נחום
זה היה לפני כ-20 שנה שנחום למד אותי להכין קפה אמיתי. נחום הוא ידיד נפשי, שהיה ואיננו עוד; ופעם אספר לכם עליו. היום אספר לכם על הקפה שנחום לימד אותי להכין. זה קרה בהר חריף, בחורף גשום וקר. בהר חריף יש את הנוף היפה בעולם, ואני בטוח שזה המקום שבו הופיע ונעלם הנסיך הקטן. אני בטוח כי רואים משם את הכוכב ההוא. איזה לילות ארוכים עברנו שם בסיורים ארבעתנו... נחום ואני... ועוד שניים. תמיד נחום ואני ועוד שניים. ובאמצע הסיור, הרבה לפנות בוקר, הינו יורדים ארבעתנו מהרכב, ונחום היה מוציא את ערכת הפלא. ערכת הפלא קראתי לה. היה שם אמגזית, פינג`ן קטן ומרופט, ארבע כוסות קטנים, מאלה שקנינו בטונות באל-עריש ונצמאות אצלי במטבח עד היום, קופסה עם קפה שחור וקופסה עם סוכר. ממש ערכת פלא.... בתנועות מדודות היה נחום מייצב את האמגזית על החול, ומודד מהג`ריקן המטונף 4 כוסות מים ועוד. בדיוק ארבע כוסות ועוד רבע. כל כוס היתה נשפכת בעדינות לתוך הפינג`ן, והיה מציב אותו על האש. על אש נמוכה כמובן. ואז, בחרדת קודש, היה נחום מפזר על פני שטח המים 4 כפיות גדושות מאוד של קפה, כך שהיה נוצר הר של קפה מעל המים. לא לערבב!!! אסור לערבב. אחר כך היה מזר על הר הקפה 5 כפיות סוכר. לאט לאט.... שמשקל הסוכר ישקיע את גושי הקפה... נחום היה מקפיד שהסוכר יפול גרגיר גרגיר על הקפה. אני הייתי מסתכל מוקסם. השניים האחרים , כמובן, בינתיים נרדמו למרגלות הרכב.... ואז.... בלי לערבב (אף פעם לא לערבב) היה מגביר טיפה את האש ומביא את השיקוי כמעט לרתיחה. בלי לערבב!! ומבלי שממש ירתח. עד ששכבה קטיפתית היתה עולה למעלה ומאיימת לגלוש. לשכבה הקטיפתית הזו, לקצף הזה, נחום היה קורא באיזה שם שמעולם לא הצלחתי לבטא, ושנשכח לי במהלך השנים (אתה רז, בטח זוכר את השם). ואז... או אז, היה נחום אוסף את הקצף עם כפית, ומפזר אותו שווה ושווה ובעדינות עילאית בתוך ארבע הכוסות. בלי לערבב את הקפה!!! וכשנגמר הקצף, היה מוזג את הקפה קצת בכל כוס, תוך כדי שהיה שומר שהשכבה הקטיפתית, הקצף, יוותר למעלה. השניים ישנו, אז לכל אחד מאיתנו היו שני סיבובי קפה.... ואיזה שיחות. שם היינו מתקנים את כל עוולות העולם. שם היינו מדברים על אהבה. שם היינו מעלים זכרונות, ונזכרים בזיונים, מנתחים ספרים, מדברים על סרטים ושרים בלחש. שם היינו מחפשים את עקבותיו של הנסיך הקטן. למה נזכרתי בזה דווקא עכשיו? כי הקפה עוד מעט גולש... סקסופון
זה היה לפני כ-20 שנה שנחום למד אותי להכין קפה אמיתי. נחום הוא ידיד נפשי, שהיה ואיננו עוד; ופעם אספר לכם עליו. היום אספר לכם על הקפה שנחום לימד אותי להכין. זה קרה בהר חריף, בחורף גשום וקר. בהר חריף יש את הנוף היפה בעולם, ואני בטוח שזה המקום שבו הופיע ונעלם הנסיך הקטן. אני בטוח כי רואים משם את הכוכב ההוא. איזה לילות ארוכים עברנו שם בסיורים ארבעתנו... נחום ואני... ועוד שניים. תמיד נחום ואני ועוד שניים. ובאמצע הסיור, הרבה לפנות בוקר, הינו יורדים ארבעתנו מהרכב, ונחום היה מוציא את ערכת הפלא. ערכת הפלא קראתי לה. היה שם אמגזית, פינג`ן קטן ומרופט, ארבע כוסות קטנים, מאלה שקנינו בטונות באל-עריש ונצמאות אצלי במטבח עד היום, קופסה עם קפה שחור וקופסה עם סוכר. ממש ערכת פלא.... בתנועות מדודות היה נחום מייצב את האמגזית על החול, ומודד מהג`ריקן המטונף 4 כוסות מים ועוד. בדיוק ארבע כוסות ועוד רבע. כל כוס היתה נשפכת בעדינות לתוך הפינג`ן, והיה מציב אותו על האש. על אש נמוכה כמובן. ואז, בחרדת קודש, היה נחום מפזר על פני שטח המים 4 כפיות גדושות מאוד של קפה, כך שהיה נוצר הר של קפה מעל המים. לא לערבב!!! אסור לערבב. אחר כך היה מזר על הר הקפה 5 כפיות סוכר. לאט לאט.... שמשקל הסוכר ישקיע את גושי הקפה... נחום היה מקפיד שהסוכר יפול גרגיר גרגיר על הקפה. אני הייתי מסתכל מוקסם. השניים האחרים , כמובן, בינתיים נרדמו למרגלות הרכב.... ואז.... בלי לערבב (אף פעם לא לערבב) היה מגביר טיפה את האש ומביא את השיקוי כמעט לרתיחה. בלי לערבב!! ומבלי שממש ירתח. עד ששכבה קטיפתית היתה עולה למעלה ומאיימת לגלוש. לשכבה הקטיפתית הזו, לקצף הזה, נחום היה קורא באיזה שם שמעולם לא הצלחתי לבטא, ושנשכח לי במהלך השנים (אתה רז, בטח זוכר את השם). ואז... או אז, היה נחום אוסף את הקצף עם כפית, ומפזר אותו שווה ושווה ובעדינות עילאית בתוך ארבע הכוסות. בלי לערבב את הקפה!!! וכשנגמר הקצף, היה מוזג את הקפה קצת בכל כוס, תוך כדי שהיה שומר שהשכבה הקטיפתית, הקצף, יוותר למעלה. השניים ישנו, אז לכל אחד מאיתנו היו שני סיבובי קפה.... ואיזה שיחות. שם היינו מתקנים את כל עוולות העולם. שם היינו מדברים על אהבה. שם היינו מעלים זכרונות, ונזכרים בזיונים, מנתחים ספרים, מדברים על סרטים ושרים בלחש. שם היינו מחפשים את עקבותיו של הנסיך הקטן. למה נזכרתי בזה דווקא עכשיו? כי הקפה עוד מעט גולש... סקסופון