ניסויים!!!

[liransa]

ניסויים!!! ../images/Emo62.gif

כל פעם שאני רואה חדשות המדע אני מחכה לסוף לראות את ניסוי 8. זה ממש יפה מה שיש שם וכל פעם אני מתלהב מזה מחדש. אז יש לי העה קטנה- אולי כל מי שרוצה יתאר פה ניסוי מדעי מעניין\מפתיע\מרתק שהוא מכיר (לאו דווקא מחדשות המדע) ויסביר לנו מה קורה בו ואיך אפשר לבצע אותו בבית (חומרים, אופן הביצוע וכו...) נו למה אתם מחכים?!

 

[liransa]

מקפיץ!!

נו בחייאת משעמם בחופש... תנו קצת תעסוקה...

 

[liransa]

מה איתכם????

אתם רדומים או מה?!?!

 

[pelegs]

אוקי...

קחו חומצה מלחית, שפכו אותה לתוך כוס עם מים, בכמות שווה חות או יותר, ואספו במבחנה את החומר שנידף החוצה. במקביל(או אחרי, או לפני), קחו פס מגזניום, זרקו אותו לתוך חומצה מלחית ואספו את הגז שנפלט לתוך מבחנה. הדליקו אור חזק. שפכו את החומר ממבחנה א'(עדיף גכמות של כמה מבחנות), לתוך סיר או משהו פתוח, ומיד זרקו פנימה את מבחנה ב' כאשר היא פתוחה. סביר שתמותו בניסוי זה, בהנחה שהשתמשתם ב-קצת- יותר מדי בחומר א'(כלור) וחומק ב'(מימן), שכן ההתחמצנות המהירה של המימן ע"י הכלור תגרום לפיצוץ חזק ויפה שיעיף שברי זכוכית לכל מקום. מומלץ לניסוי ע"י מתאבדים בלבד.

 

[2_be]

אחד הניסויים שזכורים לי

מהמעבדה של פיסיקה 1 הכנת גלידה: שופכים חלב לכלי מוסיפים סוכר (ושוקלד או כל תוספת אחרת שאתם אוהבים בגלידה שלכם), מערבבים ושופכים פנימה חנקן נוזלי. החנקן הנוזלי מתאדה וחוזר להיות גז לאחר ששופכים אותו לכלי. בדרך הוא מספיק להקפיא את מה שבכלי ולהפוך אותו לגלידה.

 

[i C e C u B e]

שתי שאלות

1. איפה בדיוק אמורים להשיג חנקן נוזלי? 2. החנקן לא עלול "להשתלט" על האוויר ואז נחנק?

 

[2_be]

2 תשובות

1. חנקן נוזלי יש במעבדות, לא נראה לי שניתן לקנות ככה סתם. 2.החנקן אינו חומר רעיל (חלק גדול מהאויר אנחנו נושמים הוא חנקן) ולכן אין את החשש הזה.

 

[אורן51234]

שמעתי

שמעתי פעם בהדגמה של הניסוי הזה שהחנקן מתנדף ומוריד את אחוז החמצן בחדר ולפיכך הוא מסוכן לניסויים בחדר סגור למשך זמן. האם זה נכון?

 

[i C e C u B e]

כן זה מה שהתכוונתי כשאמרתי "ישתלט",

זה נכון?

 

[keynant]

תשובות...

ניתן למצוא אגב מאמר קטן על זה, מעין אנקדוטה קטנה במגזין "מדע פופולרי" שיצא החודש(אותו אני קורא באדיקות כבר כמה שנים אגב..)... בקטע מספר הכותב על הכנת גלידה בעזרת חנקן נוזלי. מצויינים שם כללי הזהירות: *החנקן מאד קר, אין לעבוד אלא אם מנוסים בעבודה מסוג זה. *יש לעבוד בחדר מאוורר, על מנת למנוע השתלטות החנקן על האוויר שבחדר...

 

[יניב ריז]

ניסויים../images/Emo99.gif

הנה כמה ניסויים נחמדים שיפיגו את השיעמום- 1-שבירת קרום המים:לוקחים תבנית אפיה וממלאים אותה במים,ללוקחים 1/4 גפרור (בלי הראש) ומניחים אותו על המים. לוקחים קיסם וטובלים אותו בקצת סבון (כל דטרגן יעשה את העבודה), ואז עם קצה הקיסם נוגעים ליד הגפרור שצף. התוצאה-הגפרור שצף יתחיל לשוט במהירות עד לקצה השני של התבנית. הסיבה-סבון גורם לקרום המים להשבר,והגפרור שצף נע כתוצא משבר בקרום המים. 2-מציאת אחוז החמצן באוויר:לוקחים צלחת מרק ושמים נר באמצע,אז ממלאים את הצלחת במים (כשקצת מהנר בולט מחוץ לקו המים, מדליקים את הנר. לוקחים כוס זכוכית ומסרטטים עליה שנתות,מכסים את הנר בכוס,ותוך כמה שניות הנר יכבה ומים יתחילו להשאב לתוך חלל הכוס. אז מודדים בכמה אחוזים מהכוס עלה גובה המפלס ביחס לצלחת=אחוז החמצן באוויר. הסיבה-החמצן שבכוס מתכלה (נקשר כימית לפתיל הנר ולשעווה) והמים פשוט עולים וממלאים את החלק החסר. טוב יש עוד המוווווווון ניסוים... אני חייב לעוף לישון

