ניחן

[trilliane]

נו, מה לעשות שהקישור לא מוכיח דבר? ../images/Emo6.gif

ממתי החומר לבגרות מייצג את כלל הידע הלשוני? אם לא מלמדים לבגרות זה לא קיים? אני מתקשה לעקוב אחרי ההיגיון שלך... ספרי לשון מלמדים גם הרבה דברים שגויים, ועדיין לא נתקלתי מעולם בספר שפוסל את הצורה "לחודש" (כשמדובר במילה "חודש" ולא בשם החודש, כאמור). אשמח אם תפנה אותי לספר כזה.

 

[לשונאי10]

את לא ברורה (מה עוד חדש...)

שוב, כל הספרים שאני מכיר וכל האתרים ללימוד לשון שאני מכיר מלמדים כך. וזה גם הגיוני, כי היום נמצא בתוך החודש (היגיון חז"לי) ולא של החודש (היגיון מקראי).

 

[trilliane]

אבל הספרים והאתרים מלמדים לבגרות

ולכן הם לא נכנסים לסוגיה שלא נשאלת כיום בבגרות.

 

[לשונאי10]

את שוב לא ברורה.

אבל הפסקתי לנסות להבין אותך...

 

[trilliane]

מה לא ברור במה שכתבתי? ../images/Emo12.gif

אתה נסמך על לימוד לבגרות כאילו שאם מלמדים X אז X ורק X נכון. אני מנסה להסביר שזה לא המצב כי החומר לבגרות לא מתיימר להקיף את מלוא כללי הלשון הקיימים בפרט או את הידע הלשוני בכלל. אתה טוען אחרת?

 

[לשונאי10]

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

אני כתבתי שהחומר לבגרות מתיימר למשהו? החומר לבגרות, לפחות החומר העכשווי, הוא בדיחה עצובה. כל שכתבתי, שאם מלמדים את שם המספר אי אפשר שלא ללמד גם את כללי התאריך, ובכללם את הכלל של "בחודש" ולא "לחודש", זה הכול. מי כמוך יודעת כמה אני תוקף את הבגרות במתכונתה הנוכחית.

 

[trilliane]

אם הוא לא מייצג, אז למה אתה משתמש בו?

הרי ההוכחה היחידה שסיפקת היא מאתר שמלמד לבגרות, וכתבת שוב ושוב שאתה נשען על ספרי לימוד ואתרים שמלמדים לבגרות; אם זה לא רלוונטי, אז למה העלית זאת כתימוכין לטענתך? אני באמת לא מבינה... בכל נושא (גם בשם המספר) אפשר ללמד בדיוק מה שרוצים ללמד, והעובדה היא שזה בדיוק מה שעושים במשרד החינוך.

 

[לשונאי10]

בלי שום עקיצה:

קראי שוב את דבריי בכל השזר הזה ותקבלי תשובה לשאלתך.

 

[לשונאי10]

ואגב,

מורה שלא נכנס ל"דקויות" כלשונך, של ב/ל מועל בתפקידו, לדעתי, כי כאמור, אי־אפשר ללמד את שם המספר בלי ללמד גם את התאריך. ויש לי חדשות בשבילך, התלמיד מבולבל מרוב שמנסים "לא לבלבל" אותו ועושים "שמיניות באוויר" כדי ללמד אותו רק את הבסיס של הבסיס של היסוד כדי שיעבור את הבגרות.

 

[trilliane]

מלמדים את התאריך לפי מה שהתלמידים צריכים לדעת

ובמקרים רבים לא דורשים מתלמידים דקדוק באות היחס (מלכתחילה או בדיעבד, מורידים במיקוד) אלא מתמקדים במספר עצמו. אני לא מלמדת בכיתות, אני מלמדת במסגרות פרטיות; תלמיד שמגיע אליי בלחץ זמן לפני מבחן לא רוצה שיעורי העשרה בלשון, הוא רוצה לעבור את המבחן, לשם כך הוא מגיע אליי ואני נותנת לו את מרב הכלים לעבור את המבחן. אם מדובר כן במסגרת של העשרה, הוא יקבל ממני את כל ההעשרה שאני יכולה לתת לו.

 

[לשונאי10]

כאמור

התלמיד מבולבל מכך שעושים הכול לא לבלבל אותו. זו הסיבה שהוא יוצא עם תעודת בגרות בלשון ביד ואין לו שמץ של מושג בלשון. במקום לחשוב איךך לא לבלבל את התלמיד, תתחילו ללמד כבר.

