ניסיון כושל

[דר איל]

ניסיון כושל

התאוות הם עדיין בראש ,ניסיתי פיצה (סגור 9),אוף כמה שזה לא היה נחמד אחרי שלוש ביסים הנשמה נתקעה לי מה לעשות אחרי 7 ח׳ עדיין הלב רוצה והטבעת לא

 

[אופירA]

אני רואה את זה כהצלחה גדולה ../images/Emo13.gif

של הטבעת, להתחיל להוציא לך מהראש את הפיצה. תאמין לי, בסוף היא תצא

.

 

[דר איל]

נראה כמה זמן הזיכרון יהדהד

ומתי התאווה והיצר ישכחו את הכאבים של היום ,באופן כללי די השתנתי בראש אך תמיד יש מעידות

 

[אופירA]

בסופו של דבר זה נחרט

ייצרב לך בזיכרון שפיצה כבר לא כל כך נעים לאכול, בדיוק כמו שנצרב לך בעבר בזיכרון שפיצה זה טעים מאוד. אל תימנע מפיצה, אבל תאכל אותה בערב, אחרי גלונים של שתייה, בכמות קטנה ולאט לאט לאט לאט. אחרי הטקס הזה, ייצא לך החשק לעשות אותו לעיתים קרובות.

 

[דר איל]

טקסים זה יום העצמאות

אני רוצה אוכל..........סתם מעדיף להקנות לעצמי הרגלים של תזונה בריאה ככל שאפשר לא רוצה להיות סגור 9 כל חיי אלא להצליח לאכול כאדם נורמלי .

 

[משקל נסוג]

אומר לך מה מעביר לי את זה

כשהחברה שלי מזמינים פיצה, אני הולכת למראה. ואומרת לעצמי "וואלה שווה את המשולש".

 

[דר איל]

אפילו משולש לא הצלחתי

אחרי 3ביסים כבר הייתי תקוע אבל העיניים רוצות וההרגל

 

[רונה גימל 1]

לפעמים אני עוברת ליד חנות פלאפל טובה, וחושבת:

כן, לא, כדאי, לא כדאי... ואז אני עושה שיקול פשוט: 2 כדורים יעברו. השאר יעבור כל כך לאט שזה יספיק להתקרר ולא יהיה שווה כלום. אז כדאי? לא ממש. לעומת זאת, עקב אכילס שלי זה מתוקים ושוקולד. הם עבירים מאוד. ככה הוצאתי סופית מהתפריט פיצות, בורקסים, פלאפל, רוגלך ועוד כאלה. אם יש הזדמנות ולא איכפת לי לתקוע את עצמי לזמן ממושך, אוכל קצת מהנ"ל. אבל אם זה במסעדה או אירוע - רק דברים עבירים. אבל השוקולד ממשיך להוציא אותי מדעתי.

 

[חמ סה]

לפעמים דרוש גם פלאפל טוב...

אני הגעתי למסקנה שלפעמים הנשמה רוצה (נגיד שפלאפל

) - היא תקבל. אני יכולה לאכול (מעקף קיבה) 3-4 כדורי פלאפל (מהזן המשובח כמו של "הקוסם" בת"א למשל, פריכים וטעימים במיוחד) + צלוחית של סלטי כרוב למיניהן כשמעליהם טחינה. אין צורך בפיתה, צ'יפס ושאר דברים שנתקעים. לא יודעת מה לגבי טבעת, אבל הויתור הזה, מראש, "לתמיד" - מיותר ולא נכון, לדעתי. בתיאבון, כבר אמרתי ?

 

[רונה גימל 1]

אני לא מוותרת על כלום באופן פסקני. אם

הייתי מוותרת הייתי שחיפה. לפעמים אין לי חשק להתמודד עם מה שלא נכנס ובטח שלא להקיא. אם הייתי כזאת ותרנית הייתי מוותרת גם על מתוקים.

 

[דר איל]

אוכל הוא הבעיה

מתוקים לא עושים לי את זה אבל פסטות מוקרמות עם רוטב אלפרדו,סטקים וכו.... על ממרחי השוקולד עם הבייגלה התגברתי

 

[alt היחיד]

אל תדאג זה יתאזן

זה אמנם קשה בהתחלה. אבל לאט לאט בהמשך התהליך הרצון שלך לאכול ישתווה לאפשרות שלך לאכול. אני אחרי 7 שנים, לא רוצה לאכול יותר ממה שהקיבה שלי מסוגלת. אפילו שלפני כן רציתי לאכול פי 3 יותר.

 

[דר איל]

מקווה שבעתיד הרצון והיכולת

התאזנו בעצם הכי חשוב לי ללמוד לאכול כמו בן אדם נורמלי ולא מה שהייתי לפני הניתוח

 

[שרון יסמין1]

היה לך ניסיון כושל איל? לעומתך לי -

לי היה ניסיון מאוד לא כושל עם עוגת שוקולד לפני חצי שעה. העוגה היתה טעימה. לא נתקעה. וחצי שעה אחרי הטעם הנפלא שלה אני מבואסת שהיא לא נתקעה. מכיר את התחושה שבא לך לתת סטירה לעצמך? אם אינך מכיר, אני מכירה מצויין ברגע זה. וכן.....מתארת לעצמי ש"מותר מידי פעם קצת", "לא למנוע דברים שאת אוהבת" וכו'. מי שעברה לפני 22 ימים טבעת - לא אמורה לבלוע כזו חתיכה של עוגת שוקולד. נקודה. ואין צורך להתייחס. אני סתם מעוצבנת ורבה עם עצמי.