ניצמדת אלי בטירוף..

ניצמדת אלי בטירוף..

יש לנו אחת כזאת מתוקה אמיתית בת כימעט שנה,פעילה,סקרנית,אוהבת ללמוד מילים חדשות הבעיה מתחילה בזמן המנוחה, מילא שהיא לא רוצה לישון זה לא מפריע אבל היא רוצה רק אותי למעשה אם אני מתרחקת ממנה שני מטר היא מתחילה לילל בטירוף, היום למשל בקושי הצלחתי לאכול צהרים כי היא לא רצתה לתת לי לקום,לקחתי אותה על הברכים ואיך שהוא אכלתי כשהיא קצת על הברכים קצת ליד והתחלפנו בינינו,על השטיח אי אפשר לשים אותה כי מנקים(כשפרשנו ישר הוצאנו לה מישחק).אמא שלה מאוד מרוגזת מכל הענין ואמרה שאם עד עכשו היא לא נשכבה אז החל משבוע הבא היא לא תבוא לקחת אותה אחהצ כדי שתלמד. מה עושים??? שלכם חנה גונן
 
הצמדות לגננת...

חנה, אני מנצלת את ההזמנות לשאול אותך לגבי הצמדות של ילדים, כי גם מייקי שלי נצמדת מאוד לגננות בגן. אחת היא אוהבת במיוחד אבל הבנתי שהיא מוכנה לקבל תחליפים
הגננות מספרות לי את זה בהומור ולא נראה לי שזה מפריע להן, אבל תהיתי האם זה באמת כך? קורה הרבה שילדים נצמדים? האם לא מאבדים לפעמים את הסבלנות ו'מעיפים' אותם או גורמים להם להרגיש לא רצויים? מייקי הכי קטנה בפעוטון שלה (בת שנה וחודשיים) ועד עכשיו היתה איתי. נראה לי שהיא נצמדת כדי לקבל בטחון ודי כואב לי לחשוב שאולי היא לא זוכה לו. אשמח לשמוע דעתך בנושא. תודה.
 

דסי אשר

New member
לחנה ולאמא של מייקי.....

חנה, לא הבנתי במה איימה האם. מה זאת אומרת שהיא לא תבוא לקחת אותה אחרי הצהרים מהמעון? הרי מעשה כזה גורר קריאה לפקידת סעד לחוק הנוער טיפול והשגחה, או שלא הבנתי נכון. ולאמא של מיקי, בבמקביל לתשובה לחנה. חנה, ישנם ילדים, כפי שאת מבינה, שקשה להם לישון במקום חדש, ואם יצרו קשר טוב עם משהו מהצוות(אצלי זה רק איתי- אני איש צוות יחיד...), הרי הם לא ירדמו בתקופה הראשונה אם לא אניח עליהם את כף ידי. בשלב מתקדם- אני רק שוכבת לידם, בשלב הבא, כאשר החשש משינה= פרידה פוחת = ההסתגלות מתחילה להבשיל - אין צורך שאשב ליד מיטותיהם(אני מצמידה את המיטות קרוב אלי ...), ואז, לאט לאט מוזזות כל המיטות לחדר השינה. ולאמא של מייקי- כן, ישנם ילדים כאלה, שנצמדים מאד לאחת המטפלות. אני מאד מקווה, שהם זוכים ליחס נכון, אמפטי ואוהב, ויש הבנה למצוקה שלהם. בוגרת שלי היא כזו, ואני יודעת שהיא הייתה צמודה לאחת המטפלות בגן/במעון, ולאט לאט משתחררת... דסי
 
אני מנחשת שהתינוקת (היא ממש צעירה)

הזו לא מקבלת מספיק "על הידיים" בבית, והיא משלימה אצלך את החסר הזה. אני חשה צביטה בלב כשאני קוראת את ההודעה הזו. אפשרות אחרת, היא שאת מהווה תחליף לאמא, בשעות שהיא ללא אמא. כפי שהחמודה שלי אמרה פעם: "הגננות שלי כל כך נחמדות, שלפעמים נדמה לי שהן אמא שלי". אפשרות שלישית: אולי האמא מקנאה בך?
 
באמת טעית דסי..

