נימוסי שולחן
איך מלמדים ילדה לאכול יפה? בתי הגדולה, בת 7 , אוכלת פשוט איום ונורא. אין לה שום בעיה מוטורית עם הסכין והמזלג, אין לה שום בעיה של הבנה, ובכל זאת- היא אוכלת בידיים, למרות הערות חוזרות ונשנות שלי, גם סלט (קודם את כל העגבניות, אח"כ המלפפונים ובסוף החסה...) או ירקות מתוך המרק, או אטריות עם רוטב, תוקעת את הפרצוף בתוך האורז ו"מגרפת" אותו לתוך הפה מהצלחת, לוקחת בידיים מכלי ההגשה, אחרי כל ארוחה אזור הצלחת שלה נראה כמו שדה קרב, ועוד כהנה וכהנה. אני לא איסטניסית במיוחד, ובכלל לא ייקית, אבל מה שנסבל אצל ילדה בת שלוש הוא לפחות לא נעים לשאר הסועדים כשמדובר בילדה בת 7, ובמיוחד אם אוכלים בנוכחות זרים (אבל לא רק, גם לנו לבד זה לא נעים, זה פשוט לא אסטתי). בעבר התעלמתי, או הערתי מעט, חשבתי שזה ישתפר עם הגיל. בזמן האחרון זה התחיל ממש להפריע לי, ואני מרבה להזכיר לה (בלי כעס, אבל היא יודעת שזה מפריע לי, זה כבר נושא "מוכר" אצלנו). כשאני מעירה היא מגיבה ברוח טובה, ומשפרת את אכילתה לשלוש דקות בערך, עד שהיא חוזרת להרגליה... ובענין דוגמא אישית - אנחנו אולי לא היינו עוברים את הבחינות של חנה בבלי בציון 100, אבל אני בהחלט חושבת שאנחנו דוגמא סבירה. אז - האם זו דרישה לא סבירה מילדה בגילה? לא נראה לי... והאם יש למישהו איזה רעיון שיעזור לנו, משהו שיתן לה מוטיבציה או אתגר אולי, או כל פטנט אחר.
איך מלמדים ילדה לאכול יפה? בתי הגדולה, בת 7 , אוכלת פשוט איום ונורא. אין לה שום בעיה מוטורית עם הסכין והמזלג, אין לה שום בעיה של הבנה, ובכל זאת- היא אוכלת בידיים, למרות הערות חוזרות ונשנות שלי, גם סלט (קודם את כל העגבניות, אח"כ המלפפונים ובסוף החסה...) או ירקות מתוך המרק, או אטריות עם רוטב, תוקעת את הפרצוף בתוך האורז ו"מגרפת" אותו לתוך הפה מהצלחת, לוקחת בידיים מכלי ההגשה, אחרי כל ארוחה אזור הצלחת שלה נראה כמו שדה קרב, ועוד כהנה וכהנה. אני לא איסטניסית במיוחד, ובכלל לא ייקית, אבל מה שנסבל אצל ילדה בת שלוש הוא לפחות לא נעים לשאר הסועדים כשמדובר בילדה בת 7, ובמיוחד אם אוכלים בנוכחות זרים (אבל לא רק, גם לנו לבד זה לא נעים, זה פשוט לא אסטתי). בעבר התעלמתי, או הערתי מעט, חשבתי שזה ישתפר עם הגיל. בזמן האחרון זה התחיל ממש להפריע לי, ואני מרבה להזכיר לה (בלי כעס, אבל היא יודעת שזה מפריע לי, זה כבר נושא "מוכר" אצלנו). כשאני מעירה היא מגיבה ברוח טובה, ומשפרת את אכילתה לשלוש דקות בערך, עד שהיא חוזרת להרגליה... ובענין דוגמא אישית - אנחנו אולי לא היינו עוברים את הבחינות של חנה בבלי בציון 100, אבל אני בהחלט חושבת שאנחנו דוגמא סבירה. אז - האם זו דרישה לא סבירה מילדה בגילה? לא נראה לי... והאם יש למישהו איזה רעיון שיעזור לנו, משהו שיתן לה מוטיבציה או אתגר אולי, או כל פטנט אחר.