נימאס לי....

[אלה_ה]

כל כך שמחה לקרוא את ההודעה שלך

לא בחרת בדרך הקלה-הבריחה אלא בדרך הקשה שלטווח הארוך גם תביא לך אושר (לדעתי). רק הזהרה : אחרי שיחה כזו הכל נראה ורוד ואופטימי אבל אח"כ יכולה לבוא נפילה. כי קל להחליט החלטות ולהצהיר הצהרות אבל הרבה יותר קשה ליישם. אז גם אם תהיה נפילה ושוב תרגישי/תרגישו שחזרתם לנקודת ה-0, אל תשכחו לשבת ולדבר שוב. כי לדעתי המפתח הוא-לדבר, לתקשר. ותעדכני אותנו מה קורה..

 

[צופיה**]

../images/Emo51.gif על התמיכה.

 

[המוסקיטר האחרון]

צופיה, שמח איתך, בשמחתך

צופיה, אני שמח לקרא שבחרת בדרך שמובילה להשלמה זוגית אני שמח בשמחתך ומקווה ש"פסק הזמן" בויכוחים יימשך לנצח. הרבה הצלחה

 

[אחת מהעם]

אתה נאיבי?

 

[???????]

הזדהות

אני נמצאת באותו מצב כמוך רק שלב אחד קדימה לידיעתך גם אחרי שדיברתם עדיין יהיה קשה אין אפשרות להשתנות מעכשיו לעכשיו זה לוקח זמן הבן זוג צריך ללמוד את המשמעות של לחיות ביחד בעלי אמר לי השבוע ברגע נדיר של גילוי נפש אני יודע שלפעמים אני חרא ואנטיפט ואני עובד על שינוי כמו שאןמרים שהשנתיים הראשונות בחיי נישואין קשים מבחינה כלכלית זה נכון גם לבחינה הזוגית אני רק מקווה שלא תתיאשי לי ותלכי ויומיים לאחר מכן שוב נוצר ויכוח זה הכל חבלי לידה. גם להורים שלנו היו בעיות כאלה זה לא פשוט לעבור מחיים לבד לחיים בזוג

 

[לוליה]

צופיה יקירתי

תבהירי לו ש...או שהוא מפסיק להרע לך את החיים, או שאת עוזבת אותו. מה פתאום שמישהו יתייחס אליך ככה? ועוד זה שצריך לאהוב אותך ולתמוך בך כשקשה.... תכעסי עליו חזרה. ואז.. או שהוא יבין ויתאפס ויתייחס אליך כמו שמגיע לך או שאת תביני שצריך להיפרד ויפה שעה אחת קודם. תעזבי את הדבש לראש השנה תחשבי מה את רוצה מהחיים שלך ומשם תבואי אליו

 

[אלה_ה]

לוליה

לדעתי בגישה כזו היא תהיה צודקת כל הדרך לרבנות

לא נראה שהוא עושה לה רע בכוונה. גישה של ראש בראש לא תביא שום דבר חיובי. כמו שלא נכון להגיב לאלימות באלימות כך לא נכון להגיב לכעס בכעס. זה יגרור רק עוד הסלמה עד שלא תהיה כל דרך לתקן. זוגיות זה לא שדה קרב ואם נלחמים אז שני הצדדים מפסידים. זו רק דעתי..

 

[may may.]

צופיה יקירתי.......

הייתי בסרט הזה..... את חיה בטרור, את חיה בסביבה אלימה, ולא צריכים להיות לך סימנים כחולים כדי לדעת את זה. הרמת קול - אלימות אומר לך שאת מדברת שטויות - אלימות רגשית ואם את נשואה רק שנה וחודשיים... ושמת לב לזה... צאי משם.... אני חייתי כך 13 שנה והייתי עוורת.

 

[אלה_ה]

may may

אם הרמת קול היא אלימות הרי שחטאתי בה מדי פעם. אבל אני לא חושבת שכל פעם שני בני זוג רבים ומרימים קול הם מתכוונים לאלימות. הם מאבדים שליטה והם עושים מעשה שגוי שלא יביא לתוצאות חיוביות אבל מכאן ועד לאלימות המרחק לדעתי גדול.

