ניסיון שני

[נאן]

ניסיון שני

אני עושה ניסיון פעם שניה כאן. פעם האחרונה היתה בקיץ שקבלתי אבחנה על בתי הקטנה. ולא נענתי כאן לתשובה .אני רואה שהתחלפו הבעלים אז בהצלחה. בקשר לשאלתי אז ככה הבת שלי מאובחנת עם הפרעת קשב וריכוז על רקע ריגשי זה נשמע לי בומבסטי מאוד. יש בעיה ואין בעיה אייך מתיחסים בכלל מאיפה מתחילים?

 

[אפרת@הבית]

שלום נאן וברוכה הבאה ../images/Emo39.gif

קודם כל - נחמד מצידך שנתת לנו עוד צ´אנס (ורק נקודה לציון - אני לא הבעלים אלא רק מנהלת הפורום..

) בקשר לאבחון של ביתך, אני לא יודעת איפה עשית את האבחון אבל יש בו דבר אחד חשוב וזה ההמלצות לטיפול בסופו, שאותן תמיד כדאי להתחיל ליישם מייד. שנית - את זכאית לפירוש האבחון, זה בדרך כלל נעשה בפגישה בין המאבחן/פסיכולוג לבין שני ההורים ושם מסבירים בדיוק על מה הצביע האבחון ואיפה כדאי לטפל ומתי (לא כל טיפול מתחיל מיידי). הפרעות קשב וריכו הן לרוב תוצאה של בעיה נוירולוגית, כשאומרים הפרעת קשב וריכוז על רקע רגשי מתכוונים לזה שההפרעה באה כתוצאה מחוויות רגשיות בעיתיות. אני ממליצה לך ליזום פגישה עם המאבחן כדי לקבל את הפירוש וההכווה שאת זכאית להם. ספרי לי איך היה. בהצלחה!!

 

[נאן]

היי אפרת

קודם כל תודה על התשובה את האיבחון עשיתי בניצן איבחון דידקטי ויש פיענוח ותשובה. החוויות הריגשיות מקורן בגירושין שלי של אביה. ההסבר שקבלתי שהילדה מרמה כלומר הבעיה צצה במצבים מסוימים זה מה קשה לי לתפוס.אני נלחמתי שיעשו לה איבחון כלומר אין לי הדחקת הבעיה להפיך אני מוכנה לעזור לה במה שיותר. זה יעלם אם תמיכה מסיבית מכל המשפחה אני פשוט מרגישה נתונה למין לחץ כזה לגונן עליה כדי שיהיה לה ריכוז? הבעיה העיקרית עם בשיטה העשרונית ולוח הכפל . אני מנסה לתמוך כמה שיותר. היא ילדה עם אטילגנציה מאוד גבוהה. עם זו היתה הפרעה נרולוגית והיתה אבחנה חדה אז הינו תוקפים את הבעיה משם? איפה הגבול? מותר לכעוס אסור לכעוס זו השאלה זה משפיע על הריכוז? אולי אני נשמעת מבולבלת אבל זה מה שאני מרגישה.

 

[אפרת@הבית]

היי נאן - הרבה שאלות../images/Emo13.gif

בואי נעשה קצת סדר, אני שמחה שהלכת גם לאבחון נוירולוגי, רק לא אמרת איפה נעשה האבחון הדידקטי וזה פרט חסר. ועכשיו לגבי שילוב רגש והפרעת קשב וריכוז: ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נחשבים לילדים רגישים מאוד שזקוקים למסגרת קבועה ומובנית ללא הרבה "סערות" חיצוניות, לכן יש ליצור עבורם עוגנים קבועים שיעזרו להם כמו למשל סדר יום קבוע, סידור החדר בצורה מסוימת ולגבי הבעיה שאת היצגת - קיום ביקורים קבועים בימים קבועים ושעות קבועות עד כמה שניתן. לגבי כעס - כעס הוא רגש לגיטימי שקיים אצל כל הורה, אבל כדאי לתת לו מילים ולהמליל אותו כמה שיותר, ולגבי הגנת יתר - זה קיים גם אצל הורים לילדים רגילים לא?

