נטיות של אלים

נטיות של אלים

מהתיאור של כמה מהאלים בעולם של מו"ד, יש כמה דברים שלא ממש הסתדרו לי בראש מההתחלה, וכמה ששמתי לב אליהם תוך כדי כתיבת ההרפתקה.

נרול - אל המוות הוא ניטרלי-רע, וברור שהוא ייראה ככה לרוב האנשים. אבל למה בעצם? תמיד דמיינתי את הכוהנים שלו ככאלה שרואים אותו בתור האל הצודק ביותר, היחיד שכולם שווים בפניו באמת. למה הוא חייב להיות רע, ולא יכול להיות לו כוהן טוב שבסך הכול רוצה להציל את נשמותיהם המסכנות של החוטאים? ולמה הוא לא נוטה לסדר? (למרות שזה פחות קריטי)
אובאד-היי - "היות ואובאד-היי דבק בניטרליות באורח קפדני, הוא יריב של אהלונה". בגלל שהיא טובה? מה שהולך פה ממש לא מסתדר לי. מילא אם הוא היה רע, אבל מה בדיוק יש להם אחד נגד השני? (במיוחד שהוא אמור להיות ידיד של כל מי שחי בהרמוניה עם הטבע, והיא... נו, טובה). ואיך היריבות הזאת בין השניים מתבטאת בדיוק? אני מניח שהמאמינים שלהם לא טובחים אחד בשני ללא רחמים כמו אצל כל שאר האלים שנחשבים יריבים, כמו היירוניוס והקסטור או גרואומש וקורלון-לארת'יאן.
וקנה - נחשב בעיני רבים האל המרושע מכולם. אבל מה כל כך מרושע בו? בתור אדון כל הסודות והנסתר, אפשר להשתמש בכוח שלו למטרות טובות מאוד באותה מידה כמו מרושעות מאוד. גם אם וקנה עצמו היה רשע, אני לא רואה סיבה שלא יוכל להיות לו כוהן טוב. בעולם שלי, וקנה הוא אחד האלים המגניבים ביותר עם פוטנציאל גדול לקידום העלילה, הכוהנים שלו הם קהילה מתבודדת שסוחרת בידע במקום בכסף.
ווי-ג'אס - נסגדת בעיקר ע"י אשפי-אוב. זה לא אמור להיות תחום של רשע? למה היא עצמה ניטרלית, או לחילופין - למה האל-מתים נחשבים מרושעים?
יונדאלה - אלת ההוביטים היא סדר-טוב. אבל המקצוע המועדף על ההוביטים הוא נוכל, שזה בערך ההפך הגמור מסדר, ובדר"כ גם לא טוב במיוחד...

אשמח לקרוא מה דעתכם, בעיקר בשביל עוד קצת נקודות מבט לפני שאני מפתח את הנקודות האלה בעלילה שלי.
תודה =]
 

DDN

New member
מעניין. ..

נהניתי לקרוא את ההודעה, ומכיוון המחשבה שלך.

לגבי יונאלה - אני מוחה. בני המחצית של מהדורה 3/3.5 הם אינם הוביטים. לא ההוביטים כמו שטולקין בנה אותם. הם למעשה הרבה יותר קנדרים מהזוטונים החביבים עלינו. אם נצא מתוך הנחה שהם אכן הקנדרים, אז הקנדרים אינם סדריים, אבל הם רובם טובים. זה שאתה טוב במנעולים והתגנבות לא הופך אותך לאדם רע. למעשה, אתה יכול להיות קלפטומן עם לב טוב (ע"ע גדילן קוץ רגל).
בכל מקרה, זה שהמקצוע המועדף עליהם הוא כזה, זו בחירה ומבחינה מכנית.

מעניין האמת, שההוביטים של טולקין, הם כן "סדר טוב" ביסודם - מעדיפים את השקט, החיים הטובים והמסודרים.

אל מתים ורשע - לא זוכר עם מי דיברנו על זה. .. . להחזיר אדם מהמתים בצורה מעוותת נחשב פגיעה בסדר הטוב, מה שהופך את היצור שקם לרשע. מה שמניע אותו היא אנרגיה שלילית.