 

[trilliane]

מי זה "תתחילו"? ../images/Emo6.gif אני מלמדת מה שמבקשים ממני

 

[לשונאי10]

לכן זה עצוב. ../images/Emo10.gif

 

[trilliane]

כשנותן שירות פועל לפי דרישות הלקוח זה לא עצוב

להפך. אני לא מלמדת אף אחד בכוח או נגד רצונו. אני לא נציגת משרד החינוך, אני מלמדת עבור התלמיד. הוא הלקוח שלי והוא קובע מה הוא רוצה שאלמד אותו ובמה הוא מעדיף להתמקד. אם זה עצוב בעיניך זו לגמרי בעיה שלך.

 

[לשונאי10]

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

עכשיו הצחקת אותי, "נותן שירות". אם את מלמדת את שם המספר בלי להתייחס לתאריך את מועלת בתפקידך מפני שאת מוסרת לתלמיד מידע חלקי בלבד. התלמיד לא יודע מה החומר שצריך ללמד (אז איך הוא הלקוח והוא הקובע?!), את כמורה שלו צריכה לדעת.

 

[trilliane]

מי אמר שאני לא מתייחסת לתאריך, מי? ../images/Emo6.gif

כתבתי רק שאני לא נכנסת למילת היחס "ל/בחודש" כי לא שואלים על זה (אולי בזמנך שאלו, כיום לא; לא בבחינות שאני ראיתי). התלמיד יודע יופי איזה חומר הוא צריך לדעת – יש לו רשימת נושאים מהמורה, ולפני הבגרות יש לו חוברת מיקוד. אתה מוזמן ללמד תלמידים גם חומר שהם לא צריכים לבחינה, אם יש לך זמן ואם כולם מרוצים; אבל תלמיד שמגיע לשיעור פרטי לקראת בחינה מצפה שהמורה יהיה ענייני ויתמקד בחומר של הבחינה ולא רוצה שיבלבלו אותו עם נושאים שהוא לא צריך (ואני מדברת מהניסיון). אם הוא יגלה שהמורה מבזבז את זמנו היקר בלימוד נושאים או תת-נושאים לא רלוונטיים, הוא לא יחזור אליו.

 

[לשונאי10]

פרצופונים גם אני יכול לעשות

רק אגיד שמזל שאיני תלמיד שלך... רק בריאות. וכאמור, התלמיד מבולבל מכך שמנסים בכל הכוח שלא לבלבלו, לכן אינו יודע לשון אף שהצליח בבגרות.

 

[trilliane]

שוב, אני מלמדת מה שמבקשים ממני ללמד.

אם התלמיד רוצה שאלמד אותו לבגרות, זה בדיוק מה שאני עושה. אם הוא ירצה שאלמד אותו לשון באופן כללי, זה בדיוק מה שאעשה. הוא הלקוח, הוא קובע. ע"ס ניסיוני להיכנס לסוגיה שלא שואלים עליה זה רק מבלבל את התלמיד יותר; אני מלמדת ע"ס ניסיוני והבנתי, אתה תלמד על סמך ניסיונך והבנתך, ובא לציון הגואל.

 

[לשונאי10]

אז עכשיו ברור

מדוע התלמיד יוצא עם בגרות בלשון אבל אין לו מושג בלשון (גם בגלל מורים שעושים "ראש קטן". עצוב). אם את מלמדת את התלמיד לבגרות בלשון רק כדי שיעבור את הבגרות אבל בלי שיבין דבר בלשון - אז... מזל שאיני תלמידך.

 

[trilliane]

ברור שתלמיד שלא רוצה ללמוד לשון לא ילמד לשון.

בפעם השלישית: אני לא מלמדת מטעם משרד החינוך ואני לא אחראית על הלימודים בכיתה. לתלמיד יש מורה בביה"ס שמלמדת אותו לשון באמת, ואם הוא מקשיב לה או לא זה לגמרי עניין שלו (או שלה) אבל ממש לא שלי. כשתלמיד מגיע אליי כדי שאעזור לו לעבור את הבגרות זה בדיוק מה שאני עושה: מלמדת אותו לעבור את הבגרות. אם זה מה שהוא רוצה ממני זה מה שהוא יקבל ממני, כי הוא הלקוח. אני לא יכולה לכפות עליו ללמוד נושאים שהוא לא רוצה ללמוד ואין לי זמן ללמד אותו לשון מ-א' ועד ת' כשיש לו מבחן עוד שנייה וחצי והוא לא מוכן אליו. זו לא מציאות אידאלית אבל זו פשוט המציאות. לא אני המצאתי אותה ואין לי יומרות לשנות את העולם. אם מישהו רוצה את שירותיי הוא יקבל אותם לפי צרכיו. כן, הוא הלקוח שלי, ולכן הוא קובע מהם צרכיו. אם כל רצונו הוא לעבור את המבחן, זה הרצון שלו, לא שלי. אני לא אחראית לרצונותיו; אם אני אעשה מה שאני רוצה ולא מה שהוא רוצה, הוא פשוט ילך למישהו אחר, זה הכול.