ניחוח של פעם

[איב עמית]

ניחוח של פעם

מתחילה בשירשור חדש ... מגי ברשותך... נוסטלגיה אמיתית מורה אחת הביאה לבית הספר קופסא של חלבה אחווה ובהפסקה חילקה למורות המממ נזכרתי בימים ההם שאמא שלי היתה מכינה לי פרוסה לבית הספר סנדוויץ לחם שחור תמיד אצלנו בבית היה רק לחם שחור כיכר עגול כזה שהייתי מחסלת את הנשיקה בדרך הביתה כשהוא היה טרי טרי.. ועל הפרוסה מרגרינה וחלבה ...וזה היה טעים טעים ראיתם היום משהו שנותן לילד שלו סנדוויץ עם חלבה? בבית הספר אני מסתכלת לפעמים מה הילדים אוכלים .. זה ממש לא דומה למה שאמא שלי היתה מכינה לי לבית הספר . היום זה שוקולד למריחה. להיט. אז אם ניזכרתם בקוביות מלבן הגדולות של החלבה ... עם שקדים בפנוכו והיו מוכרים את זה על המשקל ... היה לו כזה משקל במכולת של מזרחי אצלנו בתשכונה ... מאוזניים עם אוקיות עם שתי קערות כאלה מנחושת... למי יש אולי תמונה של משקולת כזאת?.... של 50 גרם משקולת ומאה גרם וכן הלאה והלאה... והיתה מרמלדה שיכבות שיכבות בצבעים מרהיבים של אדום וורוד הממממ ... בקיצור מה זכור לכם שהייתם אוכלים אז בהפסקה של 10 בסנדוויץ שהאמא שלכם הכינה ספרו לי אתענג על הנוסטלגיה בכיף

 

[magy]

בסנדוויץ' היה

גבינה צהובה.......(זרקתי לפח) חלבה......(אכלתי רק את החלבה) מצה עם ריבה.....(ליקקתי את הריבה) כל יום לקחתי לבית ספר סנדוויץ'......בתיק אוכל.... אבל......כל יום זרקתי אותו מאחורי המיטה שלי.... לא רוצה לספר איזה מנה קיבלתי....כשעשו נקיון בחדרי ונמצאו כל הסנדוויצ'ים.....מוסתרים......ורקובים...... הולכת לחפש לך משקולות...........

 

[magy]

באתר הזה תמצאי

ארבעה דפים עם משקלות עתיקות..... אני מצרפת גם מאזניים.....עבור המשקלות....

 

[magy]

2

 

[magy]

3

 

[magy]

4

 

[magy]

5

 

[טרה10]

חזרתי לחלבה..כי בעת שעבדתי בשדה..

לפני שלושים שנה..היו נותנים לארוחת בוקר[רק לעובדי השדה]-חלבה וגם ביצה קשה,ונקניק. לא ברור לי ואז לא חקרתי- מאין המנהג-ולמה החליטו שבשדה העבודה קשה יותר-. אולי רק בגלל שלא היתה נגישות לאוכל אחר.בקיצור החלבה הפכה למעדן המועדף ומאז אני אוהב חלבה. בצהריים היה הטנדר מגיע עם המנשקה-שלשה כלים מאלומיניום..המוכנסים במזלג קצה עם ידית מעץ. ובו למעלה המרק למטה ולמעלה צ'יפס וקציצות כמובן, שרק לאחרונה הצלחתי לשחזר אותן. לימים הייתי למרכז הענף והייתי מביא את האוכל לשדה- ואז השמנתי מנה אחת יותר- ואכלתי יחד עם הטרקטוריסט. האוכל היה פשוט יותר עשיר בשדה. היו ימים.

