נימוסי שולחן

ימימה

New member
נימוסי שולחן

איך מלמדים ילדה לאכול יפה? בתי הגדולה, בת 7 , אוכלת פשוט איום ונורא. אין לה שום בעיה מוטורית עם הסכין והמזלג, אין לה שום בעיה של הבנה, ובכל זאת- היא אוכלת בידיים, למרות הערות חוזרות ונשנות שלי, גם סלט (קודם את כל העגבניות, אח"כ המלפפונים ובסוף החסה...) או ירקות מתוך המרק, או אטריות עם רוטב, תוקעת את הפרצוף בתוך האורז ו"מגרפת" אותו לתוך הפה מהצלחת, לוקחת בידיים מכלי ההגשה, אחרי כל ארוחה אזור הצלחת שלה נראה כמו שדה קרב, ועוד כהנה וכהנה. אני לא איסטניסית במיוחד, ובכלל לא ייקית, אבל מה שנסבל אצל ילדה בת שלוש הוא לפחות לא נעים לשאר הסועדים כשמדובר בילדה בת 7, ובמיוחד אם אוכלים בנוכחות זרים (אבל לא רק, גם לנו לבד זה לא נעים, זה פשוט לא אסטתי). בעבר התעלמתי, או הערתי מעט, חשבתי שזה ישתפר עם הגיל. בזמן האחרון זה התחיל ממש להפריע לי, ואני מרבה להזכיר לה (בלי כעס, אבל היא יודעת שזה מפריע לי, זה כבר נושא "מוכר" אצלנו). כשאני מעירה היא מגיבה ברוח טובה, ומשפרת את אכילתה לשלוש דקות בערך, עד שהיא חוזרת להרגליה... ובענין דוגמא אישית - אנחנו אולי לא היינו עוברים את הבחינות של חנה בבלי בציון 100, אבל אני בהחלט חושבת שאנחנו דוגמא סבירה. אז - האם זו דרישה לא סבירה מילדה בגילה? לא נראה לי... והאם יש למישהו איזה רעיון שיעזור לנו, משהו שיתן לה מוטיבציה או אתגר אולי, או כל פטנט אחר.
 

נעה גל

New member
כאילו אני כתבתי את ההודעה הזו

אותו גיל ואותה התנהגות בדיוק. גם אני מרגישה שהסבלנות שלי הולכת ופוקעת בנושא הזה, אבל זה הולך ונהיה קשה לראות ילדה אוכלת פסטה עם רוטב בידיים ומנגבת אחרי זה על הבגדים
, או תוקעת אצבעות בגבינה. אני בדר"כ לא מעירה מילולית אבל אני נותנת לה מזלג (ומבט) - ואני לא אוהבת את הערות שלי ולא את העובדה שאני חשה חוסר סובלנות כלפי אכילה עם הידיים.
 

לאה_מ

New member
גם אני מכירה את זה מקרוב

אם כי, לשמחתי, כבר לא ברמה שאתן מתארות. אני חושבת ששכחתי כבר מתי הוא הוציא אטריות מהמרק עם הידיים... אני חושבת שיש הבדל בין לאכול בידיים דברים "יבשים" (כמו פסטה בלי רוטב, צ'יפס, קציצה וכד'), לבין לאוכל בידיים דברים "רטובים" (כמו פסטה עם רוטב, האטריות מהמרק וכד'). ואני חושבת שהבכור שלי כבר מספיק גדול כדי להפנים את ההבדל הזה. אני לא מתרגשת, ובאמת לא אכפת לי, אם הוא אוכל משהו "יבש" בידיים, אבל אני חושבת שזה לא לעניין לאכול בידיים פסטה ברוטב. אני מקפידה תמיד לשים סכו"ם ליד הצלחת. הוא בדרך כלל כבר די זוכר את זה, ומקסימום אני אומרת "מזלג, בבקשה". זה די causual ואני מרגישה שמדי פעם הוא פשוט זקוק לתזכורת. כשאני מזכירה לו הוא מסתדר מצויין. אז למה לא להזכיר? אני בפירוש לא מרגישה שזה issue אצלנו, ולא שאני חשה חוסר סובלנות. אבל אם יוצאים למסעדה, אני חושבת שילד בן 10 יכול לחתוך את השניצל שלו בסכין (או לבקש עזרה), וגם בבית - אני חושבת שלא חובה להכניס אצבעות למרק...
 