לגבי השאר. . .. אני אצטרך לעבור על הספרים שלי.
 
נממ...

בסדר, אז אם תחליף את המילה "הוביטים" ב"בני-מחצית", זה נשאר אותו דבר...
(אני פשוט לא אוהב את התרגום הזה. זה מסורבל מדיי.)
וברור שנוכלים יכולים להיות טובים (ובמיוחד בסיפורי הרפתקאות יש להם הילה מאוד רומנטית), אבל הם עדיין הכי רחוקים מסדר שאפשר.

לגבי אל-מתים - אני מקבל את הטענה. עדיין, זה לא מסביר למה ווי-ג'אס היא לא רעה. אם האל-מתים הם ככ מרושעים, היא אמורה להיות הכי רעה...
 

Nihau

New member
הודעה טובה


קודם כל סחטיין על המחשבה ההגיונית, כל עולם מ"ת שמשלב מידה בריאה של הגיון בריא ושכל ישר יעבוד טוב יותר ובסופו של דבר יהיה מהנה יותר מתאומיו חסרי היתרונות הללו.
ככל שיש יותר הגיון ושכל ישר בבניית עולם ככה יותר קל ונוח לשחקנים להשעות את הספק איפה שכן יש מקום לדמיון להשתולל ולהגמיש את העולם, והעולם והסיפור מקבלים יותר אמינות.

תראה, מו"ד בונה עולם אגדתי כמו באגדות של האחים גרים.
הנסיך הוא תמיד יפה תואר, בלי צורך בהוכחות ועדויות ראייה.
המכשפה היא רעה בצורה אוטומטית גם לפני שעשתה משהו לא חוקי או שפוגע במישהו בעלילה.
וכן הלאה על שאר הדמויות הסטריאטיפיות.

בנוסף מו"ד בונה עולם כטלאי על טלאי עם המון שיירים מהמהדורות הקודמות שלה והמון השפעות ממקורות חיצוניים, בלי לבדוק אם הם משתלבים ביחד או לא.
למשל המפלצת /en.wikipedia.org/wiki/Rakshasa_%28Dungeons_%26_Dragons%29" target="_blank" rel="nofollow">https://en.wikipedia.org/wiki/Rakshasa_%28Dungeons_%26_Dragons%29" target="_blank" rel="nofollow">רקשסה במו"ד מגיעה מהודו. ממתי יש להודו נכסי דלא ניידא בעולמות מו"ד אין לי מושג אבל ברור שחלק יפה מהעולם של מו"ד מתרחש בהודו או לפחות סוחר במפלצות עם הודו אגדתית כלשהי. אז אל תתפלא אם היצורים והאלים לא לגמרי מתאימים זה לזה לפי ההגיון הבריא.

אתה עובד עם הרבה יותר אפור במשחקים שלך ממה שמו"ד מספקת מספרי השיטה. זה אומר שהעולם שלך יותר מגוון וגמיש ממה שמו"ד נותנת לך. כל הטיעונים שלך לגבי האלים השונים והבעייתיות של ההגדרות שלהם נכונים. והמשחק שלך ישתפר אם תזרוק החוצה מהחלון כל הגדרה פנימית כזו שאתה מוצא שמגבילה אותך.
אין כל מניעה שלאלים שמוכרים בסטריאטיפ הציבורי כרעים יהיו כוהנים טובים ולהיפך. זה רק יהפוך את העולם להיות מעניין יותר, מציאותי יותר ויזכיר לשחקנים שהם לא משחקים משחק מחשב אלה משחק תפקידים ואולי לא כדאי להאמין לכל מה שהאיש בפאב אמר להם אתמול בלילה.
 
