ניצול מיני בידי פסיכיאטר בזמן טיפול תרופתי
"באתי אליך כאופציה האחרונה." אחרי שכל שאר הדרכים הובילו לעוד תסכול ופסיכיאטרים שונים כבר התייאשו: התרופות לא משפיעות עליך. אין יותר מה לעשות",
כנסיון נואש לא לקבל ויתור כתשובה, פניתי אליו. פסיכיאטר פרטי, שעלה המון כסף שלא ממש היה לי, עובד בית חולים פסיכיאטרי, שם דבר, עליו המליצה המטפלת שליוותה אותי שנים ועוד חברה, כך שניתן היה להרגע שהגעתי למקום נכון.
מיד אמר "אני אעזור לך אחרי שכל קודמיי כשלו" ועוד הבטחות שזהו, הסבל הגיע לקיצו.
רשם לי תרופות פסיכיאטריות לדיכאון, ובהמשך החליט לנצל את הנואשות שלי, את התלישות שלי ממסגרת משפחתית, הוביל את הקשר לקשר מיני. בנוסף ניסה לעורר בי שוב את הדחף לחתוך - אחרי שנאבקתי שנים להכחידו.
לאחר שהתעשתתי, העזתי לציין כי אני מרגישה לא נוח מהסיטואציה וכי הקשר עורר זכרונות טראומטיים מגילוי עריות בילדות, הפסיכיאטר התנפל עליי כי אני רומזת שהוא מנצל אותי (מילה שהוא הראשון שהגה אותה). אחרי שהשאיר אותי פגועה וללא ידיעה כיצד להמשיך עם המינון התרופתי, החלטתי לפנות לעזרה נפשית מיידית. בהמשך ניסה לקנות אותי בטיסה לחו"ל ועוד פרסים... אבל אני כבר הבנתי מה קרה.. ועולמי חרב. וידעתי שההתמודדות מתחילה.
כל רגשות האשמה והבושה והביטחון שאני המלוכלכת.. שהייתי צריכה לדעת... איך האמנתי לו...
הגשתי תלונה במשטרה. הפרקליטות סגרה את התיק.
וכאילו כלום...
הנפילה שבאה אחרי המקרה, שעות הטיפול הארוכות שמיממנתי מכיסי הריק,
כל אלו לא קיבלו מענה.
רק כי חששו שם שלא יצליחו להרשיע אותו.
ועכשיו קוראת על הפסיכולוג שהורשע.
בגלל שהיא הסתייעה בעורך דין?
ומי צריך לחיות עם ההשלכות של הפגיעה? ששיחזרה פגיעה קדומה.
