נייטוויש כפסקול

[Clayborn]

נייטוויש כפסקול

כשאני חושב על זה, אני מגלה שבכל האירועים המשמעותיים שקרו בחיים שלי בשנים האחרונות, תמיד הייתה מוסיקה ברקע. מטבע הדברים, חלק ניכר ממנה הוא NIGHTWISH. לא תמיד מוסיקה שבהכרח תואמת את האירוע, אבל זה תמיד היה שם. האם יש איזשהן יצירות של NIGHTWISH [או של מוסיקאים אחרים] שאתם מקשרים לאירוע מסויים בחיים שלכם? לאדם מסויים? למקום מסויים? השיר Dead Boy's Poem איכשהו חוזר אצלי בעיקר במקומות כואבים. משום שאני נוטה להשתמש בשיר הזה כשיר ערש, או שיר שמטרתו להרגיע את מי שנמצא איתי. וזה כמעט אף פעם לא בהקשר משמח במיוחד. ואת Nemo אני מקשר תמיד למישהי מסויימת. גם משום שהיא הזכירה שפעם, לפני שהכרתי אותה, זה היה "שיר הנושא" שלה. וגם משום שאני שרתי לה אותו פעם אחת, במחווה שהייתה משמעותית במיוחד.

 

[Itay Simons]

וואו, כ"כ...

מוזיקה תמיד מלווה אותי, לאו דווקא כשהיא מושמעת- בסיטואציות מסוימות פשוט מתנגנים לי שירים בראש כאילו זו סצינה מתוך סרט, ונייטוויש ממלאים חלק גדול מהמקרים האלה... איכשהו תמיד כשאני בים בלילה מתנגן לי Walking In the Air (כן, כנראה בגלל שהפתיחה שלו מתחילה עם רעש של גלים

) Ghost Love Score התנגן לי לא מעט פעמים בראש בסיטואציות רומנטיות

Dead Boy's Poem גם אצלי ממלא תפקיד של שיר ערש כשצריך, ואם כבר- יחד איתו Asleep של הסמית'ס. והרשימה עוד ארוכה...

נושא נחמד לדיון

 

[Edge of Thorns]

asleep של הסמיתס

 

[Brombit]

לא, לא קורה לי עם מוזיקה

אני אגיד בפעם השלישית בשבועיים האחרונים- מוזיקה בשבילי היא לא מה שהיא בשביל אחרים. אפשר להגיד שהיא הרבה פחות, אבל עדיין הרבה.

 

[Brombit]

ואני חייבת לציין

שבזמן האחרון אני נוטה לקנא באנשים שמוזיקה עושה להם דברים כל כך חזקים...

 

[Edge of Thorns]

וואי, באמת נושא מעולה לדיון.

אני ממש רוצה להכאיב לעצמי עם מוסיקה שמקושרת לימים קודרים שהיו לי, אז summer's rain של savatage עושה את העבודה מעולה. השיר הזה גם מאוד מזכיר לי אדם מסויים, שבעצם הכיר לי את השיר הזה, והיה עניין גדול בתקופה שהשיר הזה מזכיר לי. the noose של a perfect circle מקושר מאוד לחבר הנוכחי שלי, וגם להיפך אצלו. בתקופות הדיכאון הקשות שהיו לי בשלוש שנים האחרונות, undertow של pain of salvation חזר בלופים כמו איזו מנטרה של הרס עצמי מובהק. את שתי הנסיעות שלי לפולין אני מחברת עם האלבום האחרון של אפיקה, אני ממש זוכרת נסיעות מאוד מסויימות בשלג עם העוצמות האלה שבוקעות מהאוזניות, בעיקר של השיר design your universe. ובחופשה שלי עם החבר התנגן המון אריק ברמן, ככה שכשאני שומעת עכשיו אריק ברמן אני לגמרי רואה את עצמי מסתכלת על חיות בגן החיות בברלין.

 

[Edge of Thorns]

אם אני ממש רוצה*

 

[אטומיק בייגל]

שרשור מעניין

קורה לי המון ששיר מסוים מעלה בי תחושה של זכרון, שבד"כ אני אפילו לא מצליחה לקשור לזכרון ברור. משהו אחד שהוא כן יותר ברור, זה השיר "בדרך הביתה" בביצוע של רונה קינן, שמתקשר לי עם סיום הש"ש במובנים מסוימים, גם אם בצורה שונה מהמשמעות המקורית. באוטובוסים של יפו-ת"א-בית בפעם האחרונה, בוכה ובסערת רגשות, הוא התנגן לי במוח. סביר להניח שגם שמעתי אותו באמת באייפוד אבל אני לא זוכרת.