נחמה (ליבוביץ) ואני 
הפעמים הראשונות בהן שמעתי את השם נחמה ליבוביץ היו במשך שלוש שנות לימודיי האחרונות בישיבה תיכונית עת היה מזכיר המורה שלי לתנ"ך כל מיני שיטות לימוד של נחמה, ואם אינני טועה הוא גם למד אצלה. במשך השבועיים האחרונים קראתי את הספר "נחמה" - סיפור חייה של נחמה ליבוביץ שנכתב ע"י חיותה דויטש. אני לא מעוניין לבוא ולבקר את הספר אלא לשף אתכם ברגשות שהוא עורר בי, במחשבות העמוקות והתפעמות הבלתי פוסקת מדמות שכל כולה מושא להערצה כמו נחמה. אין טעם שאסרוק את חייה של נחמה המאמר שיתופי זה, משום שאם אעשה זאת, לא יהיה זה יותר מתקציר לספר, לכן בחרתי בנקודות עקריות מהספר שגרמו לי לחשוב, וואוו איזו אישיות מדהימה.. איזה מפעל חיים עצום.. ובכן, אחד הדברים שאפר ממש להוסיף לשמה של נחמה כמו היה דבר בלתי נפרד ממנו הוא מפעל הגיליונו שלה. נחמה חברה שאלות לפרשיות השבוע על פי הסדר ושלחה את הגיליונות לאנשים בארץ ובעולם. אחת השאלות המפורסמות ומיוחסות לנחמה היא : "מה היה קשה לרש"י?" נחמה סברה שאם רש"י מפרש משהו סימן שהיה לו קושי מסויים, והגישה לפסוק על פי המפרש היא מה מה בא המפרש לתרץ שהיה קשה לו להבין בפסוק. נחמה שאפה להנחיל את תורת לימוד המקרא יחד עם המפרשים, להשוות בין המפרשים השונים להעמידם זה מול זה ולהגיע לעמק השווה היא ידעה כיצד להפיח רוח חיים בלימוד ולהחיות כל פסוק להצגה מעניינת ומעמיקת מחשבה. הצורה בה נחמה נהגה ללמד הייתה מאוד תיאטרלית, וכאשר מתואר בספר על שיעורים שהבירה בשיטה זו יכולתי להרגיש כאילו הייתי ממש נוכח באותו השיעור וצפיתי בנחמה מחייה את דמויות התנ"ך למולי. באמת שקשה להכניס את כל שבחיה של האשה הזו לתוך מאמר קטן אחד, עם זאת, אין מילים בפי לתאר כיצד היא רגשה אותי. חשבו על זה, לשנות את תפיסת לימוד התנ"ך של אומה שלמה ! כולם קבלו את שיטת הלימוד של נחמה למעט ממספר בודדים שקמו לקראת ימי זקנותה ואף הם טענו כי שיטטה טובה מאוד אך זקוקב לרענון בשיתוף של ארכאולוגיה גיאוגרפיה והסטוריה - דברים שנחמה מאוד התנגדה להם בשיטת לימודה. איזו זכות ענקית עומדת לאותה מורה נפלאה, ממש רבי במובנים מסויימים. הגישה של נחמה לתנ"ך מעוררת חשק לרוץ לפתוח תנ"ך ולשקוע בים הגיגיו ורעיונותיו. מה גם שנחמה תמיד נהגה לומר שדברי התנ"ך הם מה שאנו חיים עכשיו וכך עלינו להתייחס אליהם. יתרה מזאת, מפליאה אותי העובדה שהיא לימדה כ"כ הרבה אנשים בכ"כ הרבה מקומות. כמדומני שכמעט ואין מקום בארצנו הקטנטונת שבו לא דרכה כף רגלה של נחמה. נחמה נשארה מורה איתנה אף על פי שחייה האישיים לא היו חיי זהב. היא התחתנה עם דודה שהיה גדול ממנה בשלושים שנה, ואפילו שהייתה מודעת לשמועות הסובבות אותה שהתחתנה עמו רק מתוך חסד, מפני שידעו שהוא עומד להתעוור, אבל נחמה תמיד הדגישה כמה היא