 

[אלומיניום]

גם המסטינג היה מאלומיניום... ../images/Emo15.gif

אבל את החלבה הטובה יכולת למצוא רק באותן חמישיות של מנות קרב. החלבה החלומית הזו היתה של המפעל הגדול והמוביל לחלבה שהיה ממוקם ברחוב קטן בפלורנטין שבדרום תל אביב: א ט א ס (אין שום קשר לזמרת רחל אטאס). ואם משרד הביטחון והצבא בחרו דווקא בחלבה הזו - זה אומר שני דברים: או שהיא באמת היתה החלבה המעולה ביותר - או שחברים של ספיר לא טמנו ידם בחלבה, כי כך עבדו בזמנו הדברים. אבל שלושת השותפים החרוצים של 'אטאס' - חלבה ושומשום - קראו מזמן את המפה נכון, והעדיפו להפוך את המוניטין של אטאס לשלד של חברה בורסאית. הרבה שומשום זרם מאז בבורסה.

 

[טרה10]

על המסטינג- י ש לי אחלה סיפור

כשאריק היה מב"ס בי"ס לחיל רגלים וזאת לאחר שהודח מ-חט' 202 בגלל הטבח במיתלה..[אח"כ קודם לתפקיד ראש מחלקת ההדרכה במטכ"ל- ומשם כבר המריא בחזרה.בקיצור היו לו עוד נפילות כמו זו של ועדת כהאן.] אבל נשוב אלינו- אנחנו הדרכנו את רוב קציני צה'ל מחיל הרגלים- באיזה נהל קרב- שהובא כלקח ממלחמת קוריאה. והגיעו לשם צבי בר[אזני[פיחוטקה, חיים גורי,רענן לוריא, ועוד.[אני אחפש את התמונה] ואלה כטוב ליבם-היו צוחקים עלינו הרב'טים-העומדים בתור עם המסטינג והם הקצינים היו אוכלים בהגשה. גלינו יזמה- שהתבררה כברוכה- לראש הענף והסברנו לו שלפני ואחרי האוכל 'לצחוק היינו'. גשו לשק"ם וקנו דרגות סמל..אמר וכך עשינו- ומאז אכלנו בחדר אוכל קצינים. זו אגב מורשת- מהצבא הבריטי. אגב ראש הענף ההוא נקרא בשם אלי אורן והיה דמות חינוכית ממדרגה ראשונה- לימים היה מפקד הפנימייה בחיפה- ואני מניח שחינך הרבה מקצונת צ.ה.ל העתידית. זה היה בשנות הששים. לצעיר הוא שלח יד בנפשו- מסיבות שאינני מכיר. אחיו הינו ההיסטוריון הצבאי סא'ל אלחנן אורן.

 

[איב עמית]

ובימים הטובים ההם

כשעוד היה לא מסוכן לנסוע לשכם שם היתה החלבה הטובה ביותר וכנפה המממממממממ מי שלא יודע הכנפה זה מעדןןןןן כמו בורקס עם גבינה מתוק ... ואז עוד לא היה כביש חוצה שומרון( לפני 25 שנה) הדרך לתל אביב מהביקעה היתה דרך הג'יפטליק לשכם ומשם לתל אביב אז עצרנו שם לקנות חלבה ... וכנפה כמובן.

 

[עיניים]

../images/Emo141.gif גם אצלינו ליד הבית

עוד לא היה כביש חוצה שכונה,,, היתה רק דרך עפר שהשתרכה לה בין שדירת הברושים, וסבתי, ע"ה, גילתה זה מכבר על השומשום, שממנו הכינו את הטחינה הגולמית, על אף שהשפה העיברית לא היתה שגורה בפיה. לעומת זאת - אנינות הטעם ואילתור - זה היה השטח שלה, ואכן - היא זו שהמציאה את "ממרח החלבה", מה שמזכיר את ממרח השוקולד של היום. היתה עומדת במטבח, ומוהלת את הטחינה הגולמית במים חמימים, מתבלת בכמות לא מבוטלת של סוכר, יוצרת עיסה סמיכה - והרי לכם פאר יצירת הממרחים: ממרח חלבה מתוק ונעים למאכל. ועוד פרט חשוב: יתרון נוסף היה לממרח: הוא לא היה נדבק לשיניים,,,,

 

[magy]

יש לך מושג איך עושים את זה?

יש לי בבית טחינה מעולה.....אמנם נקנתה במכולת אבל יוצרה על ידי איזה אבו....סולימן.....או משהו כזה באחד הכפרים הערביים.... אם יש לך מתכון פחות או יותר.....אנסה לעשות מהחצי הנותר (מחצי כמות עשיתי את הטחינה הרגילה.....), את הממתק הזה.....

