ניקוד המילה "שבוע"

[דינהלה1]

ניקוד המילה "שבוע"

המורה עורכת בכיתה של בתי הכתבה והיא רשמה את המילים על הלוח בכיתה. כשבתי העתיקה למחברת מופיע בניקוד של המילה "שבוע" פתח מתחת לאות ע'. אבל ברשימת המילים שהמורה שלחה במייל הפתח לא מופיע. . אז איך נכון לנקד את האות? בתודה מראש.
.

 

[מיכי 10]

אולי היא שכחה לציין אותו.

יש לנקד כך: שָׁבוּעַ .

 

[איתי שלר]

כעיקרון

הפתח צריך להיות מסומן בין הוי"ו לעי"ן, אבל מכיוון שמכונות הדפוס (ובימינו תוכנות המחשבים) מאפשרים לסמן ניקוד רק מתחת לאותיות עצמן, מסמנים את הפתח מתחת לעי"ן.

 

[מיכי 10]

למה ביניהן?

 

[איתי שלר]

כי

התנועה המסומנת בפתח גנובה מבוטאת לפני העי"ן (אצל מי שמבטא את העי"ן),קל יותר לשים לב לכך במילה תפוחַ. כאן את יכולה לראות ביתר קלות שאין מבטאים תפוחַה.
בכתבי היד העתיקים פתח גנובה היה מסומן בין האותיות, אבל מאז המצאת הדפוס (כבר לא מעט שנים) מסמנים את הפתח מתחת לאות האחרונה מסיבות טכניות.

 

[מיכי 10]

תודה, איתי.

שמעתי רק לא מזמן - על כך שהתנועה החטופה מבוטאת לפני העיצור שלה - אבל לא ידעתי (ואם ראיתי בכתבים עתיקים, אולי לא שמתי לב) שזה גם היה מסומן כך בטקסטים.
אנסה לחפש משהו כדי לראות כיום, כשאני כבר מוּדעת לזה.

 

[איתי שלר]

בשמחה, מיכי. תוכלי לראות בקובץ המצורף

 

[מיכי 10]

תודה, איתי

עכשיו זה ברור

אבל למה הסגול במילה "בְּקֶרֶב", נמצא אף הוא בין שתי אותיות? הוא נראה לי בין הרי"ש והבי"ת. ואותה בי"ת בכלל נראית שונה.
ומדוע מעליה יש קו קטן? היתכן שזה הקו במציין שהאות רפה? אבל יש קו כזה גם מעל לאל"ף של "לאמר". זה לא אחד מטעמי המקרא, נכון? למדתי אותם לפני המון שנים (בחוג ללשון), וכבר שכחתי חלק, אבל לא זכור לי שהיה טעם שמסומן כך.

 

[איתי שלר]

תשובות:

1) בלית בררה הסגול הוזח שמאלה מהאות, משום שראש הלמ"ד (מהשורה שמתחת) תפס את המקום הראוי לסגול.
2) הקו אכן מסמן שהאות רפויה ואינה דגושה: בֿ.
3) הקו מעל האות אל"ף אינו מטעמי המקרא והוא בא כנראה לסמן שהיא אינה נהגית, ויש לקרוא את המילה כאילו נתכתב לֵמֹר (ולא לקרוא לאֵמֹר).

לא ציינתי זאת, אבל הצילום הוא כמובן מתוך כתב יד כתר ארם צובה המיוחס לבעל המסורה המפורסם אהרן בן אשר בן המאה העשירית.
בצילום כתב היד המלא ניתן לעיין כאן:
http://www.aleppocodex.org/newsite/index.html

 

[מיכי 10]

נהדר! תודה על התשובות הטובות שלך, איתי.

גם השלישית מתקבלת בהחלט על הדעת.
ותודה שהבאת את צילום כתב היד היפהפה. הרבה זמן לא עיינתי בו, וזו הפעם הראשונה בה אני קוראת בו תוך מוּדעות גם לניקוד שמעל לאותיות.
כלומר, פעם ראשונה בכתב יד עתיק, ולא רק באינטרנט.

