ניצוץ
"אבל אמרתי לך" אני שומע צליל של חיוך ניצחון בקולה "אני יכולה לספוג המון. אף אחד לא הצליח לשבור אותי. וגם אתה לא תצליח"
אני מתנשם. היא בהחלט סופגת המון. ומכל הסוגים.
אני מחייך בשקט, ומסתובב בגבי אליה. הגיע הזמן.
*********************************************************************************************************************************
הכרנו לפני חודשיים. פלרטוטים, מסרונים, משחקי ההיכרות הראשונים.
"ומה הגבולות שלך?"
"דם וביזאר" היא עונה בלי היסוס.
"וזהו? מה עם כאב, השפלות, אנאלי..." אני ממשיך עוד ועוד ובכל פעילות שאני מציין- היא מחייכת ומהנהנת. עשתה, הייתה, חוותה. הבחורה בלי ספק בטוחה בעצמה. מנוסה.
"פעם, כשהייתי מתחילה, היה שולט אחד שהצליח להביא אותי להפסיק סשן. לא שהוא היה נורא אקסטרימי, אני הייתי נורא ירוקה.
אבל מאז- כל מי שניסה לקחת אותי לאקסטרים- לא הצליח. אני סופגת הכל, מוכנה להכל- והכי חשוב- נהנית מהכל. תנסה. לא תצליח"
"את יודעת שהפה שלך חותם על צ'קים שהתחת שלך יצטרך לפדות"- אני מקניט אותה
והיא, באותו חיוך ידעני עונה לי "כבר שמעתי גם את זה. אני מוכנה להתערב איתך על מה שאתה רוצה- אין מצב."
אז עכשיו, הערב, הגיע הזמן לנסות.
כבר חודשיים שאנחנו משתעשעים לנו, סשנים והולכים ונהיים יותר ויותר חזקים, עמוקים- והיום, אולי הגיע הזמן למחוק לה את החיוך היודע-כל הזה מהפרצוף
דבר ראשון, כמובן, קשירה הדוקה למיטה. ידיים, רגליים, מקבע את הגוף ואת הראש
יוצא החוצה ומביא מהרכב את כל הציוד הנדרש
"תכירי, בטי" אני מציג בפניה זוג מצבטים מחוברים בשרשרת כסופה.
"מתה על מצבטים!"
אני מהדק לה את הפטמות. היא נאנחת בהנאה.
משחק איתה קצת ואז בבת אחת תולש את בטי מעליה
היא צווחת בכאב ולאחר שניה שואלת "אפשר שוב?"
בטי נכשלה.
לאט לאט אני מציג בפניה חברים נוספים- אדי גלגל הכאב, האלי השוט, ריקי הספנקר, ריצ' הקיין, פני הנר, דוני הבאטפלאג האימתני, מתי הסרגל- וכולם משיגים את אותה תוצאה. גניחות קלות, צווחות של כאב ושל עונג- ואותו "אפשר שוב?" המבקש והמתחנחן, שנאמר בחצי חיוך של ניצחון, ממש כאילו אמרה- אני יודעת שאתה מנסה- אבל באמת שלא תצליח.
"אבל אמרתי לך" אני שומע צליל של חיוך ניצחון בקולה "אני יכולה לספוג המון. אף אחד לא הצליח לשבור אותי. וגם אתה לא תצליח"
אני מתנשם. היא בהחלט סופגת המון. ומכל הסוגים.
אני מחייך בשקט, ומסתובב בגבי אליה. הגיע הזמן.
"תכירי, זוהי ג'ני. היא תהיה החברה האחרונה שלנו להערב."
היא מסתכלת על היד שלי, וחיוך הניצחון שלה הופך למבע של בעתה
אדום!!! אדום!!! אדוווווווםםםם!!!!!
על היד שלי מטיילת לה ג'ני, טרנטולת המחמד שלי.
עכשיו תורי לחייך.
