ניטשה אמר:

ניטשה אמר:

אנו למדים גם לבוז כאשר אנו אוהבים, ודווקא במיטב אהבתנו.

רק זה שנאלץ לבוז למה שאהב, יודע מהי אהבה.


ואני שואלת האמנם?
האם לדעתכם חייבים להגיע למצב של בוז כדי להבין את האהבה?
האם רק זה שהגיע למצב של בוז לאהוב, יודע מהי אהבה?
מה אתם חושבים על כך?
 
אני חושב..

על בחור שמתאהב בבחורה ורואה אותה כמושלמת הוא ממש לא יבוז לה,
אבל הוא למעשה בקושי מכיר אותה....
לעומת זאת גבר ואישה שנשואים 50 שנים רואים את הפגמים אחד של השני וסביר יותר שגם יבוזו אחד לשני במידת מה לפחות...
מרגיש לי שניטשה התכוון לכך שבאהבה האמיתית רואים גם את הפגמים של האחר ולא מציירים אותו בתור משהו מושלם
כי מכירים אותו...
 
עדיין משה, גם אחרי 50 שנה

אם השניים אוהבים
אין סיבה למילה בוז
לפחות לדעתי,
בעלי ואני נשואים 23 שנים, עדיין אוהבים,
מכירים את כל הפגמים
ומעולם, פשוט מעולם
לא ראינו בבוז אופציה...
אולי השלמה מחוייכת עם הדברים הקטנים אבל בוז???
 
בוז של מדי פעם אולי...?

אני חושב שנראה שמדובר בבוז של מדי פעם:
"אנו למדים *גם* לבוז כאשר אנו אוהבים..."
ככל שאנחנו מכירים יותר את זה שמולנו תהיינה הזדמנויות שבהן נבוז לו,
הבוז ממש לא חייב להיות פרמננטי(אם כי גם זה קיים ולא בהכרח סותר אהבה)אלא כזה שמופיע לעיתים...
ונשאלת השאלה(ותעני בכנות
)האם במשך 23 השנים לא הרגשת אף פעם בוז לבעלך??
 
משה יקירי,

אדם שאני בזה לו
הוא אדם שאיני מעריכה אותו,
שדעותיו ממש דוחות אותי
בוז הוא לעג, זלזול, חוסר הערכה קיצוני
וכיצד אפשר לחוש דברים כאלה
לאדם שהוא חלק ממך?

אז לא, לא חשתי בוז לאיש המקסים שלי
חשתי חוסר הסכמה,
כעס, עלבון לעיתים, אך לעולם לא בוז.
 

shmoelk55

New member
במבט מהיר

בשביל מה צריך את ענין ה"בוז " -לבוז -נראה לי זה וסג של התנשאות -זה לראות את האחר בשיפלותו , למה להגיע למצב כזה . אולי ההיפך אולי הערצה היא הדרך הנכונה .
 
גם בוז וגם הערצה הם מאותו מקום אני חושבת

שניהם מתייחסים אל האחר שלא מתוך שוויון
האהוב הוא פשוט בן אדם, אנושי
עם פגמים וחוזקים
דברים שאוהבים ודברים שאוהבים פחות
אך המכלול של הכל יוצר את האהוב
את בן הזוג,
כך אני רואה זאת.
 

shmoelk55

New member
במה מדובר לי עדיין לא ברור. (עוקב בחצי רגל )

באיזה סוגי אהבה נאמר כאן :
בין אם או אב לילדם
בין איש לאישתו /ולהפך
בין ילדים להורים
בין אדם לחברו
בין אח לאחותו
בין אדם ליחת מחמד
בין אדם לאלוהיו
או שכחתי משהו
או שזה בין נער נער , איש לאישה (ללא קשר ממיסדי )
 
אהבתי שמואל, פתחת עכשיו את המשפט של

ניטשה לאפשרויות נוספות.
בוא נראה,
עדיין אני לא מסכימה למשפט
טיני חושבת שצריך לבוז
כדי לחוש אהבה
כל סוג של אהבה.
כי בוז הוא אנטיתזה לאהבה לדעתי.
 

shmoelk55

New member
לבוז ..לחוש...אהבה.

בוז הוא הבעת יחס של אי-שביעות רצון, זלזול ולעג כלפי האחר, אליו נלווים לעתים הבעות פנים וביטויי לשון מזלזלים כגון קללות למיניהן.

.מקורות הבוז
הבוז עשוי לנבוע מאכזבת האחר בשעת לחץ או כעס על אדם כלשהו, אם מוצדק או לא מוצדק; מרגשי נחיתות; מפגיעה עזה של אדם או קבוצה; ומתפיסות שליליות כלפי אותו אדם או דבר מה הקשור בו. הבוז עלול להתעורר כלפי הזר והאחר, שהתנהגותו לא מובנת, מוזרה ואף מפחידה.

הבוז עשוי להיות קשור בדעות קדומות, קנאות והוקעה כלפי אדם או בקבוצת אנשים, כמו בתופעת הגזענות. לעתים עלול הבוז להקצין ולהתבטא באופן תוקפני ואלים.

הבוז נחשב לרגש המנוגד לאהבה או לידידות. רגשות קרובים לרגש הבוז הם רגשות כמו תיעוב ושנאה. (עד כאן -ויקיפדיה )


למה צריך את כל זה (אי שביעות רצון ,לגלוג ,אכזבה ,כעס,אלימות ,תיעוב ,שינאה ) למה לקשר דבר שלילי לדבר "טהור "
להפך במקום אי שביעות - אולי הערצה ,יחס כבוד , התפעלות ,התפעמות , רצון להשתוות ,הרגשת חסרון בהשפעת טוב , שמחה ,כיסופים ,השתוקקת.
למרות שאהבה שתחזיק מעמד היא "אהבה בלתי תלויה " -בלי חשבונות.
חשבון זה שלב של הפעלת ראש , שכל -
בלי חשבון זה -מעל לראש ,(בלי סיבה מחשבתית -השכל לא פועל "כמו גולם להבדיל -מה אומרים לו -תפעיל את הראש גולם ) למה -ככה תשובה שאין בה הגיון -לכן גם היא נקראת אהבה מטורפת..
השאלה שלך אולי היא - מה צריכה להיות אהבה -או איך לחוש אהבה .
--בעזרת כל החושים .
 
למעלה