ניקוד המילה "אני"

[אמא לקואלה]

ניקוד המילה "אני"

אני תוהה מדוע במילה הזו יש חטף פתח באות א'. האם מישהו יודע להסביר?

 

[דיברגנט חדש]

כאשר אות גרונית תבוא במשקל בו היה אמור להופיע בה שווא נע

האותיות גרוניות הן האח"ע.
אגב, ר' לא נחשבת גרונית לעניין זה.

 

[איתי שלר]

תשובה:

הניקוד היסודי של המילה הוא אָנִי - קמץ תחת האל"ף והטעמת מלעיל בהברה הראשונה. וכך מנוקדת המילה בתנ"ך בצורות הפסק, כשהמילה מופיעה בסוף פסוק או בטעם מפסיק.
כשהמילה באמצע משפט (צורת הקשר) התנועה מתקצרת בשטף הדיבור וכך אָנִי הופכת לאֲנִי.
אמנם חיטוף מעין זה (במילה שבה ההטעמה זזה רק מעט) לא מתרחש בדרך כלל, אבל מילה שימושית כמו "אני" נוטה לשחיקה יתר בשטף הדיבור (בעברית המדוברת של ימינו האל"ף בדרך כלל מושמטת בה לגמרי, ולפעמים גם כל ההברה הראשונה 'ני רוצה ללכת').

 

[אבל השם שרציתי תפו]

כלומר עני נכתבת בקמץ כי המילה

פחות שימושית ולכן לא חלה עליה שחיקה?
&nbsp
מה לגבי מילים פחות שימושיות שניקודן דומה? (אֳנִי, חֲלִי, כְּלִי, גְּדִי)

 

[איתי שלר]

"עני מלרעית" גם בצורת ההפסק, ולכן לא קשורה.

ובעניין הדוגמאות הנוספות שציינת, אכן בסגוליים לפעמים יש חיטוף בהברה הסמוכה להברה המוטעמת גם במילים שכיחות פחות כמו אלה שהזכרת או כמו פֶּרִי‎-פְּרִי, לֶחִי-לְחִי‎, חֵצִי‎-חֲצִי‎ ואפשר שגם "אני" קשורה לטיפוס זה של התקצרות.

(והערה לשואלת, פותחת השרשור: שכחתי לציין שהיום, שאיננו משתמשים כמעט בצורות הפסק, אנחנו מנקדים את המילה "אני" בחטף-פתח תמיד).

 

[אבל השם שרציתי תפו]

היינו יכולים לכתוב אָנִי גם שלא בהטעמה

לכך כיוונתי.
וכן מצאנו גם שלא בסגוליים חזיר לעומת קציר.

 

[trilliane]

לא ברור לי הקשר; קיימים המשקלים קָטיל וגם קְטיל

 

[אבל השם שרציתי תפו]

מה הסיבה לשוני ביניהם?

למה באחד התנועה נחטפה ואילו באחר לא?
&nbsp
אני לא בטוח שיש כאן תנועה ארוכה שהתקצרה ובאחר תנועה קצרה שנחטפה.

 

[trilliane]

לא יודעת, למה זה משנה? מדובר במשקלים נפרדים, כאמור.

יש גם משקל דגוש קַטִּיל. חלקם משמשים יותר לשמות תואר וחלקם יותר לשמות עצם, אבל החלוקה ממש לא חדה, וגם באקדמיה ללשון נדרשו להחליט לגבי מילים מסוימות באיזה משקל יישקלו – קָטיל/קְטיל (בעיקר אם אין להן תיעוד מנוקד במקורות בצורת היחיד, אני מניחה; בנטייה אין הבדל כי מתרחש חיטוף).

בכל מקרה המשקל של עונות/פעולות חקלאיות (קציר, אסיף, בציר, אביב וכו') הוא רק קָטיל (ואין לו קשר לחזיר).

 

[אבל השם שרציתי תפו]

אם בקציר הקמץ מסמל תנועה קצרה

ובחזיר החטף מסמל תנועה קצרה שנחטפה, ממה נובע השוני בלי קשר מה מייצג המשקל. אם נניח שבמילה עני לא חל חיטוף הקמץ תחת העי"ן בגלל שהמילה איננה נפוצה כמו המילה אני ולכן אין מקום לצפות לשחיקה, מדוע קיים הבדל בין חזיר לקציר כאשר ידוע לנו ששתי התנועות התחיליות היו קצרות מיסודן?!

 

[trilliane]

ע"ס מה אתה קובע שמדובר בתנועה קצרה או שחל חיטוף?

 

[אבל השם שרציתי תפו]

איפה קבעתי?

תנועת הקמץ בקציר מקורה בתנועה ארוכה? אם זו A ארוכה מדוע לא הפכה לחולם?
&nbsp
האם השווא תחת החי"ת במילה חזיר הוא נח? אם לא כן אז מן הסתם היתה שם תנועה קצרה שנחטפה...

 

[trilliane]

"כאשר ידוע לנו ששתי התנועות התחיליות היו קצרות מיסודן"

אתה טוען שלא קבעת אלא רק שיערת? בסדר גמור, לא עקרוני לי הפועל; אני הבנתי שזו הנחת המוצא שלך, רק לא הבנתי למה.
&nbsp
למיטב אם אתה מתכוון למעתק כנעני, למיטב הבנתי הוא חל בעיקר בהברה מוטעמת.
&nbsp
"אז מן הסתם היתה שם תנועה קצרה שנחטפה" – למה? זה לא יכול להיות המשקל המקורי?

 

[אבל השם שרציתי תפו]

לא הבנתי

שווא בראש מילה לא היה בעברו מונע?
במשקל קְטִיל בפה"פ אולי מעולם לא היתה תנועה?
&nbsp
בנוגע להנחת מוצא, זה מה שאני זוכר. מה גם שבהשוואה לערבית ניתן לראות תנועות קצרות לעומת החטפים/ שווא.

 

[trilliane]

זה מה ששאלתי אותך, ע"ס מה אתה קובע זאת

 

[אבו זקן]

כל פעם שאומרים ברדיו פְֹריט

אני מרגיש אי נוחות למרות שאני יודע שהם צודקים.

 

[איתי שלר]

לא הבנתי.

מה זה "היינו יכולים לכתוב אָנִי גם שלא בהטעמה"? עינינו הרואות שהתנועה התקצרה במקרה הזה.
ומה זה קשור ל"חזיר"? הרי מילים במשקל הזה קיימות גם בצורות הפסק: בְּרִיחַ, דְבִיר וכו' (כפי ששאלה טריליאן)? הדיון כאן הוא במילים שבהן התנועה התקצרה עם נדידת ההטעמה כשהיא בצורת הקשר.

 

[אבל השם שרציתי תפו]

הייתי סבור ששאלת השואלת

נסבה על הפליאה מדוע לא תנוקד אני בקמץ תחת האל"ף בדומה לעני למשל.
&nbsp
אם הסיבה היא שחיקה כפי שציינת, מה נשחק במילה חזיר שלא נשחק במילה קציר?

 

[איתי שלר]

במילה

במילה "חזיר" אינך יכול לראות עקבות של שחיקה, משום שאינך רואה שם הבדלים בין צורת ההפסק לצורת ההקשר, ויתכן שהתנועה שם הייתה קצרה מלכתחילה (או לפחות זמן רב לפני התהליכים שאנחנו מדברים עליהם כאן).
לעומת זאת באָני-אֲני אתה רואה את עקבות השחיקה מהשוואה בין הצורה המלאה לחטופה (=השחוקה).

 

[אבל השם שרציתי תפו]

חשבתי שבכוונה לשחיקה

היתה הנחה שבשלב מסויים אני במלעיל הפכה לאני במלרע עם תנועה קצרה תחת האל"ף ומשם לאל"ף חטופה, שהרי אם לא כן אין פה עדות לשחיקה אלא לתזוזת הטעם והחיטוף בא כשם שיכול לבוא בשאר מילים (כמו בסגוליים שציינתי או בהבדל בין חזיר לקציר).
&nbsp