לפי ההרגשה שאני יוצאת איתה מהסרט.
אם יצאתי בהרגשה של- אוי, על מה בזבזתי את הזמן שלי, והרגשה ביכסית כזאת בגוף ובנפש- בגלל שאנשים עושים סרטים כל כך מיותרים- אז זה לפי דעתי סרט דפוק. אם יצאתי בהרגשה כזאתי שהביטוי היחיד שיתאר אותה (אפילו שהוא פלצני קצת) הוא "התרוממות רוח" ושאני מרגישה שהסרט באמת תרם לי משהו, שהוא נתן לי נקודת מבט אחרת, או איזשהו יופי להוסיף למאגר הזכרונות- אז אני יודעת שזה סרט טוב. גם אם נשפכתי מצחוק כל הסרט, או שהתרגשתי מאוד, או שבכיתי נורא, או שהזדהיתי עמוקות- זה בד"כ סרט טוב, אבל לא תמיד. ברוב הסרטים הטובים שראיתי התגובה שלי היתה תדהמה פנימית, שקטה יותר. ואם הסרט לא עורר אצלי תגובה רצינית, או שסתם עבר בשקט - אז זה סרט בינוני. יצאה לי הפעם הודעה רצינית, לא כרגיל. זה בטח בגלל היום המוזר שהיה היום... אפילו פינו אותי מבית ספר בגלל שהיה מחבל שהסתובב באיזור תלפיות וניסה להכנס לבתי ספר! איזה מצב הזוי!