באמת אוהבת אותו ושהתחתנה איתו על אף ההתנגדות הגדולה של אביה לדבר. בנוסף, לנחמה לא היו ילדים, והאירוניה פשוט צורחת כאן ; המורה הדגולה שחינכה והעמידה שני דורות של תלמידים צעירים ומבוגרים כאחד, לא חינכה את ילדיה שלה, מאחר ולא היו לה. לפעמים אני עוצר רגע וחושב, כיצד היה נראה לימוד התנ"ך ללא נחמה?! (לפחות באותם ימים, משום שעכשיו הוא איננו מזהיר במיוחד לצערי..). מה הייתי נותן לו יכולתי להשתתף בשיעור אחד שלה לראות את האישה שהעסיקה את מוחי במשך שבועיים תמימים שליוותה אותי כל יום בעת ביאתי ויציאתי את הבסיס, שהשרתה עליי את הרוח להסתכל על ספרי הקודש שלנו מצדדים שלפעמים נסתרים מעיננו. לסיכום, אני מקווה שבדברים אלו החלתי מעט מן התחושות שעוררה בי נחמה ליבוביץ ז"ל אני מאוד שמח שהיא נקרתה בדרכי ומודה להק שיצא לי לקרוא סיפור חיים של אדם שתרם המון למדינה ולאחרים.. שכל עצמותה נבעה מתחושת השליחות ללמד ממש עד סמוך לשעת הסתלקותה, ועל פרטים רבים שהשמטתי אולי מעצלות אולי מחוסר הכלים לתארם אני מצטער, וכל החפץ יפתח את הספר ויחווה בעצמו את החוויה המופלאה הזו. לסיום, אשמח אם מבין הקוראים יש כאלה שיש להם מושג איפה אני יכול לשמוע שיעורים מוקלטים של נחמה, או אולי להזמין, אשמח לקבל הפניות בנושא. מקווה שעוררתי בכם מין המעט שאני חשתי, ואולי עכשיו אראה את ספרי התנ"ך מזווית קצת שונה.. מהזווית של נחמה.
הפעמים הראשונות בהן שמעתי את השם נחמה ליבוביץ היו במשך שלוש שנות לימודיי האחרונות בישיבה תיכונית עת היה מזכיר המורה שלי לתנ"ך כל מיני שיטות לימוד של נחמה, ואם אינני טועה הוא גם למד אצלה. במשך השבועיים האחרונים קראתי את הספר "נחמה" - סיפור חייה של נחמה ליבוביץ שנכתב ע"י חיותה דויטש. אני לא מעוניין לבוא ולבקר את הספר אלא לשף אתכם ברגשות שהוא עורר בי, במחשבות העמוקות והתפעמות הבלתי פוסקת מדמות שכל כולה מושא להערצה כמו נחמה. אין טעם שאסרוק את חייה של נחמה המאמר שיתופי זה, משום שאם אעשה זאת, לא יהיה זה יותר מתקציר לספר, לכן בחרתי בנקודות עקריות מהספר שגרמו לי לחשוב, וואוו איזו אישיות מדהימה.. איזה מפעל חיים עצום.. ובכן, אחד הדברים שאפר ממש להוסיף לשמה של נחמה כמו היה דבר בלתי נפרד ממנו הוא מפעל הגיליונו שלה. נחמה חברה שאלות לפרשיות השבוע על פי הסדר ושלחה את הגיליונות לאנשים בארץ ובעולם. אחת השאלות המפורסמות ומיוחסות לנחמה היא : "מה היה קשה לרש"י?" נחמה סברה שאם רש"י מפרש משהו סימן שהיה לו קושי מסויים, והגישה לפסוק על פי המפרש היא מה מה בא המפרש לתרץ שהיה קשה לו להבין בפסוק. נחמה שאפה להנחיל את תורת לימוד המקרא יחד עם המפרשים, להשוות בין המפרשים השונים להעמידם זה מול זה ולהגיע לעמק השווה היא ידעה כיצד להפיח רוח חיים בלימוד ולהחיות כל פסוק להצגה מעניינת