החלטתי לשתף איתכם ..
נכתב לפני כמה חודשים טובים שנראה כאיל וחלפו חיים שלמים מהם.. ברגע של שקט בלב הסערה (ללא שם) והשדים רדפו אותי אחד אחרי השני כמו מחרוזת פנינים ארורים שונאים סוגרים עליי במחנאות הסגורים ואם היתה מספיקה להתפתח בי אהבה בזאת שאני קיימת הייתי מכה במילה הקודמת והופכת ארורים לחברים קשור בקשורים ובדיוק בשנייה אתה (כציון לגוף מבדיל) מתפרץ בדלת גאה כמו טווס שלא יודע מה רבים רוצים לתלוש נוצה למרוט כנף כדי לשמוע אנקת כאב מפיו במקום שתלחש ממקום שרק אני שומעת במקום שתרע ותטיב רק איתי ארורים הימים בלעדייך ארורי(ם) חברים חבלי הימים בהם האהבה עדיין לא נאורה דיי ועדיין חובשת כובע על קוקודה מחשש שתחדור בה שמש עדיין לוגמת פרי בצמא באישיותה הנעלמת ימים לא קלים (נחוג במעגלים) בהם רציתי אותך רחוק מתמיד לתמיד ברבורים חברים נכנסת בדלת האגם למים קרים שחדרו כליחה לתוך גרוני הקימו מחצלת סגרו הלך פי ואפי נעים הימים ומקביל(ים) כעת אני ("אני" כציון לרוח) חשה טוב יותר מנותקת לא חשבתי שארגיש בנתק תחושתי ידיעתי היא ותק וכן אני יודעת איך לנשום אותי ללגום בחום אותי לפעום עצמי לומדת ויודעת אנוכי איך לרפא מחלואיי אבל בהשפעות הארורים לא דיי למדתי ובקרוב ידיעה עוד לפניי.