הבעייה היא שזה כבר נוגד את השיטה

כוהנים יכולים לחרוג רק בצעד אחד מהנטייה של האלים שלהם. ככה שלאלים רעים יכולים להיות כוהנים ניטרליים, אבל לא טובים.
להתעלמות מהחוק הזה עלולות להיות השפעות בעייתיות מאוד. אם למשל תחומי ההשפעה של נרול הם מוות ורוע, זה אומר שכוהן טוב של נרול יוכל לזמן אל-מתים, אבל הם יתקפו אותו, אבל הוא יוכל לגרש אותם. במקביל הוא יוכל להטיל לחשי טומאה שיזיקו גם לעצמו ולחבריו וכנראה שלא לדמויות נגדם הוא ירצה להילחם. בקיצור, זה יוצר יותר מדיי בלגן...

כרגע הדרך שלי להתמודד עם זה היא פשוט ליצור כמה שיותר דמויות ניטרליות, שיעזרו לגיבורים או יפריעו להם אם יש להן סיבה מספיק טובה. אני לא בטוח עד כמה הפתרון הזה עובד לטובת המשחק.

אגב, מה שאמרת לגבי דמויות סטריאוטיפיות, זו אחת הסיבות שבקבוצה הקודמת שלי בחרתי להיות אלף סוציומט
(בהמשך דרדרתי גם את כל שאר החבורה לסוציומטיות, כנראה הם פשוט ראו שזה מגניב).
 
אני לא חושב

תאמין לי שאני יודע לשחק סוציומט בלי לפגוע בקבוצה.
לעזור איפה שצריך, לחתור למטרה המשותפת, ובשאר הזמן לשבת בצד ולא להתערב בשטויות של כולם.
 
אם אינך משחק בגרייהוק, למה לך האלים שלו?

האלים שמוצגים בספרי הבסיס משמשים רק כדוגמאות, ומבוססים על הפנתיאון של עולם גרייהוק.

אם לעולם המשחק שלך לא קוראים "גרייהוק", למה להשתמש דווקא בהם? הרבה יותר קל ונוח להמציא אלים משלך, ולהלביש אותם על תחומי הלחש של האלים הנ"ל.

בעולם "הממלכות הצעירות" (עולם המשחק של סטורמברינגר) יש למשל כמה וכמה אלי מוות - חלק מהם שייכים לתוהו ומזכירים בצורה כזו או אחרת את השטן שכולנו למדנו להכיר ולאהוב מעטיפות התקליטים, אבל יש גם את מיראת', אלת התמותה של הסדר. באופן מפתיע, כוהני מיראת' ידועים כמרפאים - הם מאמינים שכל אחד ימות בסוף, ושהמוות הוא גורל בלתי נמנע, אז אין שום בעיה תאולוגית בהצלת חיים בינתיים...

גם אל המוות היווני רומי האדס/פלוטו לא היה בהכרח בחור רע במיוחד (בהשוואה לארס/מארס הוא בכלל מותק של אל) אם כי תואר כחתיכת קמצן (ממלכתו נמצאת מתחת לאדמה, וכך גם כל מכרות הזהב והיהלומים שממש קשה לחפור החוצה - יש סיבה למה לשלטון של טייקונים חמדנים קוראים "פלוטוקרטיה"), ואודין היה גם אל ששולט בעולם המתים ותואר כ"אבי הכל".

אה, ויש את אוזיריס אדון העולם הבא המצרי. שבין היתר הוא גם מת ומומיה. ולא סתם מומיה, אלא מומיה בלי פין (דג אכל לו אותו במהלך הנסיבות הלא נעימות שבהן אוזיריס המסכן הפך למומיה).
 
כי זה הרבה יותר נוח

ככה השחקנים שמכירים את השיטה, מכירים גם את האלים. אומרים להם את השם נרול והם מתכווצים בפחד. הם רואים את הסמל של ווי-ג'אס, הם ישר יודעים שיש להם עסק עם נקרומנסרים. אחרי הכול, אם הדמויות שלהם חיות בעולם הזה, הן אמורות להכיר גם את האלים.
יכולתי במקום זה להמציא אלים חדשים ולעשות לשחקנים בתחילת המשחק הרצאה עליהם ועל המאמינים שלהם, אבל זה סתם להלעיט אותם בהמון מידע ולצפות שהם יזכרו אותו בכול רגע נתון, או יקראו כל פעם מחדש מהרשימות המסובכות. אני לא רואה בזה טעם.