 

[Iris-1]

נאן - תרשי לי להצטרף לאפרת ../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif

ואני מוסיפה ממני אנחנו עשינו אבחון בתה"ש. קיבלנו לאורך השנה שעברה וגם השנה גם עזרה להורים ואיך לקבל את הילדה המיוחדת בבית ואיך לעזור וכו´. התחלתי בזה שהתחלתי להציב לה גבולות בהתחלה מאד קטנים, לאט לאט הדרישות שלי עלו כי העו"ס שליווה אותנו אמר שהיא מסוגלת להבין גם מטלות יותר גדולות ושלא נפחד להציב לה מטרות גדולות ולדרוש ולדרוש ולדרוש. דרשתי. בהתחלה נפלנו. נפילה גדולה למדי. הילדה פשוט התמרדה בכל הדרכים והצורות שהיא הכירה. 3 חודשים הייתי על הקרשים עד שלמדתי לאט לאט לאסוף את היצירות חזרה לילדה אחת שלמה וגם את עצמי להרכיב מחדש. בד בבד נכנסתי להריון באמצע הטיפולים של השנה הראשונה וזה היה נורא קשה ממרומי בטני הענקית להסתכל על היצור המתוק שלי שכל כך קשה לו ועוד להרים עליו עוד קשיים בבית. היה נורא קשה לנו השנה הראשונה. אבל אני כשאני מחליטה אני מבצעת. לא נכנעתי ולא הרמתי ידיים פשוט המשכתי לאט לאט, חברה טובה לקחה אותי לסדנא שלה שהיתה בזמנו ברחובות (נורא מומלץ של העמותה - אפרת על תכעסי שאני מספרת על זה). זה בכל זאת מסתבר קצת עזר וקצת חידד לי את השימוש בכלים שכבר היו לי ביד. לגבי החשבון עד היום זו מטלה קשה מאד לילדה שלי. אני מקווה שבעזרת השם עם המורה הטיפולית החדשה שיש לנו השנה זה יבוא. חוץ מזה היא יושבת המון על תוכנת חשבון במחשב בבית ככה שאת המספרים היא מכירה רק לא את מה שמתסתתר מאחוריהם כלומר היא לא יודעת להגיד שאחד ועוד אחד זה שניים וששניים זה כמות ולא סתם מספר שהוא תשובה של השאלה. אנחנו עובדים על זה על הכמויות ומה שאמחוריהם. חוץ מזה אני מתה עליה וכל יום מחדש הוא התנסות חדשה ומעברים חדשים שלא היו ביום האתמול. כל יום אני מגלה עליה דברים חדשים. מנקודת המבט שלי - צריך להסתכל על הילד ולא על הפוטנציאל שלו ולאט לאט להוסיף לו דברים. גם לא לשכוח שהוא אחד ויחיד ויש לו קשיים ואנחנו לא רוצים להקשות עוד יותר אלא רק לעזור. לנשק ולחבק הרבה את בטח כבר עושה - תמשיכי עוד ובגדול. את נשמעת אמא נהדרת ואל תשכחי אותנו בעידכונים מדי פעם. איריס.

 

[@זהר@]

מענין נורא

שלילדים עם אותו ליקוי יש בעיות בתחומים שונים לגמרי. הבן שלי, אשף בחשבון, הוא בכיתה ב´ אבל את שיעורי החשבון הוא מעביר עם כיתה ג´ ונמצא בין הטובים בכיתתו. אבל תתני לו תמונה של פיל עם 3 רגלים ובלי חדק ותשאלי אותו מה לא בסדר בתמונה והוא יאמר לך שהתמונה מושלמת, כתעירי לו, שחסר לפיל רגל וחדק הוא יפתור את הבעיה, הוא יאמר שהפיל יכול להסתדר יופי עם רגל אחת פחות ושהיה לו הרבה יותר נוח בלי חדק

ככה זה

ילד עם חשיבה אנליטית מעולה אבל תפיסה חזותית בקרשים.

