נזיקין

החלטות מינהל

מה לעשות, ומרבית ההתנהלות המשפטית מבוססת על פרשנות...אבל אני מוכן לאמץ את האיפיונים שנתת לתשובה
ולגבי המקרה הספציפי - מינהל מקרקעי ישראל אינו רשות שלטונית. אין לו שום סמכות כלפי החוכר אלא בגדר הסמכויות עליהם הוסכם בחוזה החכירה. לכן, אין שייכות לציטוט שלך מפקודת הפרשנות. נניח שאתה בעל מלון, והוצאת הנחיה שאין לאפשר הכנסת בעלי חיים לחדרים. האם ההנחיה שלך הופכת לחיקוק בגלל שאורחי המלון כפופים אליה?
 

shaio

New member
אלכסנדרוביץ´?

איך קראו לפסק הדין הזה? המינהל הוא רשות מנהלית; ההחלטות הן נורמות מחייבות; הן מופנות לציבור בלתי מסוים. ולכן אפשר לטעון שהן תקנות. לפרש אותן כקובעות רק הנחיות פנימיות זה אפשרי גם כן, השאלה היא האם מכירים ביסוד הנורמטיבי הכללי שלהן. בכלל המחשבה שאפשר להגשים מדיניות שלטונית באמצעות המשפט הפרטי (כאן- דיני חוזים) ולעקוף אץ המשפט המנהלי היא בעייתית. למרבה הצער פסק הדין שניתן השבוע בעניין קרנות הפנסיה מחזק נטיה זו, כשהוא קובע שלא בוחנים במקרה של התניית סובסידיה בתנאי כלשהו אם התנאי עולה כדי הפרה של חוקי היסוד. לשאלת השואל: אין באמת צורך לפנות למסלול של הפרת חובה חקוקה: מדובר במדינה, ואחריותה ממילא מחייבת התרשלות, בד"כ יותר קל לפנות למסלול של רשלנות ולא לזה של הפרת חובה חקוקה. לעניין סעיף 15 (אחריות שילוחית לקבלן משנה), נראה לי שכל אחריות של המינהל חייבת לנבוע מתוך החיקוקים המסמיכים אותו, ולא מתוך הגדרותיו שלו לעצמו. אבל זו רק "פרשנות".
 

ran234

New member
נזיקין

האם לעניין סעיף 15 לפקודת ההנזיקין או אפילו לעניין חובה חקוקה ובהסתמך על פקודת הפרשנות נחשבת החלטת מינהל מקרקעי ישראל (לדוגמא החלטה 737) כ"חיקוק" ?. אם מוכרת אסמכתא אודה על קבלת פרטים.
 
ושוב כל הכבוד....

מה אומר לך ועדיין לא נאמר? אסתפק ב"כל הכבוד". כל הכבוד על הגישה, וכל הכבוד על צורת הניתוח.
פסה"ד בו מדובר הוא ע"פ 213/56 - היועץ המשפטי לממשלה נ´ אלכסנדרוביץ . פ"ד יא(1), 695 ,עמ´ 701-702. לגבי המסקנה, אני בכל זאת חולק. פס"ד אלכסנדרוביץ´, דן בהחלטה של אורגן המדינה (מנהל המכס או מפקד צבאי), וגם לגביהם נקבע בס´ 7 לפסה"ד: "סימני ההיכר של תקנה כזו שניים הם: ראשית: כי תקבע התקנה נורמה משפטית, ותביא בדרך זו לשינוי במשפט הנוהג במדינה. ושנית: כי תהא זאת נורמה כללית או "מופשטת", היינו נורמה המופנית אל הציבור כולו, או לפחות אל חלק בלתי מסויים ממנו, שלא נקבע לפי שמותיהם של המוענים אליהם מכוונת התקנה, ואילו תקנה אשר אין בה כל נורמה, או שיש בה נורמה אשר לא הופנתה אל הציבור "בעילום שם", אלא באורח קונקרטי לאדם מסויים הנקרא בשמו, או לאנשים מסויימים הנקראים בשמם, וכל תקפה מתמצה לגבי אדם זה או אנשים אלה, תקנה כזו אינה תקנה בת-פעל תחיקתי הטעונה פרסום, לפי סעיף 17 לפקודת הפרשנות". שתי הדרישות לא מתקיימות במקרה של החלטת ממ"י - ההחלטות אינן קובעות כל נורמה משפטית אלא דרישות של המינהל, והחלטות מופנות אל ציבור מסויים מאד - עובדי המינהל. יתרה מכך - בעוד ששם מדובר באורגן של המדינה, מינהל מקרקעי ישראל אינו אורגן כזה. ממ"י הוא תאגיד שהוקם ע"מ לרכז את הטיפול בקרקעות המדינה. ככזה, ניתן להשוות אותו לחברת החשמל או "מקורות" שגם בידיהן הופקדו נכסי מדינה, אבל איש לא טוען שלהנחיותיהם יש תוקף חקיקתי. חג שמח
 
החלטות מינהל

החלטות מינהל מקרקעי ישראל אינן חיקוק, אלא החלטות פנימיות. ההחלטות וההנחיות אינן מחייבות אף אחד פרט לעובדי המינהל. הבעיה היא, כמובן, שעובדי המנהל מיישמים החלטות אלו כשהם באים להתקשר בחוזה עם אזרחים, אבל אז מדובר בפעולה מינהלית ולא חקיקתית. למיטב ידיעתי, רק הוראות הנקבעות ע"י הכנסת, השלטון המקומי, ומי שהכנסת מסמיכה במפורש להתקין תקנות לביצוע חוק, נחשבות כ"חיקוק".
 
למעלה