ניסיון לללמוד ביחד

[nutmeg]

ניסיון לללמוד ביחד

OK מתחילים בניסוי. למי שמצטרף עכשיו ולמי שעקב אחר התפתחות הדברים - כמה מילות פתיחה: מה שננסה לעשות עכשיו זו עבודה מיני סדנאית online - בה משתמשים בשיר שכתב אחד מחברי הפרום ונותנים לשיר להדהד בתוכנו, לעבור איזה תהליך עיבוד רגשי / חשיבתי. כותב השיר יעבד את שירו גם כן - ביחד עמנו באותו אופן (שתיכף אגיד). כל זאת על מנת לראות כיצד החשיבה שלנו מאורגנת (לכל אחד קצת אחרת...) ועל אלו "כפתורים רגשיים" או מאגר אסוציאטיבי השיר מגרה. כותב השיר יזכה לראות מה שירו עושה לאחרים וילמד משהו על תהליכי הכתיבה שלו... כמו גם על שלנו. חשוב לי להדגיש לחשוב פעמיים לפני שלוחצים על [שלח/י]. אין כוונת הסדנא לבקר כתיבה של מישהו אחר אלא לשתף אותו בתהליכי החשיבה שלנו ומאגר האסוציאציות והרגשות שלנו. להלן השיר של lide שמיעתם של הציפורים, אל חיקוייו של האדם, משוחרר מכל תריס פגום. שמיעתו של האדם, ושברו של הציפור, אל נסעתם למרחקים, יחרבו הם יחדיו. ריקנותו של הציפור, ושאלתו של האדם, משוחרר מפחד למרחק. הרגשת שמירה, בפרצופי חיקוי. הבענו מעוף הישר אל- השנים. שאלתם הבלתי מצפה, לבואם שם הכוכבים. ונפילתם הרחוקה, אל שריקת הציפורים. ושם במקום מבודד, אפוף, השירים הם. שמשם באו, במקום בו אנו עומדים. כתרגיל ראשון - ננסה כולנו לעשות מעין משחק של reshuffling: טורפים את המלים כאילו היו קלפים ומסדרים אותן מחדש... כל אחד כראות עיניו. אין חובה להשתמש בכל המלים ואין חובה להצמד לפורמט של שיר. lide, גם אתה - נסה להסתכל על השיר כאילו אתה רואה את המלים כאן בפעם הראשונה. התרגיל נועד בעיקר "לשחרר" אותנו מהצורך להצמד לטקסט ול"כוונת המשורר", ומהצורך "לדעת" או "להבין". כל מה שנעשה עכשיו זו מעין עריכה. בהצלחה לכולנו.

 

[מוגג]

לא הבנתי בדיוק מה לעשות

אבל צריך מישהו להיות ראשון מביטים בכוכבים שומעים ציפורים אבל לא מקשיבים לא ממש מתבוננים מנסים ליצור אמנות מקורית אך רק הציפור היא אמנית במקור.. זה מה שיצא בינתיים, המורה.

 

[vegan]

ערבבתי, טרפתי וזה מה שמצאתי

ערבבתי את המילים. למען האתגר לא החסרתי או הוספתי אפילו מילה, אבל למען העניין שיניתי קצת את המילים, תוך שמירה על השורש. זה מה שיצא ואם מישהו מתעקש לנתח את זה, אני מסיר מעליי כל אחריות, במיוחד במקרים קשים של הסבת מקצוע. שם כוכבים נופלים, במרחקים. הציפור של שלי השתחררה, נוסעת למרחקים - למקום משם באות הציפורים. האדם הרגיש עומד ושואל המקום. השבור מתריס בו בפרצוף, אל השם. הפגום מחקה הבעה של ציפור. האדם הישר שואל שנים, השומע האל? האל ישמור כולנו, מחורבן ומפחד. ריקנותו של האדם, כאפיפית בלתי מצופה, שומע השחרור ציפור שיר בודדה ועף השרקרק אל חקיין במרחק, יחד הם באים אנו, הם, שלנו שלהם.

 

[nutmeg]

טרפת ומצאת - תאמין!

המקום בו אנו עומדים משם באו השירים מבודד הוא ואפוף רגשות כל שאלה בלתי צפויה נפילת כוכב הקשבה ריקנות שחרור נפילה מסע פחד או בת קול חוברים יחדיו מתוך צורך לשמר לשמור לבטא לשאול ליצור ולשחרר אל אוויר העולם בקלות בלתי נסבלת כמעופן של צפרים שיר ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ממליצה לשמור את השירים השונים בקובץ word (ניסיתי ללא הצלחה יתרה לצרף את השיר הזה בקובץ - לא יודעת למה לא הלך)

 

[nutmeg]

איפה אתם??

