נזירה....

נזירה....

אישה כנזירה בשבועת מילים מתערטלת גלימת יצרים מגופה נופלת , פניה תכבוש בתוך מזבח במקדש התאווה נדר נטבח .... חומקת מצללי פסלים צורבים שעל נפשה חרטו חוקים ומשפטים . עולה במסע יקוד בעלומים אל עבר ערגת מגעים נסתרים.... קול פעמונים מהדד בליבה מפעמים ניחוח הנשזר בשיער ראשה. זוג זרועות אוספות אותה בדממה למנעמי תשוקת איש כלחם קדושה... <>
 
נזירות עם מחוך...חח... הנזירות של

היום זה לא מה שהיו פעם..... מסתירות מתחת לשחור הזה......הפתעות. סקסיות ... מקסים.
 

סנדי32

New member
שושן , תתפלאי נזירות רואים בסרטים

[URL='http://'] הכחולים[/URL]
אישה,השיר מקסים אוהבת את מה שאת כותבת
 
נזיר

גזר על עצמו שבועת נזיר את תשוקתו לבורא החזיר, לבוש גלימה שכיסתה ליבו תאוותו המשיכה לקונן בו. נדר שלעולם לא ידע אישה אך בלילות חלם על מבושה, השתטח על המזבח ובכה בקול עד כמה יכול הוא לסבול. מגע ידה שוב ליטף גופו פרק הנזירות הגיע לסופו, תשוקתם התפרצה כאש להבה שוב יכלו לעשות אהבה.
 
נדר.....

נדר נרקם לעורו בחום כבשן דמעות מתירות כמיהת איש ביישן. קינת גופו למרחקים נשמעה בלבו עדיין שוכנת אותה נשמה. יד נשלחה ללטף אל כל שקפא הוא נרעד ומשיל חומות של שפע, תשוקה נוסקת אל שמים תאווה מרפדת יצועם של השניים. פעמוני עבר מצלצלים זמן עתיד רסיסי נדר שהופר מוטלים ליד , לב גבר מעורטל שם מוטל , ריח אישה על גופו כטל........ <>
 
נדר...

הלב שנשבר נדר את נדרו לעולם לא יתן שוב לשוברו, הקים מסביבו חומת מגן מפני פלישת אישה עליו יגן. גופו יבש ממגע יד אישה לא נשיקה ואף לא לחישה, תשוקה נצברה במסתורי הלב בחברת הבדידות כה טוב השתלב. משוטט הוא כעת במדבר התשוקה נודד לו עד לארץ רחוקה, מחפש הוא שם את נווה המדבר שם בדידותו תהפוך לנחת העבר. היא תחכה לו ליד הבאר תשקה אותו ברסיסי גופה הבוער, שם בין חולות הציה לשמים תכרת ברית הנצח בין השנים.
 
רסיסים....

רסיסים של זיכרון ענוג נותרו בתוך לבי , עוד נותר לנו שלם אחד גדול לנפץ בתשוקתנו וללקט בידיים נרעדות בעוצמת כיסופים אל חום לבך שאותי מבעיר כל פעם כאשר נפגשים.... <>
 
למעלה