"אבל אמרתי לך" אני שומע צליל של חיוך ניצחון בקולה "אני יכולה לספוג המון. אף אחד לא הצליח לשבור אותי. וגם אתה לא תצליח"
אני מתנשם. היא בהחלט סופגת המון. ומכל הסוגים.
אני מחייך בשקט, ומסתובב בגבי אליה. הגיע הזמן.
*********************************************************************************************************************************
הכרנו לפני חודשיים. פלרטוטים, מסרונים, משחקי ההיכרות הראשונים.
"ומה הגבולות שלך?"
"דם וביזאר" היא עונה בלי היסוס.
"וזהו? מה עם כאב, השפלות, אנאלי..." אני ממשיך עוד ועוד ובכל פעילות שאני מציין- היא מחייכת ומהנהנת. עשתה, הייתה, חוותה. הבחורה בלי ספק בטוחה בעצמה. מנוסה.
"פעם, כשהייתי מתחילה, היה שולט אחד שהצליח להביא אותי להפסיק סשן. לא שהוא היה נורא אקסטרימי, אני הייתי נורא ירוקה.
אבל מאז- כל מי שניסה לקחת אותי לאקסטרים- לא הצליח. אני סופגת הכל, מוכנה להכל- והכי חשוב- נהנית מהכל. תנסה. לא תצליח"
"את יודעת שהפה שלך חותם על צ'קים שהתחת שלך יצטרך לפדות"- אני מקניט אותה
והיא, באותו חיוך ידעני עונה לי "כבר שמעתי גם את זה. אני מוכנה להתערב איתך על מה שאתה רוצה- אין מצב."
אז עכשיו, הערב, הגיע הזמן לנסות.
כבר חודשיים שאנחנו משתעשעים לנו, סשנים והולכים ונהיים יותר ויותר חזקים, עמוקים- והיום, אולי הגיע הזמן למחוק לה את החיוך היודע-כל הזה מהפרצוף
דבר ראשון, כמובן, קשירה הדוקה למיטה. ידיים, רגליים, מקבע את הגוף ואת הראש
יוצא החוצה ומביא מהרכב את כל הציוד הנדרש
"תכירי, בטי" אני מציג בפניה זוג מצבטים מחוברים בשרשרת כסופה.
"מתה על מצבטים!"
אני מהדק לה את הפטמות. היא נאנחת בהנאה.
משחק איתה קצת ואז בבת אחת תולש את בטי מעליה
היא צווחת בכאב ולאחר שניה שואלת "אפשר שוב?"
בטי נכשלה.
לאט לאט אני מציג בפניה חברים נוספים- אדי גלגל הכאב, האלי השוט, ריקי הספנקר, ריצ' הקיין, פני הנר, דוני הבאטפלאג האימתני, מתי הסרגל- וכולם משיגים את אותה תוצאה. גניחות קלות, צווחות של כאב ושל עונג- ואותו "אפשר שוב?" המבקש והמתחנחן, שנאמר בחצי חיוך של ניצחון, ממש כאילו אמרה- אני יודעת שאתה מנסה- אבל באמת שלא תצליח.
"אבל אמרתי לך" אני שומע צליל של חיוך ניצחון בקולה "אני יכולה לספוג המון. אף אחד לא הצליח לשבור אותי. וגם אתה לא תצליח"
אני מתנשם. היא בהחלט סופגת המון. ומכל הסוגים.
אני מחייך בשקט, ומסתובב בגבי אליה. הגיע הזמן.
"תכירי, זוהי ג'ני. היא תהיה החברה האחרונה שלנו להערב."
היא מסתכלת על היד שלי, וחיוך הניצחון שלה הופך למבע של בעתה
אדום!!! אדום!!! אדוווווווםםםם!!!!!
על היד שלי מטיילת לה ג'ני, טרנטולת המחמד שלי.
עכשיו תורי לחייך.
