נט.איי.? (Net.A)

[עכבר כתום]

נט.איי.? (Net.A)

למי שלא מכיר את הרעיון, ישנן קבוצות עזרה עצמית למכורים שנקראות אלכוהוליסטים אנונימיים, אכלנים אנונימיים, נרקומנים אנונימיים, מהמרים אנונימיים וכולי. בנגלית זה יותר נחמד, השם הוא בדרך כלל האות הראשונה של ההתמכרות והאות איי (A) למשל AA עבור אלכוהוליסטים אנונימיים, NA עבור נרקומנים אנונימיים וכולי. לכל קבוצות ה"אנונימיים" יש תוכנית משותפת שבנויה מסביב לשנים עשר הצעדים, שהם בעצם צעדים הדרגתיים מתחתית הבור של ההתמכרות אל מקום של צמיחה נפשית ואישית כשהצעד האחרון הוא הבאת הדרך לאחרים שעדיין סובלים מההתמכרות. בישראל, עד כמה שידוע לי, אין קבוצה של מכורים אנונימיים לרשת. ולדעתי הפורום הזה בימים שהוא היה פורום לדיון בהתמכרות לאינטרנט, היה הדבר הכי קרוב לקבוצת תמיכה שאני מכיר. בניגוד להתמכרויות פיזיות שהבן המרכז הוא חומר פיזי (אוכל, אלכוהול, סמים), ההתמכרות לרשת היא נפשית בבסיסה. אין כאן כמיהה לחומר פיזי שממלא חללים בנפש, אלא כמיהה לתחושה שנותנת לנו הרשת, לחללים שהגלישה ממלאת אצלנו. עשיתי נסיון ראשון להסב משהו שיתאים למכורים לרשת. תקראו ותנו לי פידבקים על איך אפשר לשפר את הניסוחים ולהעשיר את מה שכתוב שם לדברים שאתם מכירים מהשימוש שלכם ברשת. אין לי מושג לאן זה יתפתח. בינתיים זה בשלב הנסיוני. לרשימת הצעדים אתם מוזמנים לקפוץ לפורום התמכרויות בתפוז. עכבר

 

[חמעפה]

../images/Emo24.gifהיי עכבר נבוא לשם

ותבוא גם אתה לפה יותר מתגעגעים אליך

 

[e-magine]