 

[¶]

אף פעם לא הבנתי את זה

אם יש לנו תהליך בערה שמנוסח ככה

C(s)+ O2(g) --> CO2(g)​

בהחה ששני הגזים מתנהגים אידיאלית אז הפרש המולים של החומרים הגזים הוא 0 ולכן לא אמור להיות שינוי בנפח הגזי הכולל. בהנחה שאין שינוי גם בטמפ' אז לא אמור להיות שיננוי גם בנפח ולכן לא אמור להיות תת- לחץ בכוס מה שיעלה את מפלס המים. אז מה ההסבר ?

 

[טל ר]

הסבר + למה הניסוי (לדעתי) שגוי

השעווה מורכבת מפחמן וממימן. המימן שנקשר עם החמצן הופך למים, והנפח שלו יורד מנפח האויר הכולל (וכאן הנפח החסר עליו שאלת). הפחמן שנקשר לחמצן אינו גורם לשינוי בנפח (אלא אם כן, כפי שכתבת, יש שינוי בטמפרטורה - עלית הטמפרטורה תגרום להגדלת הנפח כמובן, ולא להקטנתו). הניסוי שגוי מאחר ומודדים את החלק של החמצן הנקשר למימן בלבד. טל.

 

[יניב ריז]

חצי צודק../images/Emo176.gif

מבחינת ניסוי (מה התוצאה) המים עולים כ-18-20% מגובה המפלס הראשוני. שזה קירוב די טוב לאחוז החמצן הריאלי באוויר. הטמפ' כמעט ולא משפיעה,שכן הנר דולק ממש כמה שניות בודדות,האוויר מתרחב,אך לא מספיק כדי להרים את הכוס ו"לברוח" כבועות מהמים,לכן כשהכוס מתקררת חזרה לטמפ' החדר השאיבה מתחילה.

 

[יניב ריז]

הניסוי תקין לחלוטין

הפחמן הדו חמצני מתמוסס במים שנוצרים בריאקציה של הבעירה,כך שמבחינת נפח,ישאבו כמעט 21% מים שהם החמצן החסר (בנפחו). כך שהניסוי תקין מדעית.

 

[טל ר]

מה כתוב שם ב-ynet?

אין לי גישה אליהם. מה היחס בין כמות הפחמן הדו-חמצני המיוצרת לכמות המים? נשמע לי שהיא צריכה להיות מאוד נמוכה על מנת לאפשר התמוססות מלאה. טל.

 

[pallidfool]

אתה בטוח?

אז לא יתכן מצב שנשים כוס ממש גבוהה וצרה ואיזה נר רציני בפנים, ושהמים יעלו לגובה גבוה מה-100% האלה?

 

[ailag]

ניסוי גדול .. ולינק

(אני, אגב, פספסתי את החלק הזה. החסרון של להכיר מחשבים הוא שגוררים אותך לתקן דברים ..) לינק והמעבדה

 

[פלטרון]

ניסוי לרציניים בלבד ...

תראו - הניסוי לא קל, אבל מביא לתוצאות ממש חמודות . אז שווה להשקיע . חוץ מזה - החומרים קצת נדירים - אבל ניתנים להשגה גם במדינתנו . ראשית יש להשיג כחצי קילוגרם של פלוטוניום מועשר, הרבה עופרת, רתכת, תותח ניוטרונים , מספר מתכות שונות וחומר נפץ טוב ( למשל C4 ). בעזרת הרתכת יש לעצב את העופרת כך שתכיל את הפלוטוניום המועשר בצורה מדוייקת. יש להשאיר פתחים דרכם ניתן יהיה להכניס את גושי המתכת השונים. כמו-כן, להשאיר חלל/צינור לאלומת הניוטרונים. יש לשים בתוך גוש העופרת שעוצב את הפלוטוניום. רצוי לחמם את הפלוטוניום לתוצאות טובות יותר . כעת יש לעטוף את העופרת במתכות השונות ומעל המתכות לשים את חומר הנפץ. תפקידם של המתכות לשמש עדשות להלם שייצור הפיצוץ של חומר הנפץ. על-כן יש להשתמש במתכות שונות - לכל מתכת הולכת גלים שונה . דהיינו - שההלם יגיע מכל הכיוונים בו זמנית. כעת יש הפציץ את הפלוטוניום ע"י תותח הניוטרונים , הפלוטוניום יתחיל להתחמם . אל חשש - זהו תהליך טבעי לחלוטין. בשלב מסויים ( ופה אני לא זוכר במדוייק מה עשינו ) יש להפעיל את הפיצוץ... אני לא רוצה לגלות לכם מה קורה עכשיו, כדי לא להרוס לאלו שמתכוונים לנסות. הערה - למתחילים - ניתן לנסות קודם עם אורניום מועשר, במקום פלוטוניום .

 

[emissary]

ומי הספק המורשה בארץ של אורניום

מעושר?