 

[עיניים]

../images/Emo141.gif סיפורי עץ הדעת,,,,

דווקא היא, סבתי ע"ה, לא היתה מאלה שלא מגלות מתכונים,,, זוכרת שהיתה ממיסה בקצת מים רותחים - כמה כפיות סוכר (לצערי -לא ספרתי כמה

), מוסיפה כמות מים נוספת, ומתחילה לערבב. העיקרון הוא אותו עיקרון של הכנת הטחינה הרגילה שאנו מכינים - אך במקום מהילתה על בסיס מים לימון ומלח - בסיס הנוזלים הוא כאמור - מים וסוכר. בתחילת העירבוב העיסה מאד סמיכה, וככל שמוסיפים נוזלים - היא מתרככת. לא להוסיף הרבה מידי מים - כדי שהעיסה תישאר קשה נספיק למריחה. ב ת א ב ו ן.

 

[magy]

תודה עיניים.......מחר אנסה.......

אספר לך על התוצאות........

 

[אטיוד5]

כנפה תוכל לקנות ביפו

בדרך הראשית (יפת?) מעט לפני הכניסה לבת ים בצד ימין (מערב).

 

[חונה לרגע]

אצלנו על השיש במטבח היה דרך קבע

גוש של 2 ק"ג חלבה אטאס- מהטעם הפשוט שלאבי היה בימ"ל ליצור, תיקון וליפוף מנועים חשמליים ולא פעם קיבל את שכרו בקילוגרמים של חלבה. שנים זה היה הקינוח בסוף כל ארוחה... והשיפור שלי היה שילוב של קובית שוקולד עם קוביית חלבה! חלבת אטאס היתה באמת משובחת - היתה לה עוד מתחרה חלבת "אחדות" ואח"כ גם חלבת עלית מצופת שוקולד באריזות של 100 ג´ אבל זה לא היה זה. נכון להיום החלבה באיסטנבול המנוקדת בםיסטוק חלבי הכי הכי הכי...

 

[טרה10]

סנדוויצ'ים של ארוחת עשר

היתה אחת שסוחבת לו- מהתיק. אח"כ הם התחתנו. שלשה ילדים- ואח"כ הם התגרשו. וזה מה שקורה כשהסנדוויצ'ים של החותנת טעימים מדי. שנשאל את ורדה רזיאל ז'קונט..!

 

[עיניים]

../images/Emo141.gif עכשיו כבר אפשר

לשאול גם את אמנון,,,, הוא למד מורדה הרבה. גם על החותנת,,,

 

[mevav1]

איב...אצלי אבא שלי הכין סנדוויץ....

שכל הכתה הייתה מזילה ריר ומתחננת לביס. היו מקרים אפילו שרצו לתת לי ולאחותי כסף תמורת הסנדוויץ(כן כן כן, אני לא מגזימה)... אבל תמיד, תמיד הם קינאו בי על זה ולעולם אני לא אשכח את מבטם העורג לטעם הנפלא של זה.... אז מה היה בסנדוויץ???? היה פעם חביתה או גבינה או כל דבר אחר,או נקניק וכד´ אבל מה שאבי שם בפנים זאת השאלה..הוא שם חסה, עגבניה, מלפפון חמוץ, לעתים זיתים חתוכים בהמון סבלנות ופרוסות הלחם היו חתוכות כמובן ידנית ולכן גם היו עבות... ואמי, כמה שהכינה לנו סנדוויצים טעימים, לעולם!!!זה לא יידמה לשל אבא שלי.

)) היום ממרומי גילי(33) אני מכינה לילדיי סנדוויץ כאילו....רגיל עם חביתה או גבינה וכד´אבל לא כמו אבי, אבל רק בגלל שהם לא אוהבים בפנוכו מיני ירקות וכד´ וממש חבל לי ע"כ. בקשר לחלבה, אני מכינה לעתים לילדיי סנדוויץ כזה והם דווקא מאוד אוהבים זאת. כל טוב, מירב.