גנבת לי את הרעיון של האטמים..
אני חושבת שהם הומצאו במיוחד בשביל אפּם הסורר של בני/ת הזוג.. שיטה אחרת היא שיטת "המרפק", זה אומר שכל פעם שהוא נוחר, את נותנת לו דחיפה עם המרפק ישר לצלעות, אם הוא מתעורר, הנחירות תפסקנה (אני מאוד מקווה בשבילך!!) אם לא, נסי שנית, בסוף זה יצליח. שיטה נוספת היא שיטת "הצביטה", בשיטה זו את אמורה לצבוט את אהובך בכל פעם שהוא מתחיל באותה סימפוניה מוכרת.. (הוא שוב מזייף, נכון?). פשוט ציבטי אותו בכל פעם, זה ייקלט בתת מודע, ובאופן אימפולסיבי-רפלקסטיבי ומאולף, בסוף הוא ילמד ויפסיק לנחור. (דבר דומה עושים למניעת הרגלים כמו בדיאטה, בכסיסת צפורניים וכו´) שיטה נוספת היא שיטת "הבעיטה", טוב, אז אולי זה נשמע קצת אלים (זה כן, אבל לא נורא), כשבן זוגך שוב ינחר, תני לו איזו דחיפה (קטנה) ותפילי אותו מהמיטה, המפגש המקורב עם הרצפה הקרה יעשה את שלו, ואם לא, שימשיך לנחור שם (ולא באוזן שלך). לשיטה האחרונה שנקרא לה "הכרית", יש חסרון, (שום דבר אינו מושלם, כידוע) פשוט תעיפי (המממ.. זו מילה קשה מדי.. בואי נגיד - ´תשליכי´) כרית לאזור הגוגולת ותמתיני כמה שניות. אם הנחירות פסקו להן, כנראה שהמשימה הוכתרה כהצלחה, אם לא, נסי שנית. החיסרון הוא, שאם הנחירות אכן פסקו, עלייך לבדוק לאחר דקה-שתיים שהוא לא הופך להיות כחול וקר. הממ.. לא, זה לא דבר חיובי. אם בבוקר הבחור מתעורר עם סימנים כחולים ולא מוסברים על הגוף ושואל אותך לפישרן, תכחישי תכחישי ותכחישי בנמרצות כל קשר למעשה (זה בסדר, הם לא זוכרים כלום בבוקר) ותזכירי לו שהוא שיחק כדורגל עם חברים לפני יומיים (תגידי את זה גם אם לא היה כזה משחק, כבר אמרתי, הם לא זוכרים כלום בבוקר). זהו, אז שיהיה לך יום טוב
והמון הצלחה
נ.ב. לא להשתמש בשיטות שהוצעו כאן, אם את לא רוצה לאבד אותו (כחבר או בכלל). נ.ב.ב. גם בלי קשר, אל תשתמשי בהן.
)
