נחל גישרון

[pluto2202]

נחל גישרון

שלום, מה מקור השם נחל גישרון? האם יש סיפור שעומד מאחוריו? על איזה נושאים כדאי לדבר? ואיפה אני יכול למצוא מידע עליו שהוא מעבר למידע על המסלול כמו שמופיע במשרד החינוך או באתרים שמשווקים את המסלול?

 

[pluto2202]

הר שלמה

אני יודע שיש סיפור היסטורי שמתאר בצעד אחד מעבר של אלפי שנים, חיפשתי שעות ולא הצלחתי למצוא מה הוא. אוד לכם אם מישהו יתן לי קצת מידע על זה. תודה, רן

 

[Immanuel Goldstein]

לדעתי אתה פשוט

חושב בקטן. קרוב לעליה לתצפית הר שלמה יש מקום בו אתה יכול לעבור בצעד אחד מהפרמבריום לקרטיקון העליון, קפיצה של יותר מחצי מיליארד שנים.

 

[pluto2202]

אתה מתכוון לגילה של האדמה?

האם יש סימן שמבדיל שלפיו ניתן להבדיל מהם בקלות?

 

[Immanuel Goldstein]

סימן ברור מאד

פרקמבריום- גרניט בצבע אדום קרטיקון- גיר בצבע לבן עד לבן- צהבהב. פתח מפה גיאולוגית- רואים שם מעבר חד בין פרקמריום לקנומן.

 

[שמוליקכהן]

ההבדל הוא בסוג המסלע

הגרניט, שהיא סלע יסוד נוצרה לפני כ- 744 מליון שנים, או בשפה גיאולגית בעידן הפרקמבריום, לעומת זאת, אבן הגיר גילה הוא פחות ממאה מליון שנים, ובשפה גיאולוגית, היא תוצר של תקופה הנקראת קרטיקון עליון. לא יודע עם שמת לב, אבל קראתי לפרקבמריום עידן, ולקרטיקון תקופה. לא מדובר בטעות או בסמנטיקה, בגאולוגיה נהוג לדבר על עידן, תור ותקופה. לדוגמא תקופת הקרטיקון העליון מתוארכת ללפני 64.3 מליון שנים עד 100 מליון שנים. היא חלק מתור הקרטיקון שמתוארך ללפני 146 מליון שנה עד לפני 64.3 מליון שנה. תור הקרטיקון הוא חלק מעידן שנקרא מזוזו איקון שתחילתו לפני 251 מליון שנה, וסיומו לפני 64.3 מליון שנה. מסובך? מאוד. לכן, אני ממליץ לך לא להכנס יותר מדי לעובי הקורה הגיאולוגית, אלא אם אתה רוצה שהמטיילים שלך יזרקו אותך מהתצפית לקניון. אני מקווה שעמנואל לא יתרגז עלי, אבל המלצה שלי היא לא להזכיר תקופות, תורים או עידנים גאולוגים, אתה יכול פשוט להגיד משפט כמו, "שימו לב, התחלנו את המסלול על סלע לבן, ולאחר כך וכך מטרים (אני לא זוכר את המסלול בע"פ) אנחנו עומדים על סלע שחור. במספר פסיעות עברנו לא רק מסלע גיר לסלע גרניט, אלא גם דילגנו על מעל חצי מליארד שנים." ומכאן אתה יכול להמשיך ולהרחיב על הנושא הגיאולוגי, במידה ואתה מעוניין, ולהוסיף מספר מילים על סלע הגרניט ועל סלע הגיר.

 

[Immanuel Goldstein]

לכעוס למה?

אם כשאתה מדריך אתה סבור שעדיף להשתמש בגיל מוחלט, זו כמובן זכותך. אבל לדעתי על מדריך לדעת את התקופות הגיאולוגיות, סדרן ומשמעותן. כתבת שמות תקופות ותאריכים, אבל מה עם המשמעות? הדבר החשוב ביותר לדעת על הפרקמבריום זה לא מתי הוא הסתיים (בטבלאות שונות יש זמנים שונים, הנמוך ביותר 530 מליון שנה הגבוה 590 מליון שנה, המעודכן ביותר שאני מכיר 540). אלא מה קרה בינו ובין הקמבריום- שזה הופעת צורות החיים שאנחנו מכירים באירוע הידוע כמפץ הקמבריוני. אותו דבר לגבי הקרטיקון- לא משנה מתי הוא הסתיים, משנה שהוא הסתיים באחת משתי ההכחדות הגדולות ביותר שהיו אי פעם מאז המפץ הקמבריוני, מה שחיסל את כל האמוניטים ואת רוב הדינוזאורים. כאשר אתה משתמש בזמן מוחלט אתה בעצם נותן נ.צ. מה נ.צ נותן לך? כלום מלבד הוראה איפה לחפש את האתר שלך במפה. שם האתר נותן לך תמונה מנטלית שלו, אם הוא מוכר לך. תגיד לי "איאוקן" ואחשוב על תקופה של ים עמוק בה חיו בין השאר נומוליטים והשאירה משקעי קירטון וצור עדשתי (וגם גיר). תגיד לי "לפני 45 מליון שנה" ואחרי שאזכר שזה איאוקן אקבל אותה תמונה. כמובן שאם הקבוצה היתה פעם אחת בניצנה עם מדריך אחד, ופעם שניה בנחל אביב עם מדריך שני, ואף אחד מהם לא אמר להם שהם נמצאים באיאוקן אז כשאני אגיד להם על הגלבוע "איאוקן" הם לא יקשרו את הסלע שמתחת לרגליהם לשני המקומות הקודמים שהזכרתי. ומי שאני מתרגז עליו באמת הוא אותו מרצה בקורסי מורי דרך שאינו טורח לעדכן את טבלאות הזמן הגיאולוגי שלו, ולא ללמד מה הטבלאות האלה אומרות.

