אצלי..
אבא שלי לדעתי בפוביה מתקופת ה"ביטלמניה" כי דודה שלי הייתה חזק מאוד מאוד (מאוד..) בפנים ואתם לא רוצים לדעת מה היא עשתה כשאחד מהם נפטר
(זה כל מה שגם אני שמעתי, אין לי מושג מה היא עשתה.. אבל היא עוד חיה
מה שאומר שהיא לא התאבדה או משהו.. זה כבר טוב
) אבל, יש לי נטייה לענות לאבא שלי תשובות לא נכונות (בצחוק
) של- "אבל למאיר יש חיי נצח אז זה לא יקרה
" מה שלדעתי מגביר לו את הפוביה וגורם לו בלשון המעטה לא ממש לחבב את מאיר
המחמאה היחידה שהוא העיז לתת לי לגביו הייתה אחרי הופעה שלקחתי אותו אליה שבה הוא טען שההגשה של מאיר מאוד דומה להגשה של יוסי בנאי (שהוא מאוד אוהב..) וזה היה לפני שהוא נפטר..
באופן כללי המשפחה שלי בעיקר היו משועשעים עד שהם קלטו ש"השטויות שלי" נתנו לי מוטיבציה להקים מיני מפעלון חיים שאני ממש גאה בו
(כן, אני מדברת על הפורום..) וכל הפלטינה וזה.. הם לא כ"כ יודעים איך לאכול את זה כי מצד אחד אלו דברים שדורשים המון יוזמה ומוטיבציה (אני מרגישה שוויצרית..
) ומצד שזה זה סוג של "מאירמניה"
אבל זה מאוד תרם לי לגרום להם (לרובם
) לראות את זה בעין הרבה יותר יפה.. אחת האחיות שלי (שגם כיבדה אותנו בנוכחותה עם ביקורת על תמונע
) מאוד מחבבת אותו לאחרונה וכבר הייתה איתי ב-2 הופעות (והיא באמת פינתה זמן לעניין כי היא אם לארבעה
) אחות אחרת שלי באה איתי להופעת הפלטינה וגם מאוד מאוד נהנתה.. ועכשיו היא בשנה בשוודיה אבל כשהיא תחזור רשמית בע"ה אני אמשיך לעבוד על זה..
ויש לי עוד אחות שהבנתי שהיא ובעלה גם מאוד מחבבים אותו ורוצים להגיע להופעה אבל הם ממש ממש לאחרונה ילדו
! אז אני מניחה שיקח עוד זמן עד שאוכל לברר את זה לעומק..
זהו, אני רואה במשפחתי מגמה חיובית סה"כ.. מי שנשאר לי לפצח זה הגברים במשפחה.. (כ-ל הגברים במשפחה
) שכולם דואגים לצחוק עליי בצורה מאוד מאוד מאוד אינטנסיבית בקטע הזה.. (משפטים כמו- "בטח שלא תמצאי חתן אם נולדת מאוהבת לגבר נשוי עם 2 ילדים שאת מקדישה לו את חייך"
, טוב נו, זה אחד המצשפטים הפחות בעייתיים שהם אומרים לי אבל אני מצנזרת
) יעבור להם...
סמכו עליי
לילה נפלא שיהיה..