אין להם מה לאבד
אין להם על מה לשמור כי כולם שומרים עליהם. יותר מאוחר כשאנחנו מגלים כמה שדברים מסויימים יקרים לנו, אנחנו כל כך שומרים עליהם שאנחנו עסוקים יותר בכללים של מה כן ומה לא ומאבדים את החופש האמיתי את האפשרות ללמוד בכיף. כמבוגרים ככל שאנחנו מפתחים יותר את היצירתיות שבנו, ככל שנהיה מוכנים ללכת כברת דרך גם בחושך, לקבל את הטעות כחלק מהלמידה, נרכוש חזרה את האמון בעצמנו ובחברה בה אנו חיים. להגיע לרמה של התינוקות אני לא חושבת שנוכל, כי בדרך יש כל כך הרבה עכבות(מודעות ובלתי מודעות), אבל להתקרב אליה אנחנו בהחלט יכולים, כי הילד הזה שהיינו הוא עדיין חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו.
מאיה