ניצול ההורים שלי
היי, אני חדשה כאן..
בת 25 נשואה ובקרוב אם טרייה
רציתי להתייעץ לגבי ההורים שלי...אנחנו משפחה קטנה ויש לי קרובי משפחה מעטים ביותר.
הבעיה היא שקרובי המשפחה האלו מנצלים שוב ושוב את ההורים שלי מבחינת לינה(מגיעים מחו"ל מרוסיה לעיתים קרובות ובעיקר בקיץ- ממש כמו בית נופש) ומבחינת
עריכת הארוחות המשפחתיות שכמובן שתמיד נערכות אצל הורי.
העניין כבר נהפך לממש מובן מעליו ונוצר זלזול שמתבטא לדוגמה באיחורים של שעה ויותר סתם כי "הם החליטו ללכת לטייל לפני" למרות שקבעו איתם ונוצר מצב שמשפחה של 5 נפשות ממתינה לאכול ארוחת צהריים עד הערב כמעט.
למרות שההורים שלי מתלוננים בהתחלה ואני מייעצת להם בדיוק מה לעשות ואיך להגיב (בצורה יפה וברורה כמובן) בסופו של דבר הם פשוט מוותרים
להם בטענה "כי גם ככה אנחנו משפחה קטנה ואין לנו הרבה חברים קרובים" והמצב ממשיך להיות כמו שהוא.
הדבר יוצר המון חיכוחים וריבים ביני לבין ההורים , אני מצידי מנסה לגונן ולהמחיש להם את המציאות כפי שהיא וההורים בוחרים להתעלם ...
אני מוצאת את עצמי מוטרדת, כועסת ומתעצבנת ובסופו של דבר אין שינוי...
אני מודה שקשה לי להרפות למרות שאני מאוד מנסה....אני מוצאת את עצמי בוכה ונעלבת קשות בשם הורי שמתעצבנים עליי שאני מתעצבנת....בקיצור
אני אשמח לעצות..
ברור לי שזו בעיה של ההורים שלי....אבל משפחה אמורה להגן אחד על השני לא?
היי, אני חדשה כאן..
בת 25 נשואה ובקרוב אם טרייה
רציתי להתייעץ לגבי ההורים שלי...אנחנו משפחה קטנה ויש לי קרובי משפחה מעטים ביותר.
הבעיה היא שקרובי המשפחה האלו מנצלים שוב ושוב את ההורים שלי מבחינת לינה(מגיעים מחו"ל מרוסיה לעיתים קרובות ובעיקר בקיץ- ממש כמו בית נופש) ומבחינת
עריכת הארוחות המשפחתיות שכמובן שתמיד נערכות אצל הורי.
העניין כבר נהפך לממש מובן מעליו ונוצר זלזול שמתבטא לדוגמה באיחורים של שעה ויותר סתם כי "הם החליטו ללכת לטייל לפני" למרות שקבעו איתם ונוצר מצב שמשפחה של 5 נפשות ממתינה לאכול ארוחת צהריים עד הערב כמעט.
למרות שההורים שלי מתלוננים בהתחלה ואני מייעצת להם בדיוק מה לעשות ואיך להגיב (בצורה יפה וברורה כמובן) בסופו של דבר הם פשוט מוותרים
להם בטענה "כי גם ככה אנחנו משפחה קטנה ואין לנו הרבה חברים קרובים" והמצב ממשיך להיות כמו שהוא.
הדבר יוצר המון חיכוחים וריבים ביני לבין ההורים , אני מצידי מנסה לגונן ולהמחיש להם את המציאות כפי שהיא וההורים בוחרים להתעלם ...
אני מוצאת את עצמי מוטרדת, כועסת ומתעצבנת ובסופו של דבר אין שינוי...
אני מודה שקשה לי להרפות למרות שאני מאוד מנסה....אני מוצאת את עצמי בוכה ונעלבת קשות בשם הורי שמתעצבנים עליי שאני מתעצבנת....בקיצור
אני אשמח לעצות..
ברור לי שזו בעיה של ההורים שלי....אבל משפחה אמורה להגן אחד על השני לא?