ושוב כל הכבוד....
מה אומר לך ועדיין לא נאמר? אסתפק ב"כל הכבוד". כל הכבוד על הגישה, וכל הכבוד על צורת הניתוח.
פסה"ד בו מדובר הוא ע"פ 213/56 - היועץ המשפטי לממשלה נ´ אלכסנדרוביץ . פ"ד יא(1), 695 ,עמ´ 701-702. לגבי המסקנה, אני בכל זאת חולק. פס"ד אלכסנדרוביץ´, דן בהחלטה של אורגן המדינה (מנהל המכס או מפקד צבאי), וגם לגביהם נקבע בס´ 7 לפסה"ד: "סימני ההיכר של תקנה כזו שניים הם: ראשית: כי תקבע התקנה נורמה משפטית, ותביא בדרך זו לשינוי במשפט הנוהג במדינה. ושנית: כי תהא זאת נורמה כללית או "מופשטת", היינו נורמה המופנית אל הציבור כולו, או לפחות אל חלק בלתי מסויים ממנו, שלא נקבע לפי שמותיהם של המוענים אליהם מכוונת התקנה, ואילו תקנה אשר אין בה כל נורמה, או שיש בה נורמה אשר לא הופנתה אל הציבור "בעילום שם", אלא באורח קונקרטי לאדם מסויים הנקרא בשמו, או לאנשים מסויימים הנקראים בשמם, וכל תקפה מתמצה לגבי אדם זה או אנשים אלה, תקנה כזו אינה תקנה בת-פעל תחיקתי הטעונה פרסום, לפי סעיף 17 לפקודת הפרשנות". שתי הדרישות לא מתקיימות במקרה של החלטת ממ"י - ההחלטות אינן קובעות כל נורמה משפטית אלא דרישות של המינהל, והחלטות מופנות אל ציבור מסויים מאד - עובדי המינהל. יתרה מכך - בעוד ששם מדובר באורגן של המדינה, מינהל מקרקעי ישראל אינו אורגן כזה. ממ"י הוא תאגיד שהוקם ע"מ לרכז את הטיפול בקרקעות המדינה. ככזה, ניתן להשוות אותו לחברת החשמל או "מקורות" שגם בידיהן הופקדו נכסי מדינה, אבל איש לא טוען שלהנחיותיהם יש תוקף חקיקתי. חג שמח
ולגבי המקרה הספציפי - מינהל מקרקעי ישראל אינו רשות שלטונית. אין לו שום סמכות כלפי החוכר אלא בגדר הסמכויות עליהם הוסכם בחוזה החכירה. לכן, אין שייכות לציטוט שלך מפקודת הפרשנות. נניח שאתה בעל מלון, והוצאת הנחיה שאין לאפשר הכנסת בעלי חיים לחדרים. האם ההנחיה שלך הופכת לחיקוק בגלל שאורחי המלון כפופים אליה?