 

[נאן]

קודם כל תודה

אני מרגישה יותר טוב. עטפתם אותי בהרבה חום. את האיבחון עשינו בניצן. לנירולוג ילדים נלך בעוד חודש. אנחנו גרים בגליל התחתון. אין בעיה בסידורי ראיה עם אביה. אני בעיקרון נחשבת לפי בנותי אמא חרדנית. יש לי שתי בנות אחת בת 13 וחצי תלמידה טובה.אסמטית קשה בעצם כל החיים הסתובבו סביבה כל הזמן. ופתאום הילדה הפחות בעיתית שזורמת עם כולם. נוצרו קשיים. התפרצויות.לפי מה שאני מבינה זה שיך לתיסמונת הזו. הדבר הכי חשוב החלפתי למורה חמה והכי חמה בעולם. הילדה שלי נבלה כמעט שנה לא הבינו אותה בכלל. הבנתי שמשהו לא בסדר. היא ילדה יוצרת מפסלת מתופפת בתופים כותבת. משחקת בנבחרת כדורסל. תגידו לה שיעורי בית. היא בורחת כמו ממגיפה. לוקח שעות ופתאום יש הארה והופ אחת ושתיים היא מסימת . קשה לתפוס את זה. הכל איטי אצלה יותר אנחנו מקבלים אותה בהאהבה וחום כל הזמן. יכול להיות שקשה כי יש קטע של רחמים? שוב תודה לכולם אני יודעת שאולי זה לא המקום לפרוק את כל מה שיש בי בתחושות ואם עשיתי זאת אני מתנצלת מראש. אבל אני עדיין רק בתחילת הדרך נאן

 

[אפרת@הבית]

נאן - בדיוק זה המקום לפרוק!

אנחנו פה בשביל כל אחד ואחת, אם זה בשביל שאלות, חדשות טובות או רעות או סתם בשביל פינה חמה ואת מוזמנת תמיד להגיד את כל מה שיש לך. אני חושבת שאולי את צריכה לעזוב את הקטע של הרחמים, נכון, זה קשה, אבל לא זה הרגש שאת צריכה להפעיל...אל תרחמי עליה, כי יש לה כמה תכונות שאנשים אחרים היו מתים שיהיו להם, הכישרון, המעוף ושמחת החיים הם רק כמה דוגמאות... לגבי השיעורים, האם אתם נעזרים בהוראה מתקנת? אם יש לך שאלות בנושא את מוזמנת להפנות אותם לניני גוסטפלד-מנוח שמשתתפת אצלנו (אני עדיין מתרגשת מהכבוד הגדול), הכינוי שלה הוא "דיאנה" ואת מוזמנת לשאול אותה בנושא, לדעתי היא תוכל לתת לך הרבה. נשיקות אפרת

 

[@זהר@]

ברוכה הבאה נאן

לדעתי (האישית בלבד) יש לך קצת מזל, כשהבעיה היא על רקע ריגשי, ישנה אפשרות שבסופו של דבר היא תיפטר קליל בניגוד לאותם ADHDים שהבעיה שלהם נובעת מליקוי. זה בטוח לא יהיה קל, אבל יש לכם סיכוי

כמו קודמותי, גם אני חושבת שמי שאיבחן אותה, אמור לתת בידכם את הקלים או לפחות להסביר לכם איפה אפשר לקבל כלים להתמודד עם הבעיה. את כותבת שאת חושבת שהגירושין, השפיעו במידה רבה על הבעיה ולדעתי יש המון במה שאת אומרת. אם את והאקס ביחסים יחסית תקינים, נסו להראות זאת לילדה כמה שיותר (מנסיון אישי, זה עוזר המון לילד) לא כל כך מצליחה לחשוב על עוד המלצות, אז אני רק אאחל לך המון בהצלחה, ואני אאחל לבת שלך חיים מאושרים.

 

[אפרת@הבית]

זוהר הערונת קטנה לגבי בנים ובנות

ADHD מתבטא באופן שונה מאוד בין בנים לבנות, עוד לא ירדתי לסוף העניין אבל אני בתהליך של איסוף חומר בנושא כדי לכתוב מאמר קצר פה בפורום. לגבח המקוריות המדהימה של ילדינו המצחיקים להלן ציטוט מפי הקטנצי´ק שלנו: " אני לא יודע לכתוב עברית, אז אני אכתוב במדענית שזו שפה של מדענים וזה מה שאני אהיה כאגדל...לא חוטב עצים כי עצים נותנים לנו חמצן וזה מאוד חשבו, אבל אני אחקור את העצים כשאהיה מדען אז אני אהיה קרוב אליהם..." היציאות שלהם....