בשלב הבא - אחרי שנאסוף מכל המשתתפים תגובה לטקסט של lide נתחיל לעבוד על הבחירות של כל אחד, איך ננעלים על נושא, מה "חייב" להיות בשיר ומה לא... אמנם קשה ככה בפורום - אם זה לא נראה לכם, פשוט תגידו. כטבעם של נסיונות, לא כולם חייבים להצליח.

 

[zimes]

תני לזה זמן

קבועי הזמן בפורום ארוכים יותר מבמפגש פנים אל פנים. אפשר להניח שמכור ממוצע נכנס לפורום פעם ביום, תוסיפי את העובדה שבסופ"ש פחות עמוס, ואת העובדה שלא בכל פעם שנכנסים מסוגלים גם לחשוב לעומק. אני חושבת שניתן לחכות לפחות עד יום ראשון לשלב הבא (אני יודעת על עצמי שאני עוד בוהה ותוהה, מקווה שאצליח להתרכז ולכתוב). את מגבלת ה 72 שעות התפוזית נעקוף ע"י פתיחת שרשור חדש לשלב הבא (או לזה שאחריו), לפי הצורך. (אח - בכמה מילים ניסחתי "סבלנות"

)

 

[nutmeg]

סתם חרדת שירשור שתקפה אותי...

 

[lide]

לפני שמתחילים...

הנסיון הוא זה שמתחילים לפענח את השיר (של מי) נכתבו הרבה שירים???

 

[nutmeg]

לא מפענחים

וגם לא מנתחים. בתור שלב ראשון נותנים לך מתנה לראות לאן המלים שלך לוקחות אנשים אחרים. לא יהיה פה נסיון להכנס לך לראש ולתור אחר הקוד הפרטי שלך - אבל אתה תראה לאיזה מקומות הגיעו אחרים בראש שלהם. בשלב השני נלמד קצת איך טקסט עובד, מתי, עד כמה ובאיזה מחיר ניתן לשבור מוסכמות שפה. גם אתה מוזמן לטרוף שנית את שירך ולראות מה יעלה בראשך.

 

[לייטית]

חכו לי, גם אני אטרוף עד סופ הסופ"ש

 

[shellyland]

אני ברשותכם

אתבונן מן הצד עד סוף התהליך, אולי אעיר הערות מדי פעם ואולי, אם נעשה את זה שוב עם עוד שיר, אצטרף.

 

[lide]

אז אני מתחיל...

לפי מה שהבנתי אני מפרש שוב את השיר, כמו שאמרת אני מסתכל על זה בגוף שלישי. ___________________ שמיעתם של הציפורים, אל חיקוייו של האדם, משוחרר מכל תריס פגום. אפשר להגיד שמסופר פה על אדם, שגילו לו את הסוד של חייו, או שפשוט הוא שמע את זה ממשהו, הסוד של הציפור, שזה מה שישחרר אותו מכל תריס פגום. ___________________ שמיעתו של האדם, ושברו של הציפור, אל נסעתם למרחקים, יחרבו הם יחדיו. אחרי שניסה את סודו של הציפור, יסתבר לו שהציפור היא רק ציפור. סודו של הציפור, זה לנסוע למרחקים ארוכים, אני הייתי משנה את המילה יחרבו להתחברו הם יחדיו, מותר לשנות מילה??? ____________________ ושאלתו של האדם, משוחרר מפחד למרחק. הרגשת שמירה, בפרצופי חיקוי. הבענו מעוף הישר אל- אותו אדם הגיע אל המרחק שרצה, וברגע שהוא יתחבר לעצמו,הייתה לו הרגשה של שיחרור מכל פחד, הוא ידע ששום דבר בעולם לא יקרוס בפניו,וכל שינה את עצמו בשביל להוכיח שהוא יכול, אפילו לעוף. ____________________ שאלתם הבלתי מצפה, לבואם שם הכוכבים. ונפילתם הרחוקה, אל שריקת הציפורים. האדם גם נתקל במשהו שלא ציפה לו, כמו למשל בואם של הכוכבים ונפילת הרחוקה של שריקת הציפורים. ____________________ ושם במקום מבודד, אפוף, השירים הם. שמשם באו, במקום בו אנו עומדים. עכשיו במקום בו הוא עומד, והשמש זורחת על פרצופו, השירים הם אלו שמזכירים לו את שריקת הציפורים. מקווה שתבינו, זה הכי ברור שיכולתי.