ומעמיקת מחשבה. הצורה בה נחמה נהגה ללמד הייתה מאוד תיאטרלית, וכאשר מתואר בספר על שיעורים שהבירה בשיטה זו יכולתי להרגיש כאילו הייתי ממש נוכח באותו השיעור וצפיתי בנחמה מחייה את דמויות התנ"ך למולי. באמת שקשה להכניס את כל שבחיה של האשה הזו לתוך מאמר קטן אחד, עם זאת, אין מילים בפי לתאר כיצד היא רגשה אותי. חשבו על זה, לשנות את תפיסת לימוד התנ"ך של אומה שלמה ! כולם קבלו את שיטת הלימוד של נחמה למעט ממספר בודדים שקמו לקראת ימי זקנותה ואף הם טענו כי שיטטה טובה מאוד אך זקוקב לרענון בשיתוף של ארכאולוגיה גיאוגרפיה והסטוריה - דברים שנחמה מאוד התנגדה להם בשיטת לימודה. איזו זכות ענקית עומדת לאותה מורה נפלאה, ממש רבי במובנים מסויימים. הגישה של נחמה לתנ"ך מעוררת חשק לרוץ לפתוח תנ"ך ולשקוע בים הגיגיו ורעיונותיו. מה גם שנחמה תמיד נהגה לומר שדברי התנ"ך הם מה שאנו חיים עכשיו וכך עלינו להתייחס אליהם. יתרה מזאת, מפליאה אותי העובדה שהיא לימדה כ"כ הרבה אנשים בכ"כ הרבה מקומות. כמדומני שכמעט ואין מקום בארצנו הקטנטונת שבו לא דרכה כף רגלה של נחמה. נחמה נשארה מורה איתנה אף על פי שחייה האישיים לא היו חיי זהב. היא התחתנה עם דודה שהיה גדול ממנה בשלושים שנה, ואפילו שהייתה מודעת לשמועות הסובבות אותה שהתחתנה עמו רק מתוך חסד, מפני שידעו שהוא עומד להתעוור, אבל נחמה תמיד הדגישה כמה היא באמת אוהבת אותו ושהתחתנה איתו על אף ההתנגדות הגדולה של אביה לדבר. בנוסף, לנחמה לא היו ילדים, והאירוניה פשוט צורחת כאן ; המורה הדגולה שחינכה והעמידה שני דורות של תלמידים צעירים ומבוגרים כאחד, לא חינכה את ילדיה שלה, מאחר ולא היו לה. לפעמים אני עוצר רגע וחושב, כיצד היה נראה לימוד התנ"ך ללא נחמה?! (לפחות באותם ימים, משום שעכשיו הוא איננו מזהיר במיוחד לצערי..). מה הייתי נותן לו יכולתי להשתתף בשיעור אחד שלה לראות את האישה שהעסיקה את מוחי במשך שבועיים תמימים שליוותה אותי כל יום בעת ביאתי ויציאתי את הבסיס, שהשרתה עליי את הרוח להסתכל על ספרי הקודש שלנו מצדדים שלפעמים נסתרים מעיננו. לסיכום, אני מקווה שבדברים אלו החלתי מעט מן התחושות שעוררה בי נחמה ליבוביץ ז"ל אני מאוד שמח שהיא נקרתה בדרכי ומודה להק שיצא לי לקרוא סיפור חיים של אדם שתרם המון למדינה ולאחרים.. שכל עצמותה נבעה מתחושת השליחות ללמד ממש עד סמוך לשעת הסתלקותה, ועל פרטים רבים שהשמטתי אולי מעצלות אולי מחוסר הכלים לתארם אני מצטער, וכל החפץ יפתח את הספר ויחווה בעצמו את החוויה המופלאה הזו. לסיום, אשמח אם מבין הקוראים יש כאלה שיש להם מושג איפה אני יכול לשמוע שיעורים מוקלטים של נחמה, או אולי להזמין, אשמח לקבל הפניות בנושא. מקווה שעוררתי בכם מין המעט שאני חשתי, ואולי עכשיו אראה את ספרי התנ"ך מזווית קצת שונה.. מהזווית של נחמה.