התמכרות לאינטרנט

הודעות מהסוג שאני מצרף בקישור שמצאתי בפורום התמכרויות, בוציאו ומוציאות לי כל חשק לעסוק בנושא וגורמות לי לבחילה קלה. זה לא אישי נגד הגולש/ת שכתב/ה את זה, אלא נגד הסגנון הסחבקי הכביכול הומוריסטי. (אם כי אני מבין מאיפה ההודעות האלה באות ואני מבין גם את חשיבות ההומור כדרך להתמודדות עם קשיים. ברעיון שמישהו שמכור מבקש הצלה מאנשים אחרים, כאדם הטובע בים סוער וזועק לעזרת המצילים, הוא רעיון אווילי. הרעיון שאנשים שחשים שיש להם בעיות דומות או משותפות, יתאגדו בצורה אנונימית ויתמכו אחד בשני להתגבר על הקשיים, הוא רעיון נכון. אני לא יכול להתעמק בכל מה שכתבת. אני בטוח שיש אנשים שאכן מכורים וגם שקבוצה מהסוג הזה יכולה לעזור. נכון, פורום התמכרות לאינטרנט היה הדבר הקרוב ביותר לזה ואולי הניסיון הצליח היחיד ברשת העברית. היתה לו מידה מסויימת של הצלחה וגם כמה כישלונות ומבחינתי היה חוויה מאלפת שלא הייתי מוותר עליה. היום אני די מתנגד להגדרה "התמכרות לאינטרנט, ואני מעדיף את ההגדרה "שימוש עודף ביישומי אינטרנט" שמשקפת לדעתי יותר נכון את התופעה או את קבוצת התופעות עליה מדובר. כפי שכתבתי אולי מאות פעמים בעבר, האינטרנט עצמו הוא מכשיר והוא כשלעצמו איננו טוב ואיינו רע במהותו. הבעיה היא כאשר אדם מגיע למצב שהוא עושה שימוש יתר באפשרויות שהכלי הזה מציע, כדי להשיח צרכים וסיפוקים או להתגבר על קשיים וחסכים ותוך כדי כך, מטאטא את הבעיות, הצרכים והקשיים מתחת לשטיח ואינו מטפל בהם. דיברנו בעבר הרחוק על כך ששום הגזמה, אובססיה, שימוש יתר אינן רצויות ואינן בריאות. תמיד היו חכמולוגים שהרגישו דחף לאו בר כיבוש לבוא ולכתוב "אני מרגיש שההתמכרות שלי לאינטרנט מועילה לי". ובכך לא רק שהפריעו לדעתי למה שפורום התמיכה ניסה לעשות, אלא גם הוכיחו לי ולעוד כמה אנשים שהם לא יודעים על מה הם שחים. דיברנו על כך שיש התמכרויות לא פיזיולוגיות ולא כימיות (הימורים), ואפילו התמכרויות שנחשבות בריאות (ספורט) ושיש התמכרויות שמשיגות הערכה חברתית אם כי מזיקות (התמכרות לעבודה מביאה כבוד והישגים למכור אך בדרך כלל מביאה גם לאי אפשרות להקים משפחה או להרס המשפחה, במידה וכבר הוקמה) ודיברנו על התמכרויות שאיש לא חושב שצריך להילחם בהן (התמכרות לקריאה או לשמיעת מוזיקה) מישהו טען פעם שאמנים גדולים שלא זכו להכרה בחייהם, וגם אמנים גדולים אחרים, היו מכורים או אובססיביים ליצירתיותם. דיברנו גם על זה שאדם שרואה עצמו מכור לאינטרנט, (בדרך כלל)לא ירצה להשתתף בקבוצת תמיכה עם אלקוהוליסטים או נרקומנים או אכלנים כפייתיים ויש לכך סיבות טובות. לדעתי, קיימים סיכויים להקים קבוצות תמיכה אנונימיות לפי המודל של AAA ודומיו, הן קבוצות מציאותיות והן קבוצות וירטואליות, ואולם, הסיכויים להצלחת קבוצות כאלה הוא ביכולת להביא את קיומם לידיעת קהל רחב ביותר (פירסום מסיבי ומתמשך) וגם יש צורך לנהל קבוצות כאלה כקבוצות סגורות מסוננות. כוונתי היא שאם מישהו רוצה לנהל פורום אינטרנטי שהוא קבוצת תמיכה אמיתית, לא יתכן לתת כניסה חפשית לטרולים וקרציות למיניהם. הא-ב של מקום תמיכה הוא ביטחון המשתתפים. בפורום פתוח לא ניתן להשיג ביטחון מינימלי מפני מטרידים ולכן הדבר נידון מראש לכישלון. עוד דבר חשוב, צריך לזכור שתופעת קבוצות הA למיניהן, פרחה בארה"ב, מדינה של יותר מרבע מיליארד תושבים. אנחנו חיים במדינה עם אוכלוסייה קטנה והסיכוי לגיבוש קבוצות בעלות נפח סביר קטנה. בנוסף, יש תחושה ש"כולם מכירים את כולם" ולפעמים זה כמעט נכון. הדברים האלה הם משכשולים. אם מישהו היה רוצה היום להקים קבוצת תמיכה וירטואלית בנושא, הייתי אומר לו שהוא חייב להתגבר על המלכוד הגדול של מצד אחד ניהול הקבוצה כקבוצה סגורה (כמו קומונה סגורה) ומצד שני להפעיל פרסום בלתי מתפשר ומתמיד. מי שימצא פתרון למילכוד הזה וגם יהיה בעצמו מסוגל להתמיד, יליח.

 

[עכבר כתום]

התמכרויות

אני מבין את התרעומת שלך על הזילזול כביכול בנושא שעבורנו הוא כל כך טעון ורציני. אבל אני מסתכל על זה כחוסר הבנה ולא כמשהו שבא לזלזל בנו כמכורים. בזמנו כשהתנדבתי במניעה והסברה נגד סמים ונפגשתי עם מכורים לא ממש הבנתי מה הביג דיל, למה אני יכול לחיות טוב בלי סמים והם נאבקים מאבק יומיומי לא להשתמש יום אחד ועוד יום. היום אני מבין הרבה יותר ואחד הדברים שאני מבין הוא שאין לי בכלל את הכלים להכנס לראש של מכור לסמים. אין לי את הכלים להתחיל להבין את המאבקים שהוא נאבק עם עצמו. ותודה לאל שאין לי. אני מסכים איתך שמה שאנחנו מכנים התמכרות היא בעצם התנהגות כפייתית אובססיבית, אבל עבורי זו בדיוק ההגדרה של התמכרות. כשהגבול נחצה והשימוש באינטרנט/אוכל/סמים/טלויזיה/מוזיקה או כל דבר אחר הופך לאובססיבי וללא נשלט, זו עבורי התמכרות. לגבי "התועלת" שבהתמכרות. אני בהחלט רואה תועלת. אם לא הייתה שם תועלת לא היינו חוזרים שוב ושוב לאותו המקום. הבעיה היא שמעבר לתועלת יש כפייתיות, יש נזק ויש מחיר שעולה על התועלת. אבל התעלמות מהתועלת הראשונית מחטיא לדעתי את המטרה. כי התועלת הזו היא המחיר שאנחנו נצטרך לשלם כשנחליט להפסיק את ההתמכרות. ואם לא נמצא אלטרנטיבות פחות מזיקות לא באמת נוכל להפסיק את ההתנהגות הכפייתית. שמעתי אתמול משפט שמתאים לדעתי גם לרעיון של הקמת קבוצת תמיכה למכורים לאינטרנט. "הוראה וסוציאליזם הם רעיונות נפלאים עד שמכניסים למשוואה את האנשים". ללא ספק שיש בעיה קשה עם האנשים, חלקם נפלאים וחלקם טרולים ומזיקים אחרים. רוב קבוצות התמיכה האלו הופכות עם הזמן גם למועדון חברתי שאליו נכנסים אנשים שעושים שימוש לרעה במסגרת של הקבוצה. אין לי רעיון איך להתמודד עם זה. אולי מראש צריך לתכנן את האידיאולוגיה כך שתיקח בחשבון את הגורם האנושי. ללא ספק שזהו נושא שדורש הרבה תכנון ולימוד. תודה על ההתיחסות המעמיקה, זה עזר לי להבהיר עם עצמי כמה דברים. עכבר

