שלושה הראשונים

בעיות מעיים ועצירויות יכולים לנבוע מהרבה סיבות - הראשונה שבהן תזונה לקוייה, כזכור לי את רבע עוף ויכול להיות שלגוף שלך אין מה לעכל ולהוציא בתדירות גבוהה אז מבחינתך את בעצירות

לא זוכרת אם שינית תזונה / הוספת סיבים תזונתיים לאוכל ובדקת אם זה עזר...

אצלי מה שמוסיף לכלל הכאבים זה שרירי רצפת אגן תפוסים ברמה שביופידבק (פיזיותרפיה) לא ממש עוזרת וכבר הוסכם שאם במשך מס' טיפולים לא נראה שיפור משמעותי נעבור לזריקות לבטן להרפייה (אבל אז נכנסתי להריון וזה ייבחן מחדש רק מס' חודשים אחרי הלידה). כמובן שתוסיפי לזה מעי רגיז ויש לי חגיגה בבטן (שלא קשורה לאנדו' למרות שהוא אשם בהכל)

האבחון בוצע בצורה מאוד פרטנית בתה"ש בגסטרו ע"י ה

ד"ר ברגבל מרק שאין כמותו

לא רק מקצועי גם אנושי שאין דברים כאלו...

לא יודעת אם עברת היסטרוסקופיה שבודקת את חלל הרחם אולי כדאי לשאול את ד"ר קאופמן בביקורת אם זה כדאי ואולי זה יעלה על בעיה אחרת לגמרי (שרירנים שמפריעים?) אחרי הסקירה הנרחבת כאן יכול מאוד להיות שזה מכלול בעיות קטנטנות שמשפיעות על הבטן שלך כבעייה אחת גדולה... מתיש שצריך לעשות עוד בדיקות אבל מקווה שבקרוב מאוד ד"ר קאופמן יעלה סברות אפשריות וישלח אותך להמשך בירור כמו שצריך בינתיים

תרגישי טוב

 

[kululu2B]

ניקניקון קטן

סופסוף היה לי זמן לשבת ולקרוא מה עבר עלייך אני בעד קריירת כתיבה! שיעשעת אותי מאוד עם תיאורי המקרה שלך

לא יודעת מה להגיד לך על זה שלא נמצא אנדו- מצד אחד- מעולה! מצד שני- אוף, מה זה?! איך את מרגישה היום? אגב, מבחינת טיפול בחתכים- את כבר בלי פלסטרים? ירדו? הורדת? אני, עם נטייתי להצטלקות, טיפלתי בהם באהבה בשילוב של משחת קלו-קוט ורסקיו, אבל בסופו"ש, הכל תלוי בסוג העור- ולי י8 חודשים אחרי, יש עדיין 3 בליטות אדומות לתפארת....

נשיקות ומקווה שבעלך מפנק אותך בלי הרף!

 

[הניק שלי זמני]

יש לי במגירה כמה סיפורים לא גמורים

וקלסר של שירים קבור איפשהו... את לא כל כך רחוקה