בואי נתחיל מזה
שלא נפגעתי בכלל, ושעם האמירה העקרונית אני מסכימה במאה אחוז
יש יותר סיכוי למצוא מישהו שיתאים לי מכל הבחינות החשובות בסביבה הטבעית שבה אני חיה: שכונה עבודה חוגים או פעילויות אחרות שהן חלק מהשגרה והלוואי וזה היה קורה רק ש.... השכונה שאני גרה בה היא בורגנית להחריד חוץ ממני יש עוד שתי נשים גרושות בערך בשכונה והן שתיהן חברות מאד-מאד טובות שלי...
הסיכוי לפגוש באסיפת הורים או במכולת גבר מעניין, מעוניין ופנוי שואף לאפס, אם לא פחות מזה. בעבודה שלי יש בעיקר אנשים.... איך לומר....
שאינם כוס התה הפרטית שלי. מצאתי איש אחד (מתוך בערך 120 (
)) שמתחבר אלי יופי הוא אפילו פנוי ואפילו ניסינו.... ולא הצליח...
נשארנו חברים טובים. טובים מאד. וזה הרבה, אבל זה לא הנושא שעל הפרק חוגים ופעילויות אחרות.... חשבתי על זה הרבה בעבר, גם בהקשר שאת דיברת עליו - להרחיב את מעגלי ההיכרויות בדרך כזו כאמא לשני גורים קטנים מתעוררת בעיה של זמן בעיה של תקציב ובעיקר בעיה של אנרגיות.... הבנתי גם שללכת לחוג או פעילות במטרה לפגוש אנשים מפספס קצת את הרעיון של ללכת לחוג או פעילות שאמור להיות מתוך עניין ללמוד משהו או להתעסק במשהו שמעניין אותי בסוף יצא שלא הלכתי לכלום.... בינתיים
לכן הדרך היחידה שאני יכולה לחשוב עליה להכיר אנשים היא דרך הכרויות חברים ש"משדכים" מדי פעם או הכרויות אינטרנטיות. להגיד לך שאני אוהבת את זה
בוודאי שלא. המלאכותיות של זה, האג'נדה הזו שנמצאת באויר משיחת הטלפון הראשונה והלאה התכליתיות של השיחות והפגישות האלו העירנות וה"רשימות" שכל אחד מגיע איתם לפגישות האלו כל אלה בעייתיים. זה נכון. רק שעוד לא מצאתי דרך אחרת....
ולעניין האנונימיות - אמר עלי פעם מישהו שאני אדוקה מאד בשמירה על הפרטיות שלי אני חושבת שזה נכון ולא נכון בו זמנית. מצד אחד "התפשטתי" כאן בפורום לא פעם ולא פעמיים
חשפתי קרביים, נפש ולב. מצד שני אני אכן לא משתתפת במפגשים, מבחירה. נסיונם של אחרים לימד אותי שקשה מאד להמשיך "להתפשט" אחרי שמוותרים על האנונימיות אחרי שהופכים לחלק מהחבורה של אנשים שנפגשים מחוץ לצג המחשב ומקיימים חיי חברה אמיתיים ולא וירטואליים. היה שלב (קצר יחסית) שבו התלבטתי איזה משתי האופציות עדיפה לי: האם אני רוצה להצטרף למעגל החברתי הזה ולוותר על היכולת לחשוף ולהתפשט פה בכל פעם שירגיש לי? או שאני מעדיפה להמשיך לכתוב בחופשיות מלאה, ולוותר על המעגל החברתי שמציע הפורום השכן? בחרתי מן הסתם באופציה השניה. אני מודה, עם צער מסוים על הויתור שכרוך בה. זו הבחירה שלי, כי היא מתאימה לי. אחרים בוחרים, בחרו ויבחרו אולי אחרת כי זה מתאים להם. גם כאן אין שום שיפוטיות חלילה. בין הבחירה הזו ובין הכרויות אינטרנטיות באתרי-הכרויות אין ולא כלום....
דרך אגב - למדתי שלא לספר לדייטים שלי על הפורום וכך ההפרדה נשמרת אפילו עוד יותר טוב... ברור שאם יגיע מישהו שמקומו בחיי יגדל ויתרחב - אשתף ואספר גם על המקום הזה אבל לא מיד בהתחלה.... ועוד אנקדוטה אחרונה: עם כל הקנאיות לאנונימיות ופרטיות - גם כאן וגם באותם אתרים אני מופיעה בשמי האמיתי והמאד-פרטי .....
פרדוקס? אולי....
עפ
(מקווה שהצלחתי להסביר חלק מאי-הבהירויות)
מענין אם תיזכי לזר פרחים... כמנהג הבית... נדמה לי שהוא ניתן רק עבור הודעה עם תוכן... אפשר שנראה אותך קצת
את באה או הולכת
