אני קיבלתי אותו אתמול והנה תגובתי -
אחרי 6-7 שמיעות ככה אני פשוט מאוהב בכולו. יש לו שילוב של סאונד ואווירה שמזכירים את ה-Band Sessions שפוגשים את Three Snakes שפוגשים את האלבום סולו השני הנפלא של כריס This Magnificent Distance. זה לא אלבום רוקנ'רול כמו Southern Harmony...אין שם שירים כמו My Morning Song או No Speak No Slave. יש שם אבל הרבה גיוון והרבה קסם נפלא של מוזיקה של הקרואוז. מוזיקה שבאמת מגיעה מהדרכים שהלהקה דרכה עליהם ב-3 השנים האחרונות...עם כל מה שעבר עליה. זה אלבום מאוד בוגר ואולי השלם ביותר שלהם בכלליות שלו מאז Amorica. אין רצועות חלשות. הוא כולו מלא בהשפעות הגדולות שתמיד היו שם על הלהקה. הבלוז, הסול, הרוקנ'רול והרבה חופש יצירתי. לדעתי זה אלבום מאוד עמוק שלא ממש מתאים לקהל הרחב שרוצה את הרוק שלו תמיד קצבי ותמיד ישיר. זה אלבום רוק מגוון עם הרבה נגיעות של הצדדים של הלהקה ומיוחדות. וזה לא שחסר שם רצועות עם סולואים וחוזק מענג, כן. הכל שם בחבילה אחת וזה חלק מזה. לות'ר ואדם פשוט נהדרים פה. אם זה הסולואים והתוספת המחשמלת של לות'ר, או הנגיעות וההשלמות קלידים המקסימים של אדם. זהו באמת תוצר ישיר של השנים האחרונות של הלהקה מאז הקמבאק. אלבום שלדעתי עוד 20 שנה יהפוך למכרה זהב ענקי שאנשים שוחרי מוזיקה טובה של פעם יגלו בהתלהבות גדולה. היה שווה לחכות.