אגב, אל המוות האהוב עליי הוא דווקא מור של וורהאמר. אל המוות והחלומות, בעלה של אלת הצדק ואויבו של אל הרוצחים - השילוב האולטימטיבי.
 

Nihau

New member
דפי מידע כללי על העולם

זה דווקא רעיון לא רע, לתת לשחקנים שלך כמה דפי מידע כללי על העולם לפני תחילת המשחק, שיוכלו לעיין בהם בזמנם החופשי לפי הצורך או הסקרנות.
הרי אתה מצפה מהם לקרוא די הרבה דפי ספר שיטה כדי לדעת את כל הפרטים האלו אז מה זה משנה איזה דפים הם יקראו- ספר שיטה או מה שאתה הדפסת.

לגבי מוות- אני בעד המוות של עולם הדיסק. הוא הוגן, חרוץ, בעל מוסר עבודה עצום, חוש צדק מפותח במידה מפתיעה, חוש הומור ייחודי, ונכדה מגניבה ביותר.
 
אבל גם בשיטה אין ממש מידע

כלומר, מי שלא קרא את ספר האלים (בו יש גם תמונות של וי ג'אס החד-גבתית, אולידמרה שנראה כמו פדופיל פסיכוטי ופאלנרגן שנראה כמו הומלס זקן ומלוכלך שבורח מהמשטרה, אם למנות את מה שאני זוכר, ואת דפי הדמות שלהם עם כל השישים דרגות) יודע מעט מאוד על האלים הנ"ל - איך קוראים להם, מה הנטייה שלהם, מה הסמל שלהם ואיזה לחשים הם נותנים.

אנחנו יודעים איך נראה טקס חתונה בוקוביאני? מהם אתרי העלייה לרגל של וקנה? מתי נופל ראש השנה של מאמיני פיילור? לא - אלה פרטים שממילא צריך להמציא לפי הצורך. האלים של ספר הכללים נועדו להציג דוגמא לפנתיאון שמבוססת על זה של גרייהוק. ממילא תצטרך להמציא את כל התוכן העלילתי שקשור אליהם, אז למה לא לעשות עוד צעד קטן ולהמציא להם שמות חדשים, או אפילו להחליף אותם?

למעשה, גם למידת ההיכרות אין לאלי ספר השחקן יתרון מיוחד - השחקן הסביר כנראה מכיר הרבה יותר טוב את האלים היוונים, הנורדיים והמצריים גם אם הוא רק ראה עליהם משהו בטלויזיה. אומרים להם את השם "סת'" והם מתכווצים בפחד, מראים להם פנטגרם הפוך והם ישר יודעים שיש בסביבה מכשפות מכת השטן. אז נכון, אם הפנתיאון שלך מורכב מאודין, בודהה, זאוס וגרסת הרוק הכבד לשטן זה נראה קצת מוזר, אבל לא פחות מוזר מלנסות להסביר איך אל הננסים של גרייהוק עבר דירה לעולם אחר לגמרי, ולזכור שגוש צהוב ונוצץ זה הסמל שלו זה יותר עומס על הזיכרון מאשר לזהות סיני שמן בשמלה שמחייך כמו דביל בעודו יושב ישיבת לוטוס.
 
אני חייב לתקן

בודהה הוא לא אל, הוא אדם שהגיע לשלמות רוחנית (כמו נזיר ברמה 20).
פנטגרם הוא לא סמל השטן, אלא סמל מאגי שמסמל בעיקר חיים, ובתרבות המודרנית קיבל משמעות שלילית בעיקר בהשפעת הנצרות (דת לא מגניבה בעליל שאני אפילו לא אשקול להכניס לעולם המו"ד שלי) שרואה בכישוף חטא גדול.

להמציא את הטקסים והמנהגים של הדתות השונות דווקא יכול להיות ממש מגניב, ולא ידרוש יותר מידע לשחקנים, שכנראה גם לא יודעים כלום על החגים של יוון העתיקה.
 
למעלה