 

[שמוליקכהן]

מקווה שזה יעזור

מקור השם הר שלמה הוא בועדת השמות. הם קישרו בין עציון גבר לשלמה המלך, והחליטו לקרוא להר השולט על אילת, היא עציון גבר, על שם שלמה. זו גם הסיבה שעמודי הסלע המפורסמים בתמנע, נקראים עמודי שלמה. אפשר לדבר על מספר נושאים בנחל גשרון: הגאולוגיה של הנחל והעובדה שהוא מתחיל את מסלולו בתוך אבן חול, ועובר סלע גרניט. אפשר לדבר על דרך החוגגים העוברת בסמוך, או קביעת הגבול בין מצרים לאמפריה התורכית ב- 1906, אותו קו גבול שמפריד היום בין מדינת ישראל למצרים. אפשר להזכיר את מבצע עבדה, שבמהלכו התקדמה חטיבת הנגב בצמוד למפרץ אילת מכיון מערב, צמוד לגבול המצרי (בעוד שחטיבת גולני התקדמה לאורך הערבה), אך על מבצע עבדה כדאי, לדעתי לדבר באנדרטה שליד קניון מול הים", במידה ותגיעו לשם.

 

[EYTAN155]

שלמה וגישרון

שמו הערבי של הר שלמה - ג'בל אל מסרי (ההר המצרי ). הוא נקרא ע"ש שלמה המלך שפתח לפי מסורת המקרא את הסחר הימי מאילת (מל"א ט-י) בעקבות שמו ניתנו גם להרים אחרים באזור שמות של מלכי יהודה. נחל גישרון קיבל את שמו כתירגום שמו הערבי -ואדי ג'יסריה (נחל הגשר) שמקורו בגשר אבן חול טבעי שהיה מעוצב באפיק הנחל ונסחף לפני שנים .

 

[קשקש דרום]

הר שלמה

בענין המעבר בין התקופות אז לא תפספס, זה נמצא על האוכף בין הר יהורם לבין הר שלמה (אוכף המטכ"ליסטים) שם מופיעה הכתובת "אוכף זה שבין הר יהורם להר שלמה זהו אחד המקומות היחידים בעולם שבו ניתן לעבור בצעד אחד יותר מחמש מאות מיליון שנה". כמו שנאמר הכוונה היא למעבר בין המסלע. במקום ניתן גם לדבר על המסלע היחודי לאזור אילת וגם על סיפור המטכליסטים שקרה באזור ומזה על איך להתנהג במדבר. רק שים לב שאם יש חוץ ממך עוד קבוצות אז לא כל כך נוח לעצור שם. בפסגת ההר אפשר לספר על מבצע עובדה (כי רואים גם את הערבה גם את משלט הצוק (הר יואש) ואת המפרץ עצמו). ניתן גם לספר על אילת לאורך התקופות שהיתה נקודה חשובה בימי שלמה, דרב אל חאג' וכו. אני הכי אוהב לספר שם את סיפור הפוליטיקה המענינת סביב נמל עציון גבר בין חירם מלך צור ובין מלכת שבא ושלמה.

 

[קשקש דרום]

נחל גשרון

השאלה היא איזה חלק של הנחל אתם הולכים אם בחלק החדש (גשרון עליון עליון שסומן בשנה שעברה) אז אפשר גם לספר על דרב אל חאג' (ישנה כתובת ערבית על מפל בנחל) , על בע"ח במדבר (יש מלכודת נמרים במצב שימור מעולה ולא רחוק ממנה משטח אכילה של צבוע) ואפשר גם לספר על גבולות כשהשביל מגיע לתצפית גשרון. בחלק העליון עד מעבר צפרה ובחלק התחתון אפשר לספר על התאמת צומח לתנאי מדבר (הרבה צלף סחוסי, זוגנים ופגוניות), על אבני חול ועם הציורי סלע על אדם במדבר. ציורי סלעכ רבים יש על הקיר המערבי של הנחל בגובה חצי מ' מהרצפה כמאה מ' לפני החיבור עם הערוץ של מעבר צפרה וכמאה מ' אחרי. הציור היפה ביותר בנחל נמצא כ- 30 מ' לפני הפניה למעלה גשרון על בולדר קטן הנמצא במרכז הערוץ ועליו ציור מדהים של יעל.