ניקוד: הפרחה הגפן

[JasonG]

ניקוד: הפרחה הגפן

שלום, איך מנקדים את האות פ' בשאלה: "הפרחה הגפן" (מתוך שיר השירים פרק ו: "אל גינת אגוז וגו') ? בתנ"ך היא איננה דגושה, מדוע? האם יש כתיב אלטרנטיבי עם פ' דגושה? תודה, ג'ייסון.

 

[trilliane]

אם אתה שואל על הניקוד בתנ"ך, אפשר פשוט לפתוח

ולקרוא: "יא אֶל-גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים" (שיר השירים ו, יא). בתנ"ך היא אינה דגושה מכיוון שזו לא ה"א הידיעה (שניקודה הבסיסי הוא פתח+דגש חזק בעיצור שאחריה) אלא ה"א השאלה (שניקודה הבסיסי הוא חטף-פתח, ואחרי חטף אין דגש). לסיכום, "הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן" = "האם פרחה הגפן?".

 

[JasonG]

וניקוד אלטרנטיבי?

תודה. שאלתי גם אם יש אפשרות לנקד גם עם פ' דגושה. (כדוגמת שתי האפשרויות לנקד "מה-זה"?) תודה, ג'ייסון.

 

[trilliane]

אבל מהי האלטרנטיבה? אני לא מבינה אותך ../images/Emo268.gif

יש רק דרך נכונה אחת לנקד את הצירוף הנ"ל (אני לא מצליחה להבין אותו בשום דרך אחרת, אם יש לך רעיון אתה מוזמן להציע אותו). כפי שכתבתי לך, אחרי ה"א השאלה לא יכול לבוא דגש; אז מה זה עוד יכול להיות? ברור לך שזו לא יכולה להיות ה"א הידיעה מכיוון ש"פרחה" הוא פועל בעבר, ואנחנו לא יכולים ליידע אותו...

 

[ציפלך]

מענין למה אתה מבקש להוסיף דגש לאות פ של הפרחה

למרות שאתה יודע שבתנך הניקוד הוא ללא דגש.

 

[JasonG]

ביקשתי בשל ויכוח.

שאלתי לגבי פא דגושה מאחר ונטען בפני כי בסידור התפילה הפא דגושה, מפיו של מתפלל מעדות המזרח. לדעתי הוא לא שם לב ולכן טועה. תודה.

 

[trilliane]

נשמע לי לא סביר שזה המצב

אבל למה ללכת סחור סחור?

יכולת לכתוב מלכתחילה שזה המקור השני ואז ניתן היה לבדוק גם בו... ניסיתי לחפש את המחרוזת "הפרחה" בסידור נוסח ספרד, לא מצאתי; אתה יודע איפה זה מופיע בסידור? http://www.daat.co.il/daat/sidurim/shaar-2.htm

 

[JasonG]

מופיע בנוסח עדות המזרח - ללא דגש

תודה רבה.

 

[אנילי מילי]

ניקוד "מַה זֶּה" היה הניקוד המקובל

וכך הוא מופיע בתנ"ך (מַה זַּה). האקדמיה החליטה לפשט ולבטל את ניקוד מילת השאלה "מה" כפי שמנקדים את ה"א הידיעה. כך שהיום הניקוד התקני של הצירוף הוא "מָה זֶה".

 

[מיכי 10]

אם כבר שאלת על מילה מתוך שיר השירים,

אני חייבת להביא לתשומת ליבך משהו שבעיני הוא יפה מאד, ואני נהנית ממנו: שיר השירים כולו מנוקד בצורה מאד מיוחדת לדעתי. ומכיוון שקראתי אותו כמה וכמה פעמים תוך זמן קצר בתשומת לב רבה, החלטתי שאני רוצה ללמוד לקרוא אותו ממש נכון, ובלי טעויות. במקרה מצאתי בביתי מהדורה מודפסת של שיה"ש, שקיבלתי כנראה לפני שנים באיזו שמחה. החוברת הדקיקה היתה מודפסת בצורה די מטושטשת ולא ברורה. צילמתי אותה וניקדתי את כל האותיות הדגושות כך שהדגשים יהיו ברורים, ואת כל האותיות הרפֿות - עם הסימן המקובל מעל לאות הרפֿה, כמו כאן בדוגמאות. אחרי זה צילמתי שוב עִם הניקוד, ובהדפסה קצת יותר ברורה. מאז, אני קוראת מדי פעם באותה חוברת מנוקדת, ויודעת שאני קוראת נכון. ובכֿלל, השפֿה של שיר השירים יפיפיה ומיוחדת מאד. שאל למשל אנשים יוצאי עדות המזרח, שנוהגים לקרוא את שיר השירים באופן קבוע בכל קבלת שבת בבית הכנסת.

 

[JasonG]

תודה מיכי, ראי תשובתי למעלה (בערך מאותה שעה)

 

[מיכי 10]

כן, קראתי! אז הכל בסדר, מסתבר. ../images/Emo9.gif

ורק דרך אגב, עלי לאכזב אותך בכך שגם בִּדפוס יש לפעמים טעויות. יש לי לפחות סידור אחד ספרדי אמיתי בבית כרגע. אבל אני מתעצלת לחפש אותו ובֿוֹ עכשיו. אם מצאת בינתיים בעצמך שהניקוד שם נכון, אז אין טעם שאבדוק גם. אבל לי היתה אכזבה קטנטנה בעניין כזה. קיבלתי שי לראה"ש של שנת תש"ס מוועד העובדים בעבודה שלי, את "ספר הקידוש" לשבתות וחגי ישראל. שמחתי מאד לקבל את השי הנאה והמקורי, בהוצאה יפה ומצויירת של משרד הביטחון - ההוצאה לאור. רק משהו מצער אותי בכל שבוע מחדש, ומעצבן אותי: בקידוש (האשכנזי) של ליל שבת יש טעות ניקוד. כתוב "ורצה בָּנוּ..." במקום "ורצה בָנוּ...". אז זה לא סידור ממש, אבל החומר שבו לקוח מתוך סידורים ומחזורים. החבר'ה הצעירים (גם במשפחתי) בכלל כבר לא מקפידים, וכנראה גם לא כולם יודעים בכלל לקרוא את הניקוד. כך שהם בוודאי אפילו לא מבחינים בכך. אני, שזה חשוב לי, ושזוכרת את הקידושים של אבא שלי, למרות שנפטר כבר לפני עשרות שנים, מתגעגעת לקריאה/שירה היפה והמדוייקת לגמרי שלו. ובעצמי מקפידה כמובן על קריאה נכונה. גם באזכרות החבר'ה קוראים הכל, כולל את פרקי תהילים בלי שום תשומת לב לניקוד שלהם. חבל. ):