נימוס
אז ככה - בתי בת שלוש. היא התרגלה שבכל פעם שחמותי מגיעה לבקר (פעם בשבוע), היא מביאה לה ממתקים. כבר כמה שבועות שברכת השלום של בתי היא "אני רוצה סוכריה". היום אמרנו לה כמה פעמים "קודם תגידי שלום לסבתא", "כשבאים אורחים אומרים שלום" וכ"ו, וזה לחלוטין לא עזר. היא חזרה על מנטרת הסוכריה (עד שקיבלה אותה, כמובן). חמותי די "הרויחה" את היחס הזה. לא כי היא לא מתיחסת לילדה לא יפה, אלא כי היא סופגת מנכדיה כל מה שהם רק עושים. אם איזה נכד יירק לה בפנים היא תגיד "כמה יפה שהוא יודע לירוק!". אני יכולה להגיד שזה העסק שלה - זו מערכת היחסים שהיא בונה עם נכדיה. מצד שני, מפריע לי שהילדה שלי היא כזאת ילדת "מה הבאת לי", שזו תכונה שתמיד מאד הפריעה לי אצל ילדים. הערה אחרונה - זה לא שבדרך כלל נגה "מנומסת" (הגדרה קצת בעייתית לגיל שלוש), אבל את כל שאר אורחינו היא מקבלת בשמחה, בלי כל דרישות. או שהיא מתעלמת, אם לא בא לה עליהם. הערה הכי אחרונה - לא חושבת שצריך לציין, אבל ליתר בטחון - אין לנגה כל מחסור בממתקים. היא מקבלת יותר מכמה שהיא יכולה לאכול (הרוב מגיע לפח).
אז ככה - בתי בת שלוש. היא התרגלה שבכל פעם שחמותי מגיעה לבקר (פעם בשבוע), היא מביאה לה ממתקים. כבר כמה שבועות שברכת השלום של בתי היא "אני רוצה סוכריה". היום אמרנו לה כמה פעמים "קודם תגידי שלום לסבתא", "כשבאים אורחים אומרים שלום" וכ"ו, וזה לחלוטין לא עזר. היא חזרה על מנטרת הסוכריה (עד שקיבלה אותה, כמובן). חמותי די "הרויחה" את היחס הזה. לא כי היא לא מתיחסת לילדה לא יפה, אלא כי היא סופגת מנכדיה כל מה שהם רק עושים. אם איזה נכד יירק לה בפנים היא תגיד "כמה יפה שהוא יודע לירוק!". אני יכולה להגיד שזה העסק שלה - זו מערכת היחסים שהיא בונה עם נכדיה. מצד שני, מפריע לי שהילדה שלי היא כזאת ילדת "מה הבאת לי", שזו תכונה שתמיד מאד הפריעה לי אצל ילדים. הערה אחרונה - זה לא שבדרך כלל נגה "מנומסת" (הגדרה קצת בעייתית לגיל שלוש), אבל את כל שאר אורחינו היא מקבלת בשמחה, בלי כל דרישות. או שהיא מתעלמת, אם לא בא לה עליהם. הערה הכי אחרונה - לא חושבת שצריך לציין, אבל ליתר בטחון - אין לנגה כל מחסור בממתקים. היא מקבלת יותר מכמה שהיא יכולה לאכול (הרוב מגיע לפח).