פעם מצאתי בין הספרים שלי ספרון של שיר השירים מודפס בהדפסה לא מעולה, בה הניקוד מאד לא ברור. חילקו את זה "כמזכרת מחתונת...", כמו שמחלקים לפעמים בִּרכּונים בחתונות. באמת אין לי מושג מי הזוג שלכבודו זה הוכן, ואיך זה הגיע אלי בכלל, אבל שמחתי מאד על המציאה:
צילמתי את הדפים בהגדלה, כדי שאוכל לקרוא בנוחות. ולא הסתפקתי בזה, אלא הוספתי בעט סימני ניקוד לא ברורים או חסרים. בהזדמנות זו גם הוספתי את סימני האותיות הרפֿות. וכך יכולתי לקרוא בצורה מדוייקת, להנאתי, מבלי "להטריח" את התנ"כים האמיתיים שלי.

 

[חוכך בדעתו 2]

גם לי בא להשפיע עלייך רוב טובה.

הנה.

 

[מיכי 10]

חוכך, אכן הצלחת, והשפעת עלי כל טוב.

יופי של כתבה. נהניתי מאד.

לגבי "גביע" ו"הגיע", זה מעשי, אם הוגים את העי"ן כפי שצריך.
אבל השאלה שלי לגבי מילים שנגמרות, בחי"ת כאילו שוואית (רוח, טיח, שיח): גם אם הוגים חי"ת נכונה (כמו התימנים), אני לא מרגישה שום קושי בכך.
למשל כשאומרים בערבית "רוּחְ מִן הוֹן", מה הבעיה לבטא רוחְ?

התוספת של ההסבר לפתח הגנובה, שימח אותי אף הוא. "בקשיש" שכזה. תודה.

 

[חוכך בדעתו 2]

בכֿיף. אשר לרוח הערבית, מוטב תשאלי ביאקים -

אורי הערבית ותומיהם.

 

[מיכי 10]

נכֿון. תוך כדי כתיבה, חשבתי

שאולַי בעצם "רוחְ" הערבית נכתבת בתעתיק לעברית עם תג: רוחְ' . אני כבר באמת לא זוכרת היטב את הערבית שלמדתי מזמן,
לצערי.

"בכֿיף" מזכיר לי נשכחות.

נכון החלטנו (הוחלט) פעם בַּפורום בווינט שצריך לֶהֱגות כך?
אז התחלתי להפנים, ולנסות להטמיע גם אצל ילדַי ואחותי. צחקנו נורא והשתעשענו, עד ששמענו את אות ה"ארגעה", שאמר שזה מיותר, כי המילה באה מערבית.
חזרנו לדבר בכֵּיף, מה לעשות.

 

[חוכך בדעתו 2]

רוח (הערבית) מסתיימת ב-ח לועית(כלומר לא ב-ח')

בכֿיף - על דרך השחוק וההיתול.

 

[מיכי 10]

ברוווווור

נו, אז מה הבעיה לבטא, למשל, וֵין רַאחְ אאבּוּכּ? אַבּוּי רַאחְ עַ ד דַאר.

 

[מיכי 10]

*אַבּוּכּ

 

[trilliane]

יופי של קישור! אוסיף את האתר לקישורי הפורום

 

[יאקים]

בוקר טוב, מיכּי

מה יותר פשוט להוכיח לך זאת באמצעות הגיית תפוח, שבו את רואה בעליל את תנועת הפתח לפני החי"ת: TAPUAX
פשוט, לגבי עי"ן וה"א קשה לשמוע זאת (קרוע, תמוה).

 

[יאקים]

בינתיים, כהרגלי, לא שמתי לבי לכך

שהיה - בעת שנמתי את תנומת הלילה שלי - דיון סוער על כך.
ובאותה נשימה אפשר להזכיר את הקופאית בבלובה עם המשלוחה....