ניו זילנד
מצטער שלא העלאתי עד כה את סיפור הטיול. (הטביעו אותי בעבודה, לצערי). אז ככה- יצאנו ב-8/9 לדרך לטיול של 5 שבועות. כהמלצת רבים לקחנו טיסת לילה, ובזכות כך הילדים יכלו לישון כל הדרך עד להונג-קונג (11 שעות) שם שהינו כ-7 שעות והמשכנו לטיסה של 11 שעות נוספות עד לניו-זילנד. בטיסה זו הם ישנו חצי מהזמן, את שאר הזמן אישתי בליתה בלשחק עם התינוק שלנו, ואני ביליתי בריצות במטוס אחר הילד הגדול (בן 3), ולפעמים אחותי שהצטרפה אלינו עזרה בריצות אחריו. אז הגענו לניו-זילנד. נחתנו באוקלנד - כבר ברגע הראשון נכנסו לשוק מהיופי המדהים של שדות ירוקים בכל מקום שאליו מסתכלים. לקחנו את הרכב, ונסענו לחדר לפרוק את המזוודות. מהר מאוד גילינו שבניו-זילנד חיים בעולם משלהם, ומסתבר שכל החנויות נסגרות ב-17:00, ורוב המסעדות פתוחות עד 21:00 במקרה הטוב. למחרת נסענו לעולם התת-ימי באוקלנד, זהו מקום מהמם שבו הולכים בתוך מנהרת זכוכית, והדגים, הצבים והכרישים שוחים מסביבך. היה פשוט מדהים. אחר-כך יצאנו לטייל קצת בחוף, והתענגנו על העובדה שהיה לנו מזל וקיבלנו מזג-אויר מדהים (לא קר מדי ולא חם מדי). משם המשכנו לאזור שנקרא bay of islands. מסתבר שרוב מטיילים מדלגים על אזור זה, ופשוט חבל, זה מקום מדהים. בדרך לשם השתגענו מהנופים שליוו אותנו לאורך כל הנסיעה, וצחקנו מהעובדה שנסענו שיש להם את המחוז הצפוני ואת המחוז הצפוני ביותר (far north), שהעדפנו לקרוא לו - far far away עשינו שייט קצר, עם עצירה על אחד האיים המשגעים שם. למחרת, עשינו טיול לנקודה בצפונית ביותר בניו-זילנד במסגרת טיול שנקרא חוף 90 המיילים, עשינו גלישת חולות (גם הילד הגדול עשה ונהנה), וטבלנו את רגלינו באוקיינוס, וטיילנו ביער גשם של עצי קאורי. שהם פשוט עצים ענקיים בקוטר של עד 5 מטר וגובה של כ-20 עד 30 מטר. משם התחלנו לנסוע דרומה, והגענו לרוטורואה, שם ראינו גייזרים, ופעילויות וולקניות רבות. השתעשענו במופע מאורי קצר (הילידים המקומיים נקראים מאורים - והם עושים על זה המון כסף!!!). בערב אחותי שמרה על הילדים, ואשתי ואני הלכנו לערב מאורי מפנק הכולל מופע, וארוחה טעימה ביותר. משם המשכנו לעיירה נפיאר - זוהי עיירת חוף מדהימה ביותר המזכירה מאוד את פאלם' ביץ בארה"ב. הדרך לנפיאר הייתה מהממת (כשהיה עוד אור), אז עצרנו ליד מפלי huka שהם מפלים מרהיבים ביותר, עם צבע תכול משגע. זה היה יום חורפי שבסופו ראינו שם קשת מדהימה ומלאה. ואז נסענו לוולינגטון לצורך שייט במעבורת לאי הדרומי. לוולינגטון יצאנו בצהריים, עשינו מספר עצירות, הלכנו והגענו בלילה, והדרך הייתה די קשה, לא מספיק שהם נוסעים שם בצד הלא נכון של הכביש, אז יש בדרך לוולינגטון אזור של כמה קילומטרים של סיבובים מטורפים, והכל בחושך מוחלט. לכן זה היה מאוד משעשע לראות, בסוף אותו הקטע, את השלט "safe drivers - welcome"