סתיו ג

New member
בדיוק בזמן הגעתי ../images/Emo13.gif

בדיוק עכשיו התחלתי לעשות לביתי ריפוי בעיסוק עקב מפרקים גמישים מדי, ודברתי עם המרפאה על כל הבעיות שמטרידות אותי, אחת מהן היא שהיא מאוד מתלכלכת ואוכלת בבלגאן, וגם לא איכפת לה שכל הפרצוף מרוח ונבק אוכל. ומה גיליתי , רגישות תחושתית!! היא צריכה מגע קצת יותר אגרסיבי מילדים אחרים, בגלל זה היא אוהבת להתלכלך ולחוש עם הידיים. טיפול של רחצה בספוג מסאז' שהוא לא רך לגמרי בד"כ עוזר מאוד, תנסי אל תכעסי עליה, זה פשוט צורך של הגוף. ותוך כדי גם תגבילי את כמות האוכל בצלחת, עם תוספות קטנות זה מה שאני עושה עם הקטן שלי, ככה כמות הבלגאן פוחתת. מקווה שיעזור
 
אמא שלי עודדה אותי לאכול בנימוס ע"י

כך שסיפרה לי על מחמאות שהיא קבלה מאנשים על כך שהיא אוכלת "כמו נסיכה" ותוכל בלי כל הכנה לסעוד על שולחנה של מלכת אנגליה. סבתא שלי סיפרה לי כיצד היא התבוננה בצורת האכילה של כלתה המיועדת על מנת לשפוט איזה חינוך היא קיבלה. נראה לי שהסבתא סיפרה לי את זה בתמימות ולא מתוך מטרה לחנך אותי, אבל זה השפיע.
 

נעה גל

New member
לא הייתי רוצה להשתמש במסרים מסוג

זה כדי שהבת שלי תאכל בסכין ומזלג. בסה"כ מדובר בסכין ומזלג למה צריך לשים ילד במקום שיש בו כאלה ציפיות?
 

נעה גל

New member
מה שישר הזכיר לי...

תגידי לי, סבתא שלך ממוצא מזרח אירופאי (פולין/אוסטריה/גרמניה)? זה משום מה מזכיר לי מאוד את הפעם הראשונה שבעלי שמע אותי בוחשת קפה עם כפית. הוא הזדעזע מכמות מהפעמים שנגעתי עם הכפית בכוס...
אה, וגם מזה שאני לא מרימה את הזרת בזמן האחיזה בספל תה...
 
אוי, פולניה../images/Emo6.gif

לי היו אומרים שאם לא אוכל יפה לא יקחו אותי למסעדה. מיותר לציין שגם ככה לא לקחו אותי לשום מסעדה עד גיל 15...(כי תמיד הייתה לי סבתא לשמור עליי בזמן שההורים בילו...)
 

מירי,

New member
חשבתי שאנחו מיוחדים....

טוב הוא עדיין לא בן 7... אבל אצלו זה די מובן , לא כי יש בעיות כל שהן אלא כי יש אמא שדי אוהבת לאכול בידיים.... אז אני לא כועסת , אבל מעירה... בעדינות.... אני מקווה שבסוף זה יחלחל... (מה שכן בחוץ-אפילו אצל סבא וסבתא- הוא אוכל הרבה יותר מנומס...) ואם זה ממש מפריע לך , אולי פשוט תתיני לה לאכול לבד... ושאח"כ היא תנקה אחרי עצמה?
 
כווולי הזדהות../images/Emo78.gif

בתי בת חמש וחצי, אותו הדבר. אחי בן שנתיים ושלושה חודשים אוכל נקי יותר ממנה. לא יודעת אם יש לזה פתרון, אני עדיין מקווה שהיא תתבגר.
 
למעלה