 

[Aisha]

אממ

שאלה לי האם הקבוצה תהיה וירטואלית זה קצת סוטר את המטרה אם כן. זה אכן נושא חדש שעדיין לא נחקר מספיק ע'י אנשי מקצוע

 

[e-magine]

תלוי מה המתרה.

בכל מקרה, הנושא לעוס.

 

[עכבר כתום]

כמו שאמר אימג'ין

תלוי מה המטרה. נכון לעכשיו אני בוחן את הנושא, בעיקר מה הכיוונים והתגובות. אני חושב שפורום לדיונים על התמכרות כבר יש כך שאין סיבה לעשות More of the same. מה שניסיתי זה לבדוק את הצורך וההענות לרעיון של קבוצת תמיכה. בינתיים אני די סקפטי. עכבר

 

[Aisha]

גם אני די סקפטית

בקבוצת תמיכה שבRL זה יצליח

 

[נבט9044]

לא בטוחה

לא בטוחה שההענות הנמוכה כאן יכולה להוות מדד לצורך ולהצלחה של הקמת קבוצה כזו. בקבוצות אנחנו אומרים שמפגש של שני מכורים- הוא כבר פגישה. לחיבור בין שניים שמטרתם לצאת מההתמכרות יש כח עצום ביחס לכח שיש לכל אחד מהם בנפרד. הרבה יותר מ 1+1=2 ובעיניי יש חשיבות גם לסוג ההתמכרות. נכון שלמכורים יש שפה משלהם, ושהצעדים אותם צעדים, ושבמפגשים משותפים אתה קולט עד כמה הסימפטום הוא רק סימפטום. ועדיין מאד משמעותי בעיניי להתחבר לאנשים בעלי פן דומה של ההתמכרות. יש שפה פנימית, וטיפים פנימיים, והומור עצמי שמייחדים כל קבוצה מהאחרות. כשמתתפת פעילה בקבוצות מהסוג הנ"ל אני יכולה להגיד בלב שלם שהפאק העיקרי של הקבוצות האלה הוא שהן מבוססות על אנשים. אני עצמי ברחתי משם לכמה שנים בדיוק מהסיבה הזו. הדרך עצמה נהדרת. אבל אין בחינות כניסה, ולא יכולות להיות, ויש צורך לסנן כל הזמן. דווקא בעניין הזה אני אופטימית לגבי החומר האנושי של הרוצים להיגמל משימוש מופרז באינטרנט. הגלישה ובעיקר הציטוטים מחדדים מאד את היכולת לברור את המוץ מהתבן. לפעמים אני יוצאת מפגישה של שעה וחצי עם חצי משפט שחדר לתוכי, ולמרות זאת יודעת שהיה שווה. אז אפשר לקרוא לזה הסתפקות במועט אני מעדיפה לראות בכך יכולת לומר תודה על מה שיש. יכוליות שיש דרך לעשות את הצעדים לבד. יכוליות. אני ניסיתי, וזה עבד ברמות מסויימות, לא התקרב לאנרגיות שיש ליחד אמיתי. ואת כל זה הייתי מסכמת בעוד שורה קצרה הלוואי שיצליח לך

 

[e-magine]

אני מקווה שעכשיו את בסדר

 

[נבט9044]

אני בסדר, את/ה בסדר

היה פעם ספר כזה והוא היה מאד אין. מקווה שאני בסדר באיזה עניין?

 

[e-magine]

אם כבר, אז אני בהחלט מקווה

שאת בסדר בכל מובן. ההערה הקודמת שלי קוונה לכך שבהודעתך הראשונה, סיפרת ש"ברחת מקבוצת תמיכה לכמה שנים". הנחתי שאם הגעת לקבוצת תמיכה (והשתמע שהיא עוסקת באיזשהו סוג של התמכרות) מן הסתם היתה לך בעיה ולא הלכת לשם לשם בידור. אי לכך, קיוויתי שאת בסדר בקשר לאותה בעיה שהביאה אותך מלכתכילה לקבוצת התמיכה שאת אופייה המדוייק, לא פירטת (וזו כמובן זכותך המלאה).