מצטער שלא העלאתי עד כה את סיפור הטיול. (הטביעו אותי בעבודה, לצערי). אז ככה- יצאנו ב-8/9 לדרך לטיול של 5 שבועות. כהמלצת רבים לקחנו טיסת לילה, ובזכות כך הילדים יכלו לישון כל הדרך עד להונג-קונג (11 שעות) שם שהינו כ-7 שעות והמשכנו לטיסה של 11 שעות נוספות עד לניו-זילנד. בטיסה זו הם ישנו חצי מהזמן, את שאר הזמן אישתי בליתה בלשחק עם התינוק שלנו, ואני ביליתי בריצות במטוס אחר הילד הגדול (בן 3), ולפעמים אחותי שהצטרפה אלינו עזרה בריצות אחריו. אז הגענו לניו-זילנד. נחתנו באוקלנד - כבר ברגע הראשון נכנסו לשוק מהיופי המדהים של שדות ירוקים בכל מקום שאליו מסתכלים. לקחנו את הרכב, ונסענו לחדר לפרוק את המזוודות. מהר מאוד גילינו שבניו-זילנד חיים בעולם משלהם, ומסתבר שכל החנויות נסגרות ב-17:00, ורוב המסעדות פתוחות עד 21:00 במקרה הטוב. למחרת נסענו לעולם התת-ימי באוקלנד, זהו מקום מהמם שבו הולכים בתוך מנהרת זכוכית, והדגים, הצבים והכרישים שוחים מסביבך. היה פשוט מדהים. אחר-כך יצאנו לטייל קצת בחוף, והתענגנו על העובדה שהיה לנו מזל וקיבלנו מזג-אויר מדהים (לא קר מדי ולא חם מדי). משם המשכנו לאזור שנקרא bay of islands. מסתבר שרוב מטיילים מדלגים על אזור זה, ופשוט חבל, זה מקום מדהים. בדרך לשם השתגענו מהנופים שליוו אותנו לאורך כל הנסיעה, וצחקנו מהעובדה שנסענו שיש להם את המחוז הצפוני ואת המחוז הצפוני ביותר (far north), שהעדפנו לקרוא לו - far far away עשינו שייט קצר, עם עצירה על אחד האיים המשגעים שם. למחרת, עשינו טיול לנקודה בצפונית ביותר בניו-זילנד במסגרת טיול שנקרא חוף 90 המיילים, עשינו גלישת חולות (גם הילד הגדול עשה ונהנה), וטבלנו את רגלינו באוקיינוס, וטיילנו ביער גשם של עצי קאורי. שהם פשוט עצים ענקיים בקוטר של עד 5 מטר וגובה של כ-20 עד 30 מטר. משם התחלנו לנסוע דרומה, והגענו לרוטורואה, שם ראינו גייזרים, ופעילויות וולקניות רבות. השתעשענו במופע מאורי קצר (הילידים המקומיים נקראים מאורים - והם עושים על זה המון כסף!!!). בערב אחותי שמרה על הילדים, ואשתי ואני הלכנו לערב מאורי מפנק הכולל מופע, וארוחה טעימה ביותר. משם המשכנו לעיירה נפיאר - זוהי עיירת חוף מדהימה ביותר המזכירה מאוד את פאלם' ביץ בארה"ב. הדרך לנפיאר הייתה מהממת (כשהיה עוד אור), אז עצרנו ליד מפלי huka שהם מפלים מרהיבים ביותר, עם צבע תכול משגע. זה היה יום חורפי שבסופו ראינו שם קשת מדהימה ומלאה. ואז נסענו לוולינגטון לצורך שייט במעבורת לאי הדרומי. לוולינגטון יצאנו בצהריים, עשינו מספר עצירות, הלכנו והגענו בלילה, והדרך הייתה די קשה, לא מספיק שהם נוסעים שם בצד הלא נכון של הכביש, אז יש בדרך לוולינגטון אזור של כמה קילומטרים של סיבובים מטורפים, והכל בחושך מוחלט. לכן זה היה מאוד משעשע לראות, בסוף אותו הקטע, את השלט "safe drivers - welcome"