 

[may may.]

והרי ענית על שאלתך......

חטאת בהרמת קול מדי פעם ! תארי לעצמך זוגיות ששגרת יומם היא הרמת קול, צעקות מדי בוקר וערב, צעקות מדי שבת, השפלות, קללות... דרך חיים בשבילם... האין זו אלימות?

 

[אלה_ה]

ברור שלא טוב לצעוק

אבל בין מריבות (שהן פסולות) לבין טרור יכול להיות מרחק גדול. יכול להיות שזה המצב אצל צופיה ומצד שני יכול להיות גם שלא. ראי את הודעתה של ברונטית כמה שורות מעלה. צריך להיזהר מאוד מלחרוץ משפט על סמך כמה שורות ללא שמכירים את המצב לעומק ואת הצד השני.

 

[may may.]

אולי תגובותיי חפוזות משהו

בגלל היותי חשופה למעגל אלימות תמידי, אולי אם היו חכמים שיפקחו את עיני בתקופה ההיא, שם ממש בהתחלה כשהכל התחיל והייתי עוורת, אולי היום זה היה אחרת. אז נכון שעצותיי הן על סמך נסיוני... אך בכל זאת מבקשת לפקוח עיניים ולהיות מודעים לסביבה, למצב הנפשי, לחיי היומיום. מאיה

 

[ברונטית]

מאיה יקרה

כאחת ש"היתה בסרט הזה" לפחות 10 שנים יותר ממך, אני אולי זאת שיכולה להבין אותך טוב יותר מכל אחד אחר, להבין בדיוק מה הקפיץ אותך בהודעתה של צופיה, ולמה הזדעקת בתגובתך אליה: "אלוהים צופיהההה אל תשתקי!!!!"..... את ואני יודעות מדוע אנו מזדעזעות מתיאורים כאלה... ולא פלא שתגובותייך בחזקת "חפוזות" (כפי שהתבטאת). אך יחד עם זאת, אסור לשכוח לרגע שאדם שרע לו, מכל סיבה שלא תהיה, יצדיק את עצמו ע"י תיאורים מוגזמים אפילו, ולו על מנת לזכות באהדה. אינני מתכוונת להטיל ספק בדבריה של צופיה, חלילה, אך אני בהחלט לוקחת בחשבון שיש גם צד נוסף למטבע, אותו איננו יודעים. אני מניחה שלא נכנסת לפורום הזה מתוך שנקלעת למשבר בזוגיות (עד כמה שהבנתי משגת), ואין זה מפליא אותי שהרגשת צורך עז להתרות ולהזהיר את צופיה, דווקא בגלל שאת מכירה את המצב הזה מקרוב.... לא רחוק היום ותמצאי עצמך תומכת באחרים מתוך הכאב שחווית בתקופת נישואייך, מתוך שתגלי שעצם התמיכה תביא לך סיפוק. מקווה בשבילך שתצאי מהר מתחושות ההחמצה העזות הפוקדות אותך (שהן למעשה חלק מתהליך ההבראה).

 

[may may.]

ברונטית

תודה. לפתע הרגשתי לא לבד.

 

[mayas]

אצלי זה בדיוק אבל בדיוק כך!

אבל אני נשואה כבר שנתיים ואחרי כל השיחות אני מיואשת ואני מרגישה שלא ניתן עוד לעשות דבר. אני על סף ייאוש, לא ישנה ולא אוכלת אבל אני מפחדת לעשות משהו. השיחה האחרונה היתה ביום שבת האחרון ונראה שהוא הקשיב אבל כבר אתמול חזר לסורו ונראה כי הכל מוסיף ומתדרדר. רק לו היה לי עם מי לדבר... כבר בכיתי את כל הדמעות ואין לי יותר מה לעשות פרט מלהתייסר עם עצמי...