 

[nutmeg]

טוב, נו

לא זו היתה הכוונה... אנחנו לא עוסקים בפרוש שלך את השיר lide. הרעיון הוא להתיחס לשיר במנותק מכוונות המשורר כדי ללמוד משהו על עצמנו בתהליך. לך יש את המשימה הכי קשה - להסתכל על השיר בעינים זרות - כמי שלא יודע מה הכוונה ו"לשחק" איתו קצת. לטרוף את סדר המלים והמחשבות ולצאת עם תוצר אחר. שוב - לא חובה אתה יכול גם להתבונן מהצד.

 

[lide]

זה מה שעשיתי...

 

[אלעד2]

הצעתי:

שמיעת הציפורים? חיקוייו של האדם? שיר? ריקנות כמו תריסים שבורים כמו פרצופים אפופים כמו שהכוכבים אינם באים. לא בא משום מקום ובשום מקום אינו עומד רק "פרצופי חיקוי" כמו כוכב נפל אל השיר.

 

[shellyland]

יאללה. עבר מספיק זמן. עכשיו לשלב ב´

אני קצרת רוח

 

[more]

אני אגיב ברצינות../images/Emo36.gif../images/Emo36.gif../images/Emo36.gif

אחרי שקראתי אל פירושו של ליד, הבנתי שפשוט יש לו בעיה בניסוחים. אל תעלב, אני מאוד התעניינתי בשיר הזה, אבל יש שם שימוש במילים שלא מתאימות ולא מבהירות את השיר. אז הינה הפיענוח של ליד את השיר, וההסבר שלי למה לא הבנתי, ואיך הייתי יכולה להבין מצויין, אם היו כאן כמה שינויים קלים. בכללי השיר הזה טוב, ויש לו פוטנציאל אדיר!! פשוט חבל לי עליו. אז הינה: ___________________ שמיעתם של הציפורים, אל חיקוייו של האדם, משוחרר מכל תריס פגום. אפשר להגיד שמסופר פה על אדם, שגילו לו את הסוד של חייו, או שפשוט הוא שמע את זה ממשהו, הסוד של הציפור, שזה מה שישחרר אותו מכל תריס פגום. ___________________ הבעיה כאן היא שאין משפט מקשר, או מילה מקשרת הגיונית. "שמיעתם של ציפורים" גורם לחשוב שהציפורים הן השומעות. ומה הקשר לחיקוי של האדם?. הקשר הוא לסוד שהציפורים מגלות, אבל לא ניתן להבין את זה בצורה שבנוי המשפט. בהחלט מובן המשפט היפה - משוחרר מכל תריס פגום. הבעיה בקטע הזה היא בהנחת המילים של שתי השורות הראשונות. הרעיון בהם לא מובא בצורה ברורה. שמיעתו של האדם, ושברו של הציפור, אל נסעתם למרחקים, יחרבו הם יחדיו. אחרי שניסה את סודו של הציפור, יסתבר לו שהציפור היא רק ציפור. סודו של הציפור, זה לנסוע למרחקים ארוכים, אני הייתי משנה את המילה יחרבו להתחברו הם יחדיו, מותר לשנות מילה??? ____________________ שתי השורות הראשונות גורמות לחשוב שהן מדברות על שני דברים שונים שקורים בו בזמן אך אין בינהם קשר. יש צורך להבהיר שיש קשר בין השמיעה של האדם לשבירתו של הציפור. ובכלל הציפור לא נשבר, אלא מה שחשב האדם על הציפור - המחשבה והאמונה נשברה. מכאן שיש עוד בעיה בניסוח. המילה "אל" מיותרת לחלוטין. ואז אתה אומר, נסעתם למרחקים, אתה מדבר אל הציפור והאדם כאילו אתה מולם, ואחר כך פתאום מדבר עליהם כאילו הם לא שם. כדי ליצור רצף, רצוי לכתוב או כך או כך. למשל "נסעתם למרחקים וחברתם יחד" או מצד שני "נסעו למרחקים וחברו הם יחד". ושאלתו של האדם, משוחרר מפחד למרחק. הרגשת שמירה, בפרצופי חיקוי. הבענו מעוף הישר אל- אותו אדם הגיע אל המרחק שרצה, וברגע שהוא יתחבר לעצמו,הייתה לו הרגשה של שיחרור מכל פחד, הוא ידע ששום דבר בעולם לא יקרוס בפניו,וכל שינה את עצמו בשביל להוכיח שהוא יכול, אפילו לעוף. ____________________ במשפטים "ושאלתו של האדם משוחרר..." שוב יש בעיה בניסוח. וממשאלתו של האדם הוא הפך להיות משוחרר ועשיו אין לו פחד מהמרחק. זו הכוונה, והקשר בין שאלותיו של האדם לבין הפחד, אינו מנוסח כיאות. אם תשנה את סדר המילים בלבד תקבל משפט מובן יותר. "הרגשת שמירה" זה טוב, נותן את התחושה שמשהו טוב קורה. "בפרצופי חיקוי" פרצופי נותן קונוטציה שלילית. כמו "להביא כפה לפרצוף". במילה "פנים" ובהשאלה "בפניי חיקויי" יש משהו מעודן יותר. מה שלא מובן זה הקשר בין המילה "חיקוי" שהיא שלילית - כי היא תוצר של זיוף, לבין הרעיון שלך שהדמות הראשית עצמה יכולה לעשות הכל. המשפט "הבענו מעוף אל" זה משפט יפה. רק בעיה קטנה, מי אלה האנחנו שהבענו? אם התכוונת אל האדם והציפור יחד, אז הייתה צריך להבהיר את זה. שאלתם הבלתי מצפה, לבואם שם הכוכבים. ונפילתם הרחוקה, אל שריקת הציפורים. האדם גם נתקל במשהו שלא ציפה לו, כמו למשל בואם של הכוכבים ונפילת הרחוקה של שריקת הציפורים. ____________________ "...בואם של הכוכבים..." כל הפיסקה הזו יפה וברורה. ושם במקום מבודד, אפוף, השירים הם. שמשם באו, במקום בו אנו עומדים. עכשיו במקום בו הוא עומד, והשמש זורחת על פרצופו, השירים הם אלו שמזכירים לו את שריקת הציפורים. מקווה שתבינו, זה הכי ברור שיכולתי ושם במקום מבודד הוא אפוף שירים. המשפט "שפוף, השירים הם" הוא לא מובן. נסח אחרת. למשל "אפוף בשירים" או "אפוף, בשירים המזכירים" כי טענת שהשירים אמורים להזכיר לו את שריקת הציפורים, להזכיר שמשם באו. "במקום שבו אנו עומדים" - שוב עברת לדבר על "אנחנו" אנחנו עומדים כאן. מי הם האנחנו? הציפור והאדם? או כל אנשי העולם? לא מובן הקשר של "אנחנו עומדים, בגלל שהמילה אנחנו היא אישית, ואמורה להתקשר לדברים שהובאו לפני כן בשיר. אני חושבת שהתכוונת למקום שבו עומדים כל האנשים בעולם, ולכן אני הייתי כותבת "במקום בו עומדים כולם". בבקשה אל תיפגע. תיקח לתשומת לבך. אתה לא חייב להסכים. רק שתדע שאי אפשר לתת לקורא לנחש הכל. צריך מסתורין, צריך לתת לקורא לחשוב גם לבד, כמו שאתה עושה, אבל צריך גם להעביר אותו בדרך שסללת. אני מקווה שהבנת את כוונתי, ואני את כוונתך. בסך הכל השיר הזה יכול להיות לא סתם טוב אל מעולה ומצוין, ומדהים בתוכנו. הבעיה היא בביצוע שקצת לקוי ויכול בקלות להשתפר. תודה על שיר נפלא מור

 

[nutmeg]

היי מור

האם קראת את מהות הניסוי?? אנו לא עוסקים פה ב"תרגום" של טקסט או ניתוחו או פיענוח שלו. אנו לא מנסים להבין מה לייד רצה או לא רצה להעביר. המטרה בשלב זה היתה מאוד פשוטה: לקרוא את השיר כמות שהוא, לטרוף את המילים כאילו היו קלפי משחק ולכתוב משהו משלך. יצירה חדשה. קשורה ליצירתו של לייד רק בלקסיקון ובעולם האסוציאטיבי הפרטי שלך, לא בסמנטיקה. שלב ב´ יצא לדרך soon enough - תנו להגיע הביתה, לאכול משהו, להוריד את הכלב וכו´. להת´