ניצן התפוח...

ניצן התפוח...

עץ התפוח/ משל סיני ניצן זעיר וקטנטן נבט על עץ התפוח, הסתכל על אחיו הניצנים הגדולים ממנו ביום ואמר? מתי אהיה כמותם? חלפו ימים ואחיו הפכו לפרחים יפי תואר - פרחי התפוח, והוא הניצן הבשל אמר? מתי אהיה כמותם? ועברו עוד ימים ואחיו הפרחים נבטו לתפוחים קטנטני וירוקים, ןפרח התפוח שלנו הסתכל בם בקינאה ואמר..מתי אהיה כמותם? וגדלו אחיו והפכו לתפוחים סמוקי לחיים... ופרח התפוח שלנו שהפך לתפוח קטנטן וירקרק נשאר בשלו ובקנאתו אמר: ומתי יסמיקו לחיי? וחלפו ימים ולחייו סמקו וניצב הוא על הענף במלוא בשלותו- ובאה רוח קלה והפילה אותו אל ערימת אחיו התפוחים.. שחלקם כבר החל להרקיב.. נשא ידידנו התפוח אל על - וראה את אחיו הניצנים הקטנים - ואמר... אוווו - לו רק יכולתי לשוב ולהיות כמותם...
 

דניאלה1311

Active member
מנהל
ומהו מוסר ההשכל ברבורונת? שנפסיק להתפתח? שננשור קודם? שלא נהוך לתפוחות מתוקות ובשלות? תמהני.
 
../images/Emo140.gif...זו בידיוק...

הסיבה... למה לא הכנסתי .. מוסר השכל... כל אחד ומוסר ההשכל שלו... שלי: כשאני ניצן - אני חיה כניצן... כשאני תפוח - אחיה כתפוח... שהרי אם אסתכל הלאה - לא אחיה את הרגע ... והרגע הזה שלא חייתי... תמיד ישאיר אותי תמהה - מי אני ומה הייתי.. שלך בשתי כנפפים חובקות
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
אכן, זה בדיוק גם מוסר ההשכל שלי

חלק לא קטן מהאנשים שאני מכיר חיים בעיקר את העתיד ובעצם מפקששים את ההווה ובגדול (בגיל מסויים זה כמובן מתחלף ואז מתחילים לחיות את העבר). אז לא בושה להנות גם מההווה וישא"ק.
 

magy

New member
וחשבון הנפש של אתמול

מישהו באמת עשה מאזן ? החלטות חדשות? בחירות חדשות? שינוי עתידי, נוכחי? מישהו הביט פנימה ושאל את עצמו שאלות שאינו שואל במשך השנה? תנו את עצמכם........ ספרו קצת.
 

Sודית

New member
דפקא לא....

אצלי זה קורה פה ושם... אבל בטח לא בגלל היום הזה הנבחר. לא נראה לי שאפשר, לקבוע לו לאדם... מתי הגיע הזמן להגיע לתובנה. יש ימים אחרים, שלפעמים הם הרבה יותר משפיעים. סודית בדעה אישית לגמרי....לא נגעתי.
 

דניאלה1311

Active member
מנהל
קודם כל תודה על שתי הכנפיים החובקות אכן את צודקת, כך צריך לחיות, כל פעם בתור מי שאנחנו באותו זמן, לפעמים אני מצליחה ולפעמים לא. אני גם משתדלת לחיות את הרגע, אבל הוא כל כך מרגש או מייאש או מלהיב או מתסכל ששוכחים לטבול בו ורק אח"כ משחזרים ונזכרים אם בגעגעוים ואם בכאבים. דניאלה המהורהרת.
 
זוכרים את הסיפור "הביצה שהתחפשה"?

שלא היתה לה סבלנות וכל רגע רצתה להיות משהו אחר?
 
זהו ספר ילדים, שכחתי את שם הסופר

שמתחיל כך: "היה היתה ביצה שלא רצתה להיות ביצה" בקיצור היא מתחפשת לליצן ולפרח וכל פעם חושפים את זהותה. לבסוף היא מרגישה ש"משהו נע בה וזע בה" ובסוף יצא האפרוח. אם יוצא לך למצוא אותו - ממש פנינה.
 
למעלה