בקשר לחוק האימוץ השבדי
הרעיון עצמו מתקשר לנושא הגישור בסיכסוכים.נכון,שילד שגדל והתחנך בתפישה שניתן ליישב סיכסוכים באופן בונה ושאין בהם רק כח הורס,ושיש אפשרות שכל הצדדים "מרוויחים" ולא רק אחד מרוויח והשני מפסיד,יתייחס כך לסיכסוכים שיתקל בהם בחייו הבוגרים במרחב החברתי,המשפחתי והפוליטי.אך עולם הילדים בנושא יישוב הסיכסוכים,מתחיל כבר מהגן לגבי זמן משחק כדור,ערוץ נבחר בטלויזיה וכיו´ב.אך מרעיון זה ועד שלילת האימוץ מזוג החסר ניסיון בפתרון קונפליקטים,הפער רב ונראה אפילו כבדיחה.כיצד אמור להיבדק חוסר ניסיון זה?.ישנה כאן הקצנה של מאפיני התרבות המערבית התחרותית להשליך מיומנויות של קונפליקטים ומריבות על ערכים מוחשיים ככסף בעתיד.הבדיחה מתעצמת,עםדחיית האימוץ על ידי בית המשפט. אם איני טועה,אז שבדיה הינה אחת מהמדינות שבהן אחוז הגירושין הינו הגבוה ביותר.אז היכן התבטא אצל זוגות אלו המיומנויות בפתרון קונפליקטים?