האמא התכוונה שהיא רוצה שהילדה תישן אחהצ ולכן גם אם נודיע לה שהילדה בוכה היא לא תבוא לקחת אותה מפני שהיא רוצה שבסופו של דבר הילדה תתרגל לשיון,אין לי בעיה עם ההצמדות עצמה היא מקבל ממני הרבה תשומת לב,אהבה וחיבוקים כי ברור לי שיש לה עוד את חוסר הביטחון הראשוני וזה בסדר מבחינתי אבל זה קצת מתחיל לחנוק,במטפלות האחרות היא מוכנה להסתפק רק בלית ברירה.תחליף לאמא?המממ המחשבה הזו קצת גדולה עלי לא הייתי רוצה לחשוב שזה המצב שחסר לה בבית, ההזדקקות שלה מתגברת לקראת הצהרים עד אז היא די עצמאית בשטח. שלך חנה גונן
 

דסי אשר

New member
חנה, עכשיו הבנתי- היא כן תבוא בשעה

16.00- לא תפקיר את הילדה, אבל היא לא רוצה לקחת אותה הבייתה בצהריים, כי הילדה לא רוצה לישון, עייפה מאד, וכנראה בוכה. לגבי המצב שחונק אותך- ההצמדות של הילדה אליך... דמייני שיש לך משפחתון כמו שלי,אני עובדת לבד עםפ חמישה. - יש לי שניים מתוך ההחמישה שצריכים אותי, אפילו למגע פיזי, כידי לישון. המצב הולך ומשתפר. אבל הם מקבלים אותי, אחרי שאני משכיבה את השאר- שנרדמים ללא עזרתי. למה להרגיש חנוקה? כי המטפלות האחרות פנויות? זו לא ביקורת, זו שאלה. הקטנה מאד מפחדת מהשינה, ואולי האם בעצם אומרת לכם- תתמודדו עם הקושי שלה, ואל תקראו לי לקחת אותה בצהריים, כי היא מתקשה להרדם. עיזרו לה להרדם אצלכם. ככה אני מבינה עכשיו את הדברים. במשפחתון שלי רק בימים הראשונים, כאשר לילד קשה, באופן טבעי- אני קוראת להוריו. אבל אני רואה כחלק מהתפקיד שלי- לעזור לילד להתמודד בעזרתי- עם הקושי שבפרידה הנוספת, הקורית תוך תהליך ההליכה לישון.. דסי
 

דסי אשר

New member
אני הייתי נזהרת עם המסקנות....

הכרתי הרבה ילדים עם הרבה שעות אמא/שעות ידיים ולב של אמא, אפילו כאשר היו גדולים יותר מגיל שנה, למשל- קושי בהתמודדות עם חברת ילדים אחרים, קושי הקשור לכניסה למסגרת חדשה. אמהות שרואות שילדם דבוק אלי מאד- עם כל הקנאה הספונטנית, מיד באה המחשבה- איזה יופי שהילד שלי מצא לו בשעות היום משהו קרוב שאליו נצמד כמו אלי- אמו הטבעית. לגבי האם הספציפית- אין לי מושג. דסי
 

אפרתש

New member
יש תינוקות שצריכים הרבה ידיים

אני נשארתי בבית תשעה חודשים. הילדה היתה כמעט דבוקה אלי. יום ולילה. (אני לא מתלוננת, אני מתארת מצב). ישנה לידי גם בלילה וגם את שנת הצהריים, יושבת עלי כשאני עובדת (ברגע זה ממש האגודל שלה בפה שלי והזרת באף) וכ"ו וכ"ו. חזרתי לעבודה, ועכשו אבא שלה איתה. אז היא דבוקה אליו. אם היא היתה הולכת למטפלת טובה ואוהבת, אני משוכנעת שהיא היתה נדבקת למטפלת. ואז המטפלת עוד היתה מניחה שזה כי אנחנו לא החזקנו אותה מספיק ... אני לא יודעת למה היא רוצה הרבה ידיים (כשהיא לא על הידיים, היא מעסיקה את עצמה נפלא). ואני אוטמת אוזני לאלה שאומרים שהיא מפונקת. אני רק יודעת שזה מה שהיא רוצה, וזה מה שהיא תקבל. בגלל שאלה דעותי, הילדה רק עם אבא ואמא. הילדה החמודה של חנה גונן נאלצת ללמוד להתמודד במסגרת שבה זה לא מתאפשר, והיא תלמד להתחשל. (ועם גישת ה"שתבכה ותבין", צפויים לה עוד כמה וכמה חישולים בחיים...). חנה - יופי על המאמץ שאת משקיעה. אני יודעת מה זה לאכול עם ילדונת על הידיים, וזה בטח על חשבון ההפסקה שלך.
 
עידכון...

היום היא התחילה לנסות לנשוך, היא מסתדרת טוב מאוד בכל הדברים חוץ מילדה אחת שמושכת לה לפעמים בשערות כי היא מאוד עדינה ורזונת כזאת, היום המבשלת ישבה איתה,היא צרחה ובכתה עד שנרדמה.דסי אני מאוד מחזיקה ממך שאת עובדת לבד עם 5 ילדים אבל אני חושבת שזכותי לאכול לפחות 10 דקות בשקט ולעשות את העבודה בלי יד אחת תפוסה(ובאמת היא מקבלת מעל ומעבר)רק בשעה הזאת היא נהיית נפחדת אולי היא פוחדת שנעלם? שלכם חנה גונן
 
למעלה