ניצול הזדמנויות

[doingood]

ניצול הזדמנויות

מה הייתם עושים עם מטופל שפעם אחר פעם מפספס הזדמנויות? לא הצלחתי להבין אם הבעיה נובעת מחוסר יכולת להכיל את הטוב, זיהוי לא נכון של הטוב כטוב, טראומות מהעבר או משהו אחר... אשמח לקבל עצות והתייחסויות.

 

[Lagrangian]

מפנה את תשומת הלב שלו..

לא שאני מטפל.. אבל הייתי מפנה את תשומת הלב שלו לעניין ושואל אותו האם זו באמת בחירה שלו. באיזה מאמר אנתרופוסופי (בעצם שניים) קראתי על כמה תרגילים שיכולים להיות רלוונטים באיזושהי צורה. השלב הבא שאני יכול לחשוב עליו הוא לגרום לו לראות מדי יום (לפני השינה?) איפה הוא פספס, מבלי שיפוט.. רק עם התבוננות.. לאט לאט הזמן בין הזיהוי של הפספוס לפספוס אולי יתקצר כך שהוא באמת יוכל להביא למצב את הרצון והמודעות שלו.. אבל שוב, זה בהנחה שהוא לא רוצה לפספס הזדמנויות. נשמע הגיוני באיזושהי צורה? ניצן..

 

[doingood]

תודה

למיטב הבנתי אין פה בחירה אמיתית, אלא בעיקר פחד, ובאופן יותר ספציפי פחד מאכזבה. איפה אפשר למצוא את המאמרים על אנתרופוסופיה? תודה.

 

[Lagrangian]

בארכיב של שטיינר

www.rsarchive.org בעיקר במאמר overcoming nervousness.. ואולי ב practical training in thought. גם פחד, אחרי שמפנים את תשומת הלב אליו, הופך לחלק מבחירה מודעת.. זה שהשליטה עליו לא מיידית או טריוויאלית לא אומר שהוא לא ניתן לשליטה. אולי פשוט כרוכה בזה יותר עבודה והשקעה של יותר זמן. בכל מקרה, התרגילים שחשבתי שהם רלוונטים במאמר הראשון הם דווקא התרגיל שאמור לעבוד על שיפור הזכרון (שדומה לעוד תרגיל שיש ב knowledge of the higher worls.. ששם הוא אפילו טיפה יותר רלוונטי) והתרגיל שמחזק את הרצון.

 

[אייל מתא]

הזדמנות

פספוס הזדמנויות הוא הזדמנות טובה לחוש ולהיות במגע עם הפחד. אין כאן פספוס של ממש עם נוגעים בשורש הפחד וממשיכים משם להזדמנויות אחרות. כל עוד יש את ההימנעות מלהיפגש עם אותו פחד מאכזבה, הדרך תמשיך להיראות כעוד דלתות שלא נפתחו. בטח בפספוס וגדול ממנו. אייל ארליך http